ירושלים — האם היא ’על ראש שמחתך’?
”תדבק לשוני לחיכי... אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי” (תהלים קל״ז:6).
1. מה היתה גישתם של רבים משבי ציון לעירו הנבחרת של אלוהים?
חלפו קרוב לשבעים שנה מאז שבו ראשוני שבי ציון אל ירושלים ב־537 לפה״ס. היכל אלוהים נבנה מחדש, אך העיר נותרה חרבה. דור חדש גדל בגלות. אין ספק שרבים מבני אותו דור הזדהו עם מחבר התהלים ששר: ”אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני” (תהלים קל״ז:5). חלקם לא רק זכרו את ירושלים; הם גם העידו במעשיהם שהעיר עולה ’על ראש שמחתם’ (תהלים קל״ז:6).
2. מי היה עזרא ואילו ברכות נפלו בחלקו?
2 אחד מהם היה עזרא הכהן. עוד בטרם שב אל מולדתו פעל במרץ לקידום ענייני עבודת אלוהים הטהורה בירושלים (עזרא ז׳:6, 10). תודות לכך נתברך עד מאוד. יהוה אלוהים נתן בלבו של מלך פרס להפקיד בידי עזרא את הזכות להוביל לירושלים קבוצה שנייה של שבי ציון. יתרה מזו, המלך צייד אותם בתרומה גדולה של זהב וכסף ”לפאר את בית יהוה” (עזרא ז׳:21–27).
3. כיצד הוכיח נחמיה שירושלים עמדה בראש מעייניו?
3 מקץ 12 שנה בערך קם יהודי אחר, נחמיה שמו, שנקט פעולה נחרצת. הוא שירת בארמון מלך פרס בשושן. בתור שר המשקים של המלך ארתחשתסא החזיק בתפקיד מכובד, אך לא בזה היה ’ראש שמחתו’. תחת זאת, ערגה נפשו ללכת ולבנות את ירושלים. חודשים רבים התפלל נחמיה בנידון, ויהוה אלוהים בירכו על כך. כשנודע למלך פרס מה מעיק על נחמיה שלח עימו חיילים ואיגרות שייפו את כוחו לשוב ולבנות את ירושלים (נחמיה א׳:1 עד ב׳:9).
4. כיצד נוכל להוכיח שעבודת יהוה היא בראש שמחתנו?
4 אין ספק שעזרא, נחמיה ויהודים רבים ששיתפו עימם פעולה הוכיחו שעבודת יהוה, שמרכזה בירושלים, חשובה להם מכל — שהיא ’על ראש שמחתם’. כלומר, אין דבר שיכול היה לשמחם יותר ממנה. דמויות אלו הן מקור עידוד לכל מי שיהוה, עבודתו וארגונו המודרך ברוחו חשובים להם באותה מידה. האם זה נכון גם לגביך? האם אתה מוכיח, בדבקותך במעשים שהם לרצון אלוהים, שראש שמחתך היא הזכות לעבוד את יהוה עם עמו המוקדש? (פטרוס ב׳. ג׳:11) הפירות הטובים שהניב מסעו של עזרא לירושלים הם מקור עידוד נוסף.
ברכות וחובות
5. איזה מטר של ברכות ניחת על תושבי יהודה בימי עזרא?
5 כ־000,6 גולים, ובראשם עזרא, הביאו עימם תרומות של זהב וכסף אל היכל יהוה. שווי התרומות נאמד כיום בכ־35 מיליון דולר, פי שבעה בערך מן הזהב והכסף שנשאו עימם שבי ציון הראשונים. קרוב לוודאי שתושבי יהודה וירושלים הודו ליהוה מעומק לבם עבור התמיכה שניתנה להם בכוח אדם ובמשאבים. אלא שמטר הברכות מאלוהים היה כרוך בחובות (לוקס י״ב:48).
6. מה גילה עזרא במולדתו ומה היתה תגובתו?
6 כעבור זמן קצר התחוור לעזרא שיהודים רבים, ובהם כוהנים וזקני עם, הפרו את תורת אלוהים ונשאו נשים עובדות אלילים (דברים ז׳:3, 4). הפרה זו של ברית התורה ציערה אותו עד מאוד ובצדק. ”כשומעי את הדבר הזה קרעתי את בגדי ומעילי, ואמרטה משיער ראשי וזקני, ואֵשבה משומם” (עזרא ט׳:3). אחר כך, בנוכחות קהל חרֵד מבני ישראל שפך עזרא את לבו לפני יהוה בתפילה. באוזני כל התוודה על חטאי ישראל בעבר והזכיר מה יהיה שכר העם אם יתחתנו עם תושבי הארץ עובדי האלילים. את דבריו חתם במילים: ”יהוה אלוהי ישראל, צדיק אתה, כי נשארנו פליטה כהיום הזה. הננו לפניך באשמתינו, כי אין לעמוד לפניך על זאת” (עזרא ט׳:14, 15).
7. (א) איזו דוגמה טובה הציב עזרא בתיקון המעוות? (ב) כיצד הגיבו האשמים בימי עזרא?
7 עזרא דיבר בגוף ראשון רבים. כן, הוא הכליל את עצמו אף שלא היה אשם אישית. צערו הרב ותפילתו הענווה נגעו ללבם של העם והניעו אותם למעשים ראויים לתשובה. מיוזמתם הציעו פתרון מכאיב — כל מי שעברו על תורת אלוהים, יְשלחו את נשותיהם הנוכריות אל ארצות מולדתן עם ילדיהן. עזרא תמך בנקיטת צעד זה וקרא לחוטאים לקיים את הבטחתם. מתוקף הסמכות שהפקיד בידיו מלך פרס, עמדה לעזרא הזכות להוציא להורג את כל מפירי החוק או לגרשם מירושלים ומיהודה (עזרא ז׳:12, 26). אך נראה שצעדים אלו לא היו נחוצים. ”כל הקהל” אמרו: ”כן כדברך עלינו לעשות”. אחר כך התוודו: ”הרבינו לפשוע בדבר הזה” (עזרא י׳:11–13). עזרא פרק י׳ מונה את שמותיהם של 111 גברים שפעלו בהתאם להחלטה וגירשו את נשיהם הנוכריות ועימן הילדים שנולדו להן.
8. מדוע הצעד הדרסטי של גירוש הנשים הנוכריות פעל לטובת כלל האנושות?
8 צעד זה פעל לטובת עם ישראל ולטובת כל האנושות. אילו לא נעשה דבר לתיקון המעוות, עלולים היו בני ישראל להתבולל בעמים השכנים. במקרה כזה, שושלת היוחסין שממנה יבוא הזרע המובטח לברכת כל האנושות עלולה היתה להיטמא (בראשית ג׳:15; כ״ב:18), והיה קשה להוכיח שהזרע המובטח הוא מיוצאי חלציו של דוד המלך, בן לשבט יהודה. בחלוף 12 שנה בקירוב שוב עמד נושא חיוני זה במוקד תשומת הלב, ו’זרע ישראל נבדלו מכל בני נכר’ (נחמיה ט׳:1, 2; י׳:29, 30).
9. איזו עצה טובה משיא המקרא למשיחיים הנשואים לבלתי מאמינים?
9 מה יכולים משרתי יהוה ללמוד ממקרה זה? המשיחיים אינם כפופים לברית התורה (קורינתים ב׳. ג׳:14). תחת זאת, חלה עליהם ”תורת המשיח” (גלטים ו׳:2). על כן, משיחי הנשוי לאשה בלתי מאמינה ישעה לעצת פאולוס: ”אם לאיש מאמין יש אשה בלתי מאמינה והיא רוצה להישאר איתו, אל יעזוב אותה” (קורינתים א׳. ז׳:12). יתרה מזו, משיחיים הנשואים לבלתי מאמינים חייבים מבחינה מקראית לפעול להצלחת הנישואין (פטרוס א׳. ג׳:1, 2). יישום עצה מוצלחת זו השפיע פעמים רבות לטובה, ובני זוג בלתי מאמינים שינו את יחסם לעבודת אלוהים האמיתית. חלקם אף נעשו משיחיים טבולים נאמנים (קורינתים א׳. ז׳:16).
10. איזה לקח יכולים ללמוד המשיחיים מ־111 הגברים מבני ישראל ששילחו את נשיהם הנוכריות?
10 עם זאת, יש בגירוש הנשים הנוכריות של בני ישראל משום לקח עבור משיחיים רווקים. אל להם לרקום קשרים רומנטיים עם בני המין השני שאינם מאמינים. אולי קשה ואף כואב להימנע מקשרים אלו, אך זו הדרך הטובה ביותר להמשיך ליהנות מברכת אלוהים. המשיחיים מצוּוים: ”אל תירתמו לעול אחד עם הבלתי מאמינים” (קורינתים ב׳. ו׳:14). רווק משיחי המעוניין להתחתן מוטב שיחפש לו בת זוג בעלת אמונה אמיתית (קורינתים א׳. ז׳:39).
11. כיצד עלולים אנו להיבחן, כמו הגברים מבני ישראל, בנושא גורמי שמחתנו?
11 המשיחיים מחוללים שינויים גם בתחומים רבים אחרים בהיוודע להם שהם סוטים מדרך הישר (גלטים ו׳:1). כתב־עת זה מצביע לפרקים על דפוסי התנהגות לא־מקראיים העלולים לפסול אדם מלהשתייך לארגון אלוהים. למשל, ב־1973 הגיעו משרתי יהוה לכלל הבנה מוחלטת, שהשימוש בסמים ובטבק הוא חטא חמור. כדי להתהלך בדרכו של אלוהים, עלינו ’לטהר את עצמנו מכל טומאת גוף ורוח’ (קורינתים ב׳. ז׳:1). לא מעט אימצו ללבם עצה מקראית זו; הם היו מוכנים לסבול את ייסורי הגמילה הראשונים כדי להישאר חלק מעמו הטהור של אלוהים. הדרכה מקראית ברורה ניתנה גם בענייני מין, לבוש, הופעה חיצונית ותבונה בבחירת תעסוקה, בידור ומוסיקה. מי יתן ובכל העקרונות המקראיים שיובאו לתשומת לבנו נביע נכונות ’לתקן את עצמנו’, כדוגמת 111 הגברים מבני ישראל (קורינתים ב׳. י״ג:11). בזאת ייוודע, שהזכות לעבוד את יהוה יחד עם עמו הקדוש ’עולה על ראש שמחתנו’.
12. מה אירע ב־455 לפה״ס?
12 אין המקרא מוסר לנו מה אירע בירושלים במשך 12 השנים שחלפו מאז פרשת הנשים הנוכריות. שכני ישראל נעשו, מן הסתם, עוינים עוד יותר בעקבות ביטולן של בריתות נישואין רבות. ב־455 לפה״ס הגיע נחמיה לירושלים בליווי צבאי. הוא התמנה לפחה של יהודה והביא עימו איגרות מטעם מלך פרס שהסמיכוהו לבנות מחדש את העיר (נחמיה ב׳:9, 10; ה׳:14).
התנגדות מצד שכנים צרי עין
13. איזו גישה גילו שכני היהודים, אנשי דת כזב, וכיצד הגיב נחמיה?
13 שכנים אנשי דת כזב ביקשו לסכל את מטרת בואו של נחמיה. מנהיגיהם איימו עליו בשאלה: ”העל המלך אתם מורדים?” מאמונתו ביהוה השיב נחמיה: ”אלוהי השמים הוא יצליח לנו, ואנחנו עבדיו, נקום ובנינו; ולכם אין חלק וצדקה וזיכרון בירושלים” (נחמיה ב׳:19, 20). בתחילת השיפוצים בחומה לעגו אותם אויבים: ’מה היהודים הָאֲמֵלָלִים עושים? היחיו את האבנים מערימות העפר? אם יעלה שועל ופרץ חומת אבניהם’. במקום להשיב לדבריהם התפלל נחמיה: ”שמע אלוהינו כי היינו בוּזָה והשב חרפתם אל ראשם” (נחמיה ג׳:34–36). שוב ושוב שימש נחמיה דוגמה ומופת בביטחונו ביהוה (נחמיה ו׳:14; י״ג:14).
14, 15. (א) כיצד התמודד נחמיה עם איומי האלימות שהפיח האויב? (ב) כיצד מצליחים עדי־יהוה להמשיך במלאכת הבנייה הרוחנית חרף התנגדות עזה?
14 למילוי תפקידם החשוב בהטפת הבשורה עדי־יהוה בוטחים גם הם באלוהים. המתנגדים מנסים לסכל את מלאכתנו בדברי לעג. יש המתעניינים בבשורת המלכות ומוותרים על הרעיון כי אין בכוחם לעמוד בלעג. אם הלעג אינו נושא פרי רוגזים המתנגדים ומתחילים להפיח איומי אלימות. כך קרה לבוני חומות ירושלים. אך נחמיה לא הניח לאויביו להפיל עליו את חיתתם. במקום זאת, חימש את הבונים להתמודדות עם התקפות האויב וחיזק את אמונתם באומרו: ”אל תיראו מפניהם. את אדני הגדול והנורא זְכורו והילחמו על אחיכם, בניכם ובנותיכם, נשיכם ובתיכם” (נחמיה ד׳:7, 8).
15 עדי־יהוה מצוידים היטב, כבימי נחמיה, כדי להמשיך במלאכת הבנייה הרוחנית חרף התנגדות עזה. ”העבד הנאמן והנבון” מספק מזון רוחני מחזק אמונה, שבזכותו עם אלוהים פורה גם במקומות שבהם חל איסור על הפעילות (מתי כ״ד:45, דל’). משום כך, יהוה מברך את עמו בריבוי בכל קצווי תבל (ישעיהו ס׳:22).
בעיות מבית
16. אילו בעיות מבית איימו לשבור את רוחם של בוני חומת ירושלים?
16 עם התקדמות שיקום חומת ירושלים, נדבך אחר נדבך, נעשתה המלאכה יותר ויותר קשה. ואז נחשפה בעיה שאיימה לשבור את רוחם של הבונים הלוחמים. מפאת מחסור במזון היו יהודים שהתקשו לפרנס את משפחותיהם ולשלם מסים לממלכת פרס. יהודים אמידים הלוו להם מזון וכסף. אך בניגוד לתורת אלוהים נאלצו העניים מקרב העם למשכן את אדמותיהם וילדיהם כערבות לתשלום הכסף בתוספת ריבית (שמות כ״ב:24; ויקרא כ״ה:35–37; נחמיה ג׳:38; ד׳:4; ה׳:1–5). הנושים איימו לגזול את אדמותיהם ולאלצם למכור את ילדיהם לעבדות. לנוכח התייחסות חומרנית וחסרת אהבה זו רתח נחמיה מזעם. הוא פעל חיש קל להבטיח שברכת יהוה לא תסור ממלאכת שיקום חומת ירושלים.
17. מה עשה נחמיה כדי להבטיח שיהוה לא יסיר את ברכתו מעל מלאכת הבנייה ומה היתה התוצאה?
17 כונסה ”קהילה גדולה” ונחמיה הבהיר לעשירי ישראל שמעשיהם אינם נושאים חן בעיני יהוה. אחר כך פנה אל האשמים וביניהם כמה כוהנים וקרא להם להשיב את דמי הריבית שגבו, ולהחזיר את האדמות שגזלו שלא כדין ממי שידם אינה משגת לשלם את הריבית. לשבחם של האשמים ייאמר, כי הצהירו: ”נשיב ומהם לא נבקש. כן נעשה כאשר אתה אומר”. זו לא היתה אימרת סרק, שכן המקרא מוסר כי ’העם עשה כדבר [נחמיה]’. וכל הקהל הילל את יהוה (נחמיה ה׳:7–13).
18. במה ידועים עדי־יהוה?
18 מה בנוגע לימינו? עדי־יהוה אינם נצלנים אלא ידועים בנדבנותם כלפי אחיהם לאמונה וכלפי אחרים שנקלעו למצוקה. כבימי נחמיה גישה זו מולידה ביטויי הלל רבים ליהוה שמקורם בלבבות שופעי הודיה. במקביל, ”העבד הנאמן והנבון” רואה לנחוץ להשיא עצות בעניינים עסקיים ובדבר הצורך להימנע מלנצל אחרים בחמדנות. בארצות מסוימות נהוג לדרוש מוהר מופרז, אך המקרא מזהיר חד וחלק, שחמדנים וחומסים לא יירשו את מלכות האלוהים (קורינתים א׳. ו׳:9, 10). תגובתם החיובית של רוב המשיחיים לעצה זו מעלה בזיכרוננו את היהודים, שהבינו כי חטא הוא לנצל את אחיהם העניים.
השלמת חומת ירושלים
19, 20. (א) איזו השפעה נודעה להשלמת חומת ירושלים על המתנגדים הדתיים? (ב) איזה ניצחון נחלו עדי־יהוה בארצות רבות?
19 למרות כל ההתנגדות הושלמה חומת ירושלים ב־52 יום. כיצד השפיע הדבר על המתנגדים? נחמיה מסר: ”כאשר שמעו כל אויבינו ויראו כל הגויים אשר סביבותינו, ויפלו מאוד בעיניהם, וידעו כי מאת אלוהינו נעשתה המלאכה הזאת” (נחמיה ו׳:16).
20 ההתנגדות לפעילות אלוהים מצד אויבים נמשכת כיום במגוון דרכים ומקומות. אולם, מיליונים נוכחו, שהניסיונות לסכל את פעילותם של עדי־יהוה הם ניסיונות סרק. למשל, תן דעתך לניסיונות שנעשו בעבר להשבית את מלאכת ההטפה בגרמניה הנאצית, במזרח אירופה ובארצות אפריקניות רבות. כל הניסיונות הללו עלו בתוהו, ורבים מודים כי ’מאת אלוהים נעשית מלאכתנו’. איזה גמול היה הדבר לאותם נאמנים ותיקים שהעלו את עבודת יהוה ’על ראש שמחתם’ במדינות אלו!
21. אילו מאורעות חשובים יידונו במאמר הבא?
21 במאמר הבא נדבר על אירועים חשובים שהובילו לחנוכה מרנינת הלב של חומת ירושלים המשוקמת. עוד נדון בהשלמת בנייתה הממשמשת ובאה של עיר מפוארת פי כמה וכמה לתועלת כל האנושות.
האם אתה זוכר?
◻ כיצד הוכיחו עזרא ואחרים שירושלים עלתה על ראש שמחתם?
◻ אילו טעויות תיקנו יהודים רבים בסיועם של עזרא ונחמיה?
◻ אילו לקחים תוכל להפיק מסיפורם של עזרא ונחמיה?
[תמונה בעמוד 15]
לא תפקידו המכובד בשושן כי אם ירושלים עמדה בראש מעייניו של נחמיה
[תמונות בעמודים 16, 17]
עלינו להתפלל אל יהוה, כדוגמת נחמיה, שיעניק לנו הכוונה וכוח להמשיך במלאכת ההטפה החשובה מכל