יהוה ’מעוזנו בעתות צרה’
”תשועת צדיקים מיהוה, מעוזם בעת צרה” (תהלים ל״ז:39).
1, 2. (א) מה ביקש ישוע בתפילה למען תלמידיו? (ב) מהו רצון אלוהים ביחס למשרתיו?
יהוה כול יכול. בידו העוצמה להגן על עובדיו הנאמנים בכל דרך שיחפוץ. בכוחו אף לנתק את משרתיו פיסית מכל יתר העולם ולאכלס אותם בסביבה בטוחה ושלווה. אך בעניין תלמידיו התפלל ישוע אל אביו שבשמים: ”אינני מבקש שתיקחם מן העולם, אלא שתשמרם מן הרע” (יוחנן י״ז:15).
2 יהוה בחר שלא ’לקחת [אותנו] מן העולם’. אדרבה, רצונו שנחיה בקרב כלל תושבי העולם למען נכריז את בשורתו, בשורה של תקווה ונחמה (רומים י׳:13–15). ואולם, כפי שרמז ישוע בתפילתו, בשל היותנו בעולם אנו חשופים ל”רע”. בני אדם שאינם נשמעים לאלוהים וכוחות רוחניים מרושעים גורמים סבל וייסורים, והמשיחיים אינם מחוסנים מפני הצרות והמצוקות (פטרוס א׳. ה׳:9).
3. עם איזו מציאות צריכים גם משרתי יהוה הנאמנים להתמודד, אך איזו נחמה אנו שואבים מדבר־אלוהים?
3 בשעת נסיונות, טבעי הדבר לחוות פרקי זמן של רפיון ידיים (משלי כ״ד:10). המקרא מכיל אינספור דוגמאות של נאמנים אשר נקלעו למצוקות. ”רבות רעות צדיק”, אומר מחבר התהלים, ”ומכולם יצילנו יהוה” (תהלים ל״ד:20). כן, גם ל”צדיק” קורים דברים רעים. לעתים אנו ’נפוּגים [כוחנו פג] ונדכים עד מאוד’, בדומה לדוד מחבר המזמור (תהלים ל״ח:9). אך יש נחמה בידיעה כי ”קרוב יהוה לנשברי לב, ואת דכאי רוח יושיע” (תהלים ל״ד:19; צ״ד:19).
4, 5. (א) מה עלינו לעשות בהתאם למשלי י״ח:10 כדי ליהנות מהגנת אלוהים? (ב) אילו צעדים מוגדרים עלינו לנקוט כדי לזכות לעזרת אלוהים?
4 בהתאם לתפילת ישוע, יהוה אכן שומר עלינו. הוא ’מעוזנו בעת צרה’ (תהלים ל״ז:39). ספר משלי אומר בנימה דומה: ”מגדל עוז שם יהוה, בו ירוץ צדיק ונשגב” (משלי י״ח:10). פסוק זה חושף אמת בסיסית לגבי דאגתו ויחסו הרך של יהוה כלפי ברואיו. אלוהים מציע את הגנתו בייחוד לצדיקים אשר מבקשים אותו בפועל וכאילו רצים אל מגדל עוז למצוא מחסה.
5 כיצד נוכל לרוץ אל יהוה ולחסות בצל כנפיו בשעה שאנו מתמודדים עם בעיות כואבות? נדון בשלושה צעדים חיוניים שיש לנקוט כדי לזכות לעזרת יהוה. ראשית, עלינו לפנות בתפילה אל אבינו שבשמים. שנית, עלינו לשתף פעולה עם רוח קודשו. שלישית, עלינו להיכנע לסידורים שעורך יהוה ובמקביל לחפש את קרבתם של אחינו לאמונה היכולים להקל מעלינו את המצוקה.
כוחה של תפילה
6. מהי עמדתם של המשיחיים ביחס לתפילה?
6 מומחים בתחום הבריאות ממליצים על תפילה כטיפול בדיכאון ובמתחים. רגעים שקטים של הרהורים דמויי תפילה עשויים אומנם להפיג מתחים, אך גם צלילים מסוימים בטבע או עיסוי בגב מובילים לתוצאה דומה. משיחיים אמיתיים אינם ממעיטים בערכה של התפילה ואינם רואים בה תרפיה להרגשה טובה. התפילה היא מבחינתנו תקשורת מכובדת עם הבורא. היא כרוכה במסירותנו לאלוהים ובביטחוננו בו ומהווה חלק מעבודת אלוהים האמיתית.
7. מה משמע הדבר להתפלל בביטחון, וכיצד עוזרות לנו התפילות האלה להתמודד עם מצוקות?
7 מן הראוי שתפילותינו ילוו בתחושה של ביטחון ואמון ביהוה. השליח יוחנן כתב: ”ביטחוננו בו שאם נבקש דבר כרצונו ישמע אותנו” (יוחנן א׳. ה׳:14). יהוה, הישות הנעלה מכול, אל האמת הכול יכול האחד והיחיד, מטה אוזנו לתפילותיהם הכנות של עובדיו. הידיעה שאלוהינו האוהב קשוב לנו כאשר אנו חושפים בפניו את מצוקותינו ואת בעיותינו, היא כשלעצמה מקור נחמה (פיליפים ד׳:6).
8. מדוע משיחיים נאמנים אינם צריכים להתפלל אל יהוה ברתיעה ובתחושה שאין הם ראויים לכך?
8 משיחיים נאמנים אינם צריכים להתפלל אל יהוה ברתיעה, בחוסר ביטחון ובתחושה שאין הם ראויים לכך. יש להודות שכאשר אנו מאוכזבים מעצמנו או כורעים תחת נטל הבעיות, לא תמיד יש לנו הנטייה לפנות אל יהוה בתפילה. מוטב שבמצבים כאלה נזכור שיהוה ’מרחם על עניו’ ו”מנחם את הנדכאים” (ישעיהו מ״ט:13; קורינתים ב׳. ז׳:6). דווקא בשעת ייסורים ומצוקות עלינו לפנות בביטחון אל אבינו שבשמים כמעוזנו.
9. מהו תפקידה של האמונה בתפילותינו לאלוהים?
9 כדי להפיק את מלוא התועלת מן הזכות להתפלל, צריכה להיות לנו אמונה של ממש. המקרא אומר כי ”כל הקרב אל אלוהים צריך להאמין שהוא קיים והוא נותן גמול לדורשיו” (עברים י״א:6). האמונה באלוהים אינה מסתכמת בהכרה ”שהוא קיים”. אמונה של ממש היא אמונה איתנה ביכולת וברצון של אלוהים לגמול לנו על כך שאנו מצייתים לו בכל דבר בחיים. ”עיני יהוה אל צדיקים, ואוזניו אל שוועתם” (פטרוס א׳. ג׳:12). המודעות התמידית לדאגתו ולאהבתו של יהוה כלפינו יוצקת בתפילותינו משמעות מיוחדת.
10. במה צריכות להתאפיין תפילותינו כדי לזכות לתמיכה רוחנית מאת יהוה?
10 אוזני יהוה כרויות לתפילותינו בתנאי שהן נאמרות בלב שלם. מחבר התהלים כתב: ”קראתי בכל לב. ענני, יהוה” (תהלים קי״ט:145). בשונה מן התפילות הטקסיות הנהוגות בדתות רבות, תפילותינו אינן נישאות כלאחר יד או בחוסר התלהבות. כאשר אנו מתפללים ליהוה ”בכל לב”, המילים לובשות משמעות ותכלית. לאחר תפילות כנות אלו, אנו מתחילים לחוש הקלה, משום ש’השלכנו יהבנו’ על יהוה. והמקרא מבטיח ש’הוא יכלכלנו’ (תהלים נ״ה:23; פטרוס א׳. ה׳:6, 7).
רוח אלוהים בעזרנו
11. מהי אחת הדרכים שבהן משיב לנו יהוה כאשר אנו ’מבקשים’ את עזרתו?
11 יהוה אינו אך ורק בבחינת שומע תפילה אלא גם ממלא את תפקיד המשיב (תהלים ס״ה:3). דוד כתב: ”ביום צרתי אקראך, כי תענני” (תהלים פ״ו:7). בהתאם לכך, ישוע עודד את תלמידיו ’לבקש’ עזרה מיהוה משום ש”האב שבשמים ייתן את רוח הקודש למבקשים ממנו” (לוקס י״א:9–13). כוחו הפעיל של אלוהים משמש למשרתיו כעוזר או כמנחם (יוחנן י״ד:16).
12. כיצד רוח אלוהים יכולה לעזור לנו כאשר הבעיות נראות קשות מנשוא?
12 גם בשעת נסיונות רוח אלוהים מסוגלת לנסוך בנו את ”הכוח הנשגב” (קורינתים ב׳. ד׳:7). השליח פאולוס, שעבר מצבים מלחיצים רבים, אמר בביטחון: ”הכול אני יכול בעזרתו של הנותן בי כוח” (פיליפים ד׳:13). באותו אופן, משיחיים רבים כיום צוברים כוח רוחני ורגשי מחודש כמענה לתחינותיהם בתפילה. לא אחת קורה שבעיות ומצוקות אינן נראות קשות מנשוא אחרי שזוכים לעזרתה של רוח אלוהים. תודות לכוח זה שמקורו באלוהים, יכולים אנו לחזור על דבריו של השליח: ”נלחצים אנחנו מכל עבר, אך איננו רצוצים; נבוכים, אך לא נואשים; נרדפים, אך לא נטושים; מושלכים ארצה, אך לא נשמדים” (קורינתים ב׳. ד׳:8, 9).
13, 14. (א) כיצד משמש לנו יהוה כמעוז בעזרת דברו הכתוב? (ב) כיצד יישום עקרונות המקרא עוזר לך אישית?
13 בנוסף לכך, דברו הכתוב של אלוהים נכתב ונשמר ברוח הקודש. כיצד יהוה בעזרת דברו משמש לנו מעוז בעתות צרה? הוא מספק לנו חוכמה מעשית וכושר חשיבה (משלי ג׳:21–24). המקרא מחדד את יכולתנו השכלית ומשפר את כוח ההיגיון שלנו (רומים י״ב:1, ע״ח). באמצעות קריאה ולימוד קבועים של דבר־אלוהים, תוך יישום הנקרא, אנו ’מרגילים את חושינו להבחין בין טוב לרע’ (עברים ה׳:14). ייתכן מאוד שראית מנסיונך כיצד עקרונות המקרא עזרו לך אישית לקבל החלטות נבונות כשנתקלת בקשיים. המקרא מקנה לנו פיקחות המסייעת לנו למצוא פתרונות מעשיים לבעיות מעיקות (משלי א׳:4).
14 דברו של אלוהים מעניק לנו מקור כוח נוסף — תקוות הישועה (רומים ט״ו:4). המקרא אומר לנו שלא לעד יקרו דברים רעים. הצרות שאנו סובלים, ולא משנה מה טיבן, זמניות (קורינתים ב׳. ד׳:16–18). יש לנו ”תקווה לחיי עולם אשר האלוהים — אשר אינו מכזב — הבטיח לפני עתות עולם” (טיטוס א׳:2). אם נגיל בתקווה, ונזכור תמיד את העתיד הוורוד שיהוה מבטיח, נוכל לעמוד בצרה (רומים י״ב:12; תסלוניקים א׳. א׳:3).
הקהילה — ביטוי לאהבתו של אלוהים
15. כיצד יכולים המשיחיים להיות לעזר איש לרעהו?
15 מתנה נוספת מיהוה שיש בה כדי לעזור לנו בעתות צרה היא הרֵעות שממנה אנו נהנים בחיק הקהילה המשיחית. המקרא אומר: ”בכל עת אוהב הרֵעַ, ואח לצרה ייוולד” (משלי י״ז:17). דבר־אלוהים מעודד את כל חברי הקהילה לכבד ולאהוב איש את רעהו (רומים י״ב:10). ”איש אל יבקש את טובת עצמו אלא את טובת זולתו”, כתב השליח פאולוס (קורינתים א׳. י׳:24). גישה כזו תקל עלינו להתמקד בצורכי הזולת ולא בנסיונות שפוקדים אותנו. בנתינה מעצמנו למען אחרים, לא זו בלבד שאנו מושיטים עזרה, אנו אף נהנים ממידה מסוימת של אושר וסיפוק המקלים מעלינו את המעמסות (מעשי השליחים כ׳:35).
16. כיצד כל משיחי יכול להיות גורם השפעה מעודד?
16 גברים ונשים בוגרים רוחנית יכולים למלא תפקיד חשוב בחיזוק אחרים. לשם כך, הם מקפידים להיות נגישים וזמינים (קורינתים ב׳. ו׳:11–13). הקהילה מבורכת אם כל חבריה מוצאים את הזמן לשבח את הצעירים, לבנות את המאמינים החדשים ולחזק את ידי הנכאים (רומים ט״ו:7). אהבת אחים גם לא תיתן מקום בקרבנו לאווירה של חשדנות. אל לנו להיחפז למסקנות שקשיים אישיים הם אות לחולשה רוחנית. פאולוס האיץ במשיחיים ’לעודד את הנכאים’ (תסלוניקים א׳. ה׳:14). המקרא מראה שאפילו משיחיים נאמנים נתונים בצרות ובקשיים (מעשי השליחים י״ד:15).
17. אילו הזדמנויות יש לנו לחזק את קשרי האחווה המשיחית?
17 אסיפות הקהילה הן הזדמנות מצוינת לנחם ולעודד זה את זה (עברים י׳:24, 25). יחסי גומלין אוהבים אלה אינם מוגבלים אך ורק לאסיפות. משרתי אלוהים מחפשים הזדמנויות ליהנות מהתרועעות בריאה גם במסגרות לא־רשמיות. במצבי מצוקה נזדרז להושיט עזרה איש לרעהו מכיוון שכבר יצרנו בינינו קשרי ידידות איתנים. השליח פאולוס כתב: ”למען לא תהיה מחלוקת בגוף אלא שידאגו האיברים זה לזה; ואם יכאב איבר אחד, כל האיברים יסבלו איתו; ואם יכובד איבר אחד, כל האיברים ישמחו איתו” (קורינתים א׳. י״ב:25, 26).
18. מאיזו נטייה עלינו להימנע בשעה שאנו מדוכדכים?
18 לעתים אנו מדוכדכים מדי וקשה לנו ליהנות מחברת אחינו לאמונה. יש להילחם ברגשות הללו לבל נשלול מעצמנו את הנחמה ואת העזרה שבני אמונתנו יכולים להעניק לנו. המקרא מזהיר אותנו: ”לתאווה יבקש נפרד; בכל תושייה [חוכמה מעשית] יתגלע” (משלי י״ח:1). אחינו ואחיותינו הם ביטוי לדאגת אלוהים כלפינו. אם נכיר במתנה אוהבת זו, יוקל לנו בעתות צרה.
שמור על גישה חיובית
19, 20. כיצד כתבי־הקודש עוזרים לנו להדוף מחשבות שליליות?
19 כאשר שורה עלינו רוח של ייאוש ועצבות, הנטייה היא לשקוע במחשבות שליליות. לדוגמה, יש שנתונים במצוקה ומתחילים לפקפק במצבם הרוחני. הם מסיקים שהקשיים הם סימן לכעסו של אלוהים. אך זכור שיהוה אינו מנסה איש ”ברע” (יעקב א׳:13). ”כי [אלוהים] לא עינה מלבו וַיַגֶה [יביא יגון] בני איש”, אומר המקרא (איכה ג׳:33). נהפוך הוא, יהוה נעצב אל לבו כשמשרתיו סובלים (ישעיהו ס״ג:8, 9; זכריה ב׳:12).
20 יהוה הוא ”אב הרחמים ואלוהי כל נחמה” (קורינתים ב׳. א׳:3). הוא דואג לנו, והוא ירומם אותנו בעיתו (פטרוס א׳. ה׳:6, 7). מודעות תמידית לחיבתו של אלוהים כלפינו תעזור לנו לשמור על גישה חיובית ואף להיות מאושרים. יעקב כתב: ”לשמחה גדולה חישבו זאת, אחיי, כאשר אתם באים בכל מיני נסיונות” (יעקב א׳:2). מדוע? הוא משיב: ”כי לאחר עומדו בניסיון יקבל את עטרת החיים אשר הבטיח האדון לאוהביו” (יעקב א׳:12).
21. איזו הבטחה מבטיח אלוהים למי ששומרים לו אמונים ונתונים בקשיים?
21 ישוע הזהיר אותנו ואמר שבעולם צרה לנו (יוחנן ט״ז:33). אך המקרא מבטיח ש”צרה או מצוקה, רדיפות או רעב, עירום או סכנה” לא יוכלו להפרידנו מאהבתם של יהוה ושל בנו (רומים ח׳:35, 39). עד כמה מנחמת הידיעה שכל צרה שאנו נתונים בה אינה אלא זמנית. לעת עתה, בעודנו מחכים לקץ סבלות האדם, אבינו האוהב, יהוה, שומר עלינו. אם נרוץ אליו לחסות בצילו, הוא יהיה ”משגב לדָּךְ, משגב לעתות בצרה” (תהלים ט׳:10).
מה למדנו?
• לְמה על המשיחיים לצפות כל עוד הם חיים בעולם מרושע זה?
• כיצד תפילותינו הכנות מהוות מקור חיזוק בשעת נסיונות?
• כיצד משמשת רוח אלוהים כעוזר?
• מה נוכל לעשות כדי לעזור איש לרעהו?
[תמונה בעמוד 18]
עלינו לבקש את יהוה כאילו אנו רצים אל מגדל עוז
[תמונות בעמוד 20]
משיחיים בוגרים רוחנית מנצלים כל הזדמנות לשבח ולעודד אחרים