טיפוח שליטה־עצמית
”פרי הרוח הוא אהבה, שמחה, שלום, אורך־רוח, נדיבות, טוב לב, נאמנות, ענווה, ריסון עצמי [שליטה־עצמית] — על מידות כאלה אין תורה חלה”. — גלטיים ה׳:22, 23.
1. מי מהווים את הדוגמאות הטובות ביותר של שליטה־עצמית, ומאילו פסוקים ניתן לראות זאת?
יהוה אלהים וישוע המשיח הציבו לנו את הדוגמאות הנעלות ביותר של שליטה־עצמית. מאז מרד האדם הראשון בגן־עדן, המשיך יהוה להפגין תכונה זו. (השווה ישעיהו מ״ב:14.) התנ״ך מתאר את יהוה תשע פעמים כ”ארך־אפיים”. (שמות ל״ד:6) תכונה זו דורשת שליטה־עצמית. וכמובן, בנו של אלהים הוכיח שליטה־עצמית, כש”חרפוהו ולא השיב חירוף”. (פטרוס א׳. ב׳:23) זאת חרף העובדה שישוע יכול היה לבקש מאביו השמימי את תמיכתם של ”שנים־עשר לגיונות מלאכים”. — מתי כ״ו:53.
2. אילו דוגמאות מקראיות ראויות־לציון יש לנו לגילוי שליטה־עצמית מצד אנשים לא־מושלמים?
2 כמו־כן, ישנן בכתבי־הקודש דוגמאות מעודדות של בני־אדם בלתי־מושלמים שגילו שליטה־עצמית. למשל, תכונה זו באה לידי ביטוי במאורע ראוי־לציון בחייו של יוסף, בנו של יעקב. איזה ריסון־עצמי הפגין יוסף כשאשת פוטיפר ניסתה לפתותו! (בראשית ל״ט:7–9) ניתן גם להזכיר את הדוגמה הטובה שהציבו ארבעת הנערים העברים, שגילו התאפקות בסרבם לאכול ממעדני המלך הבבלי, בשל הגבלות שהטילו עליהם מצוות התורה. — דניאל א׳:8–17.
3. מי זוכים לתשבחות על התנהגותם, ומאילו עדויות ניתן לראות זאת?
3 כדוגמה לגילוי שליטה־עצמית בימינו, נוכל להצביע על קהילת עדי־יהוה בכללותה. הם ראויים לאותן תשבחות שהעניקה להם האנציקלופדיה הקתולית החדשה — כלומר, שהם ”אחת הקבוצות בעלות ההתנהגות הטובה ביותר בעולם”. מורה באוניברסיטה ברפובליקה הפיליפינית הצהיר ש”עדי־יהוה מקפידים ליישם את מה שהם לומדים מכתבי־הקודש”. על כינוס של עדי־יהוה שהתקיים בווארשה, פולין, בשנת 1989, כתב עיתונאי מקומי אחד: ”000,55 איש לא עישנו אפילו סיגריה אחת במשך שלושה ימים! ... הפגנה זו של מישמעת על־אנושית הותירה בי את רישומה, תוך הערצה מעורבת ביראת־כבוד”.
”יראת יהוה שְנאת רע”
4. מהו אחד מאמצעי־העזר הטובים ביותר לטיפוח שליטה־עצמית?
4 אחד העזרים המועילים ביותר בטיפוח שליטה־עצמית הינו יראת אלהים — החשש העמוק שמא נעורר את מורת־רוחו של אבינו השמימי האוהב. את חשיבותה של יראת אלהים לגבינו ניתן להבין מהעובדה שכתבי־הקודש מזכירים זאת פעמים רבות. כשאברהם עמד להקריב את בנו, יצחק, אמר לו אלהים: ”אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך, את יחידך, ממני”. (בראשית כ״ב:12) ללא ספק, המתח הנפשי היה בשיאו, כך שמאברהם נדרשה מישמעת־עצמית גבוהה ביותר על־מנת לציית למצוות אלהים עד לנקודה של הנפת המאכלת כדי להקריב את יצחק, בנו האהוב. יראת אלהים תעזור לנו גם להוכיח שליטה־עצמית.
5. איזה תפקיד ממלאה ’שינאת הרע’ בנסיוננו לגלות מישמעת־עצמית?
5 שינאת הרע גם היא קשורה ישירות ליראת אלהים. אנו קוראים במשלי ח׳:13: ”יראת יהוה שְנאת רע”. כמו יראת אלהים, גם שינאת הרע עוזרת לנו להראות ריסון־עצמי. פעם אחר פעם, מצווים כתבי־הקודש לשנוא — כן, לתעב — את הרע. (תהלים צ״ז:10; עמוס ה׳:14, 15; רומיים י״ב:9) הרע הוא לעתים קרובות כה מענג, כה מפתה, כה מושך, עד שעלינו פשוט לתעב אותו כדי שנוכל להגן על עצמנו מפניו. שינאת כל דבר רע תחזק את החלטתנו הנחושה להפגין מישמעת־עצמית, וכך תשמש כמגן לנו.
שליטה־עצמית — הצעד הנבון
6. מדוע יהא זה מן התבונה לרסן את נטיותינו האנוכיות ולהפגין שליטה־עצמית?
6 אמצעי רב־עזר נוסף בטיפוח שליטה־עצמית הוא, הערכת החכמה הנובעת מיישום תכונה זו. יהוה מעודדנו לשלוט על עצמנו, לתועלתנו אנו. (השווה ישעיהו מ״ח:17, 18.) דברו מכיל עצות רבות המדגישות עד כמה נבון לרסן את נטיותינו האנוכיות ולגלות שליטה־עצמית. איננו יכולים להימלט מחוקי אלהים הבלתי־משתנים. דברו הכתוב מוסר לנו: ”כי מה שאדם זורע, את זאת גם יקצור. מי שזורע בשדה בשרו, מן הבשר יקצור כיליון. אבל הזורע בשדה הרוח, מן הרוח יקצור חיי עולם”. (גלטיים ו׳:7, 8) דוגמה ברורה לכך כרוכה באכילה ושתייה. מחלות רבות נובעות מהפרזה באכילה ובשתייה. כניעה לתאוות אנוכיות מעין אלה גוזלת מן האדם כל כבוד־עצמי. יתרה מזאת, אדם איננו יכול להיכנע לתשוקות אנוכיות מבלי לפגוע ביחסיו עם אחרים. והחשוב מכל, חוסר שליטה־עצמית פוגע ביחסיו עם אביו השמימי.
7. מהו אחד הנושאים העיקריים בספר משלי, ואילו פסוקים מלמדים עליהם?
7 לכן, עלינו להמשיך להדגיש לעצמנו שהכניעה לאנוכיות משמעה תבוסה. ספר משלי, המדגיש את החשיבות של מישמעת־עצמית, מעלה על נס את העובדה שהאנוכיות אינה משתלמת, ושטיפוח ריסון־עצמי מהווה צעד נבון. (משלי י״ד:29; ט״ז:32) כן, חשוב לציין כאן שמישמעת־עצמית טומנת בחובה הרבה יותר מהימנעות ממעשים פסולים. מישמעת־עצמית, או שליטה־עצמית, נחוצה גם לעשיית הטוב, דבר שעלול להיות קשה לביצוע מאחר שהוא נוגד את הנטייה שלנו לחטוא.
8. איזו חווייה ממחישה את התבונה שבגילוי שליטה־עצמית?
8 מקרה הממחיש את החכמה שבגילוי שליטה־עצמית קרה כאשר אחד מעדי־יהוה המתין בתור בבנק. לפתע בא אדם ונדחף לפניו. העד היה נרגז מעט אמנם אך הפגין הבלגה. באותו יום הוא נועד להיפגש עם מהנדס בכיר כדי להשיג את חתימתו על תכנית להקמת אולם־מלכות. ומי היה המהנדס? האיש שנדחף לפניו בתור בבנק! לא רק שהמהנדס גילה חביבות רבה ביחסו כלפיו, אלא גם הסכום שגבה מעדי־יהוה היה פחות מעשירית התעריף הרגיל. כמה שמח העד על שהבליג מוקדם יותר באותו יום, ולא הירשה לעצמו להתפרץ!
9. מהו הדבר הנבון לעשות לנוכח תגובות גסות בעת שירותנו?
9 פעמים רבות במהלך הטפת הבשורה הטובה של המלכות מבית־לבית או בהזדמנויות אחרות, אנו נתקלים בתגובות גסות. מהו הצעד הנבון לנקוט במקרה זה? הרשום במשלי ט״ו:1 מייעץ לנו בתבונה: ”מענה רך ישיב חימה, ודבר עצב יעלה אף”. במלים אחרות, עלינו לגלות שליטה־עצמית. לא רק עדי־יהוה נוכחו באמיתוּת הדברים, אלא גם אחרים. אנשי מקצוע הרפואה לומדים להבין יותר ויותר את ערכה הבריאותי של מישמעת־עצמית.
אהבה לא־אנוכית עוזרת
10, 11. מדוע מהווה אהבה אמצעי־עזר יעיל בטיפוח שליטה־עצמית?
10 בקורינתים א׳. י״ג:4–8, תיאר פאולוס ביטויים שונים של תכונת האהבה, תיאור המראה שבכוחה של תכונה זו לעזור לנו בטיפוח שליטה־עצמית. ”האהבה סבלנית”, אמר. הסבלנות דורשת התאפקות. ”האהבה אינה מקנאת; האהבה לא תתפאר ולא תתנשא”. תכונת האהבה מסייעת לנו לשלוט במחשבותינו וברגשותינו, לרסן כל נטייה להיות קנאי, להתפאר, או להתנשא. האהבה מניעה אותנו לטפח את התכונות ההפוכות — גורמת לנו להיות ענווים ונמוכי־רוח, כדוגמת ישוע. — מתי י״א:28–30.
11 פאולוס המשיך וציין שהאהבה ”לא תנהג בגסות”. דרוש ריסון־עצמי על־מנת לנהוג בדרך־ארץ כל העת. תכונת האהבה מונעת אותנו מלהיות חמדנים, ’לדרוש רק את טובת עצמנו’. כמו־כן, האהבה ”לא תתרגז”. כמה קל להתרגז בגלל דבריהם או מעשיהם של אחרים! ברם, האהבה תעזור לנו לכבוש את כעסנו ולא לומר או לעשות דברים שנצטער עליהם אחר־כך. האהבה ”לא תחשוב רעה”. הטבע האנושי נוטה לנטור טינה או לזכור את פגיעות העבר. אולם, האהבה תעזור לנו לסלק מחשבות מעין אלה. ”האהבה לא תשמח בעוולה”. דרושה מישמעת־עצמית כדי לא ליהנות מדברים פסולים, כגון פורנוגרפיה או ’אופרות־סבון’ טלוויזיוניות המציגות אי־מוסריות. וכן, האהבה ”תכסה על הכל” ו”תסבול את הכל”. דרושה שליטה־עצמית כדי לשאת מצבים מסוימים, לסבול נסיונות קשים ומטרידים מבלי להתייאש ולחפש להחזיר רעה תחת רעה, או אף לחדול לשרת את יהוה.
12. מהי דרך אחת להוכיח את הערכתנו על כל מה שיהוה אלהים וישוע המשיח עשו למעננו?
12 אם אנו אוהבים את אבינו השמימי באמת ובתמים, ומעריכים את תכונותיו הנפלאות ואת כל מה שעשה למעננו, נרצה להשביע את רצונו בכך שנגלה שליטה־עצמית בכל עת. בדומה לכך, אם אנו באמת אוהבים את האדון ישוע המשיח, ומעריכים כל מה שעשה עבורנו, נישמע למצוותו ’לקחת את עמוד־ההוקעה שלנו וללכת אחריו’. (מרקוס ח׳:34) אך, דרושה לכך שליטה־עצמית. אהבה לאחינו ואחיותינו המשיחיים גם היא תמנע אותנו מלפגוע בהם במעשים אנוכיים כלשהם.
אמונה וענווה כאמצעי־עזר
13. מדוע יכולה אמונה לעזור לנו בטיפוח שליטה־עצמית?
13 עוד אמצעי שיעזור לנו בגילוי שליטה־עצמית הוא האמונה באלהים ובמטרתו. האמונה תקנה לנו ביטחון מלא ביהוה, וציפייה למועד שקבע ליישור כל ההדורים. השליח פאולוס הצביע על נקודה זו כשאמר ברומיים י״ב:19: ”יקירי, אל תתנקמו אלא הניחו לזעם, כי כתוב ’לי נקם ושילם, אמר יהוה’”. בהקשר זה, גם הענווה יכולה לעזור לנו. אם אנו ענווים, לא ניעלב בנקל בשל פגיעות, דימיוניות או ממשיות. לא נמהר ’ליטול את החוק לידינו’, אלא נגלה התאפקות ונהיה מוכנים להמתין למשפט יהוה. — השווה תהלים ל״ז:1, 8.
14. איזו חווייה מוכיחה שגם אנשים שחסרה להם לגמרי תכונת השליטה־העצמית, יכולים לטפחה?
14 החווייה הבאה, המספרת על אדם בעל מזג אלים ביותר, ממחישה בתוקף את העובדה שניתן ללמוד גילוי שליטה־עצמית. אדם זה היה כה אלים עד כדי שך שפעם אחת, כאשר הוזעקו שוטרים בשל מהומות שהקים עם אביו, הוא הימם באגרופיו שלושה מהם, בטרם הצליחו היתר לגבור עליו! אך, הוא בא במגע עם עדי־יהוה ולמד לטפח ריסון־עצמי, אחד מפירות הרוח של אלהים. (גלטיים ה׳:22, 23) היום, כעבור 30 שנה, אדם זה עדיין משרת את יהוה בנאמנות.
שליטה־עצמית בחוג־המשפחה
15, 16. (א) מה יעזור לבעל לגלות שליטה־עצמית? (ב) במיוחד באיזה מצב נדרשת הבלגה, ואיזו חווייה ממחישה זאת? (ג) מדוע נדרשת מישמעת־עצמית גם מצד האשה?
15 שליטה־עצמית חיונית בחוג־המשפחה. על־מנת שהבעל יאהב את אשתו כשם שהוא אוהב את נפשו הוא, נדרשת מצידו מידה גדולה של הבלגה, שליטה על מחשבותיו, על דבריו ועל מעשיו. (אפסיים ה׳:28, 29) על בעלים לגלות שליטה־עצמית כדי להיענות לדבריו של השליח פטרוס הרשומים בפטרוס א׳. ג׳:7: ”וכן, אתם הבעלים, חיו יחד עימהן בידיעה”. במיוחד דרושה שליטה־עצמית מצד בעל מאמין אשר אשתו איננה יראת־אלהים מאמינה.
16 לדוגמה: אשתו של זקן־קהילה אחד היתה נרגנית ביותר והתנגדה לאמת. בכל זאת, הוא גילה הבלגה, דבר אשר הועיל ביותר לבריאותו עד כי אמר לו רופא המשפחה: ”ג’ון, או שאתה מטבעך אדם מאוד מאוד סבלני או שיש לך דת בעלת עוצמה”. אכן, יש לנו ”דת בעלת עוצמה”, משום ש”האלהים לא נתן לנו רוח של פחד, אלא רוח של גבורה”, המאפשרת לנו לגלות שליטה־עצמית. (טימותיוס ב׳. א׳:7) בנוסף לכך, נדרשת מישמעת־עצמית מרובה מצד האשה כדי להיכנע לבעלה, במיוחד כאשר הוא איננו אדם מאמין. — פטרוס א׳. ג׳:1–4.
17. מדוע ריסון־עצמי חשוב ביחסי הורים־ילדים?
17 כמו־כן, שליטה־עצמית נחוצה גם במסגרת יחסי הורים־ילדים. על־מנת שהילדים יטפחו מישמעת־עצמית, צריך תחילה שההורים עצמם יציבו דוגמה נאותה. וכשילדים זקוקים לתוכחה, עליה להינתן תמיד ברוח־שלווה ובאהבה, דבר הדורש ריסון־עצמי רב. (אפסיים ו׳:4; קולוסים ג׳:21) יתרה מזאת, ילדים מוכיחים שהם אוהבים את הוריהם כשהם מצייתים להם, ואין ספק שציות מצריך גילוי שליטה־עצמית. — אפסיים ו׳:1–3; השווה יוחנן א׳. ה׳:3.
הפק תועלת מאמצעי־ העזר שאלהים מספק
18–20. באילו שלושה אמצעים רוחניים עלינו להשתמש על־מנת לטפח את התכונות שיעזרו לנו לגלות שליטה־עצמית?
18 על־מנת לגדול ביראת אלהים, באהבה לא־אנוכית, באמונה, בשינאת הרע ובריסון־עצמי, עלינו להפיק תועלת מכל אמצעי־העזר שסיפק לנו יהוה. הבה נבחן שלושה אמצעים רוחניים היכולים לעזור לנו לטפח שליטה־עצמית. ראשית, ישנה הזכות היקרה לפנות אל יהוה בתפילה. לעולם אל לנו להיות טרודים מכדי להתפלל. עלינו לחפוץ ’להתמיד בתפילה’. (תסלוניקים א׳. ה׳:17; רומיים י״ב:12) בתפילותינו, הבה נבקשה עזרה בטיפוח ריסון־עצמי. אולם, כשאנו מגלים חוסר שליטה־עצמית במקרה כלשהו, הבה נפנה לאבינו השמימי, בתחנונים ותוך חרטה מלאה, לבקש שיסלח למחדלינו.
19 תחום שני שיסייע בידינו להפגין שליטה־עצמית הוא המזון הרוחני, היינו, דבר־אלהים והספרות המאפשרת לנו הבנה ויישום של עקרונות כתבי־הקודש. בנקל ניתן להזניח היבט זה של שירותנו המקודש! עלינו להוכיח שליטה־עצמית ולהמשיך לומר לעצמנו שאין חומר קריאה חשוב יותר מאשר כתבי־הקודש והספרות שאנו מקבלים מ”העבד הנאמן”, ולכן עלינו לתת לקריאה זו עדיפות ראשונה. (מתי כ״ד:45–47) היטב נאמר שלעולם אין בחיים ’גם זה וגם זה’ אלא ’או זה או זה’. האם אנו גברים ונשים רוחניים? אם אנו מודעים לצרכינו הרוחניים, נגלה את המישמעת־העצמית הדרושה כדי לכבות את מקלט הטלוויזיה ולהתכונן לאסיפה הבאה או לקרוא את חוברת המצפה החדשה שזה עתה הגיעה.
20 הנקודה השלישית היא, השתתפות מלאה באסיפות הקהילתיות ובכינוסים. האם כל ההתכנסויות האלה הן מבחינת חובה לגבינו? האם אנו נוכחים בהן תוך גילוי נכונות ליטול חלק, ואכן עושים כן בכל הזדמנות מתאימה? ככל שנתייחס ברצינות לאסיפותינו, נתחזק בהחלטתנו הנחושה לגלות שליטה־עצמית בכל מצב.
21. מה הן כמה מהברכות מהן נוכל ליהנות אם נטפח את פרי הרוח ריסון־עצמי?
21 לאילו ברכות נוכל לצפות, עקב נסיונותינו הנמרצים לגלות שליטה־עצמית בכל עת? ראשית, לעולם לא נקצור את הפירות הבאושים שמניבה האנוכיות. יהיה לנו כבוד־עצמי ומצפון נקי. נחסוך מעצמנו בעיות רבות ונישאר על הדרך לחיים. יתרה מזאת, נוכל לפעול תמיד לטובת הזולת. מעל לכל, נישמע לעצה הכתובה במשלי כ״ז:11: ”חכם בני, ושמח לבי, ואשיבה חורפי דבר”. ואין גמול גדול יותר מהזכות להסב שמחה ללבו של אבינו השמימי האוהב, יהוה!
(מקור המאמר: 91/11/15)
האם אתה זוכר?
◻ כיצד יראת אלהים עוזרת לנו לטפח ולגלות שליטה־עצמית?
◻ מדוע מסייעת לנו תכונת האהבה להוכיח שליטה־עצמית?
◻ כיצד עוזרת לנו שליטה־עצמית ביחסים שבחוג־המשפחה?
◻ אילו אמצעים עלינו לנצל לטובה אם ברצוננו לטפח שליטה־עצמית?
[תמונה בעמוד 12]
יוסף גילה שליטה־עצמית לנוכח מצב מפתה
[תמונה בעמוד 15]
שליטה־עצמית דרושה על־מנת להטיל מישמעת על ילדים באהבה וברוח שקטה