חומות ירושלים

ראה איזו עבודה נעשית כאן בתמונה.‏ היהודים עסוקים בבניית חומות ירושלים.‏ כאשר החריב נבוכדנאצר את ירושלים 152 שנה לפני־כן,‏ הוא הרס את החומות ושרף את שערי העיר.‏ בני־ישראל לא בנו שוב את החומות כאשר חזרו מבבל אל ארץ מולדתם.‏

כיצד אתה חושב שהעם הרגיש כאשר חי במשך כל השנים האלה בלי חומות מסביב לעיר?‏ הם לא הרגישו ביטחון.‏ אויביהם יכלו להתקיף אותם בקלות.‏ אבל עכשיו עזר נחמיה,‏ האיש שאתה רואה בתמונה,‏ לעם לבנות מחדש את חומות העיר.‏ היודע אתה מי היה נחמיה?‏

נחמיה היה יהודי שבא מן העיר שושן,‏ בה חיו מרדכי ואסתר.‏ נחמיה שירת בארמון המלך,‏ כך שייתכן שהוא היה ידיד נאמן של מרדכי ושל אסתר המלכה.‏ אבל בתנ״ך לא כתוב שנחמיה שירת את המלך אחשוורוש,‏ בעלה של אסתר.‏ הוא היה המשרת של המלך הבא,‏ ארתחשסתא.‏

האם אתה זוכר את המלך הטוב ארתחשסתא שנתן לעזרא את כל הכסף כדי שישפץ את בית יהוה?‏ אבל עזרא לא בנה את חומות ירושלים ההרוסות.‏ הבה נראה איך קרה שנחמיה עשה את העבודה הזאת.‏

עברו שלוש־עשרה שנה מאז שארתחשסתא נתן לעזרא את הכסף לשפץ את בית־המקדש.‏ נחמיה היה עתה שר־המשקים של המלך ארתחשסתא.‏ פירוש הדבר שהוא הגיש למלך יין,‏ ודאג לכך שאף אחד לא ינסה להרעיל את המלך.‏ זה היה תפקיד חשוב מאוד.‏

ובכן,‏ יום אחד באו לבקר אצל נחמיה חנני אחיו ואנשים אחרים מארץ־ישראל.‏ הם סיפרו לו על הבעיות שעושים להם האויבים ושחומות ירושלים עדיין הרוסות.‏ הדבר העציב מאוד את נחמיה,‏ והוא התפלל על כך ליהוה.‏

יום אחד שם המלך לב לכך שנחמיה עצוב,‏ והוא שאל אותו:‏ ’‏מדוע אתה כה עצוב?‏’‏ נחמיה סיפר לו שזה בגלל שירושלים עדיין חרבה ושחומותיה הרוסות.‏ ’‏מה אתה מבקש?‏’‏ שאל אותו המלך.‏

‏’‏הרשה לי ללכת לירושלים’‏,‏ ענה נחמיה,‏ ’‏כדי שאוכל לבנות את חומותיה’‏.‏ המלך ארתחשסתא היה טוב־לב.‏ הוא נתן לנחמיה רשות ללכת וגם עזר לו להשיג עצים לחלק מעבודת הבנייה.‏ זמן קצר אחרי שהגיע נחמיה לירושלים,‏ הוא סיפר לעם על תוכניתו.‏ הרעיון מצא חן בעיניהם,‏ והם אמרו:‏ ’‏הבה נתחיל לבנות’‏.‏

כאשר ראו האויבים שבונים את החומות,‏ הם אמרו:‏ ’‏נעלה ונהרוג אותם,‏ ונפסיק את עבודת הבנייה’‏.‏ אבל נחמיה שמע על כך,‏ והוא נתן לבונים חרבות וחניתות.‏ הוא אמר להם:‏ ’‏אל תפחדו מן האויבים.‏ הילחמו למען אחיכם,‏ למען ילדיכם,‏ למען נשיכם ולמען בתיכם’‏.‏

העם היה אמיץ מאוד.‏ הם החזיקו בכלי־הנשק והיו מוכנים יום ולילה,‏ וכל הזמן המשיכו בעבודת הבנייה.‏ כך גמרו הם לבנות את החומות במשך 52 יום בלבד.‏ עכשיו הרגישו תושבי ירושלים שהם בטוחים מכל רע בתוך העיר.‏ עזרא ונחמיה לימדו את תורת אלוהים לעם,‏ והעם היה שמח ומאושר.‏

אבל המצב עדיין לא חזר להיות כמו שהיה לפני שעם־ישראל נלקח בשבי לבבל.‏ על העם שלט מלך פרס והם חייבים היו לשרת אותו.‏ אבל יהוה הבטיח שישלח מלך חדש,‏ ושהמלך הזה יביא שלום לעם.‏ מיהו המלך הזה?‏ איך הוא יביא שלום לארץ?‏ כ־450 שנה עברו עד שנתגלו פרטים נוספים על כך.‏ אז היתה לידה חשובה‏.‏ אבל זהו כבר סיפור אחר.‏