מי נמצאים בשאול?
תשובת המקרא
המילה התנ”כית ”שאול” (”האדס”, בשפה המקורית של כתבי־הקודש היווניים) משמעה קבר ולא מקום של עינויים באש. מי נמצאים בשאול? הן טובים והן רעים (איוב י״ד:13; תהלים ט׳:17). המקרא מציין שאותו קבר משותף של בני האדם הוא ”בית מועד לכל חי” — המקום שבו בסופו של דבר נועדים או מתכנסים כל החיים (איוב ל׳:23).
אפילו ישוע הגיע לשאול אחרי מותו. עם זאת, ’הוא לא נעזב בשאול’, משום שאלוהים הקים אותו לתחייה (מעשי השליחים ב׳:31, 32).
האם השאול יתקיים לנצח?
כל שוכני השאול יֵצאו משם כאשר יקים אותם ישוע לתחייה בעזרת הכוח שיעניק לו אלוהים (יוחנן ה׳:28, 29; מעשי השליחים כ״ד:15). באשר לתחייה עתידית זו נובא בההתגלות כ׳:13: ”המוות ושאול נתנו את מתיהם”. אחרי שהשאול יתרוקן ממתיו, הוא יחדל להתקיים; איש לא יגיע לשם שוב, כי ”המוות לא יהיה עוד” (ההתגלות כ״א:3, 4; כ׳:14).
אולם לא כל המתים מגיעים לשאול. המקרא מראה שיש הנעשים רשעים גמורים אשר אינם יכולים לשנות את דרכם ולהגיע לידי חרטה (עברים י׳:26, 27). במותם אין הם הולכים לשאול אלא לגיהינום — סמל לאבדון עולם (מתי ה׳:29, 30). לדוגמה, ישוע ציין שכמה ממנהיגי הדת הצבועים של ימיו יגיעו לגיהינום (מתי כ״ג:27–33).