תעל את סקרנותך לכיוונים חיוביים
”מטבע ברייתו שואל האדם שאלות. מרגע לידתנו אנו מתחילים לשאול שאלות... אפשר אף לומר שתולדות האנושות הן תולדותיהן של השאלות והתשובות שהגה האדם”. (אוקטביו פס, משורר מקסיקני).
מה מעורר בְּשף את ההשראה לרקוח מתכון חדש? מה דוחף חוקר ארצות להסתכן ולנסוע לחבלי ארץ רחוקים? מה הסיבה שילדים שואלים כל כך הרבה שאלות? לעיתים קרובות מאוד זהו יצר הסקרנות.
מה לגביך? האם רעיונות חדשים או הרצון למצוא תשובות לשאלות מרתקות מעוררים את סקרנותך? לדוגמה, מהו מוצא החיים? מדוע אנו כאן? האם אלוהים קיים? כבר מילדוּת דוחק בנו יצר הסקרנות לשאול שאלות כאלה ולמצוא את הסיבות והגורמים העומדים מאחורי דברים כלשהם. כאשר רעיון כלשהו קוסם לנו, אנו חותרים לגלות עליו את כל מה שניתן. אכן הסקרנות יכולה להוביל לתוצאות נפלאות רבות. אולם היא עלולה גם לגרום לבעיות ואף לאסונות.
נהג בזהירות ובאיזון
אומרים כי ”הסקרנות הרגה את החתול”, ואכן אם לא נוהגים בזהירות עלולה הסקרנות להיות מסוכנת. למשל, מתוך סקרנות ילד קטן נוגע בתנור לוהט ונכווה קשות. מצד שני, הסקרנות מניעה אותנו להעמיק את ידיעותינו ולהיכנס בעובי הקורה. אבל האם יהיה זה חכם לבחון כל דבר המצית את סקרנותנו?
מטבע הדברים יש גם ידע מזיק. סקרנות לגבי פורנוגרפיה, עולם הנסתר או תורותיהן של כתות או קבוצות קיצוניות יכולה בהחלט לפגוע בנו. בתחום זה ובתחומים אחרים מוטב שנחקה את מחבר התהלים שביקש בתפילה: ”העבר עיניי מֵראות שווא” (תהלים קי״ט:37).
כמו כן, ישנו ידע שאולי אינו מזיק כשלעצמו, אך הוא למעשה מיותר וחסר כל ערך. למשל, איזו תועלת תצמח לנו אם נדע את כל מה שיש לדעת על חייהם הפרטיים של כוכבי קולנוע או ידוענים, אם נלמד את הנתונים הסטטיסטיים של כל קבוצת ספורט על שחקניה, או אם נכיר את כל הגאדג׳טים האחרונים ואת כל דגמי המכוניות החדישים ביותר? ברוב המקרים, ”מומחיות” בנושאים אלו אינה תורמת לאדם כהוא זה.
דוגמה מעוררת השראה
לסקרנות יש, כמובן, צדדים חיוביים. תן דעתך לאלכסנדר פון הומבולט, חוקר טבע ומגלה ארצות גרמני בן המאה ה־19, שעל שמו קרוי זרם הומבולט שליד החוף המערבי של דרום אמריקה.
בשלב מסוים בחייו אמר הומבולט: ”עוד משחר ילדותי אחזה בי תשוקה עזה לנסוע לחבלי ארץ רחוקים שאינם מושכים אליהם אירופאים רבים”. לדבריו, כמיהה זו ניעורה בו בעקבות ’דחף בלתי נשלט שהסעיר את נפשו’. בגיל 29 יצא למסע בן חמש שנים במרכז אמריקה ובדרום אמריקה. את המידע שאסף במסעותיו איגד ב־30 כרכים.
לא היה תחום שלא משך את תשומת ליבו — טמפרטורת האוקיינוסים, הדגים השוחים בהם, הצמחים שראו עיניו. הוא טיפס על הרים, חקר נהרות והפליג באוקיינוסים. מחקריו הניחו את היסודות שעליהם נבנו תחומים מסוימים במדע המודרני. הכול התחיל בסקרנותו הבלתי נלאית ובתאבונו הרב לידע שליוו אותו במשך כל חייו. המַסַאי האמריקני רלף וולדו אמרסון כתב: ”הומבולט היה אחד מאותם אנשים מופלאים... המופיעים מדי פעם כדי להראות לנו את האפשרויות הגלומות במוח האנושי, ואת עוצמתה ואת ממדיה של היכולת השכלית”.
תחום הראוי למחקר
כמובן, הנסיבות מאפשרות רק למתי מעט להפוך למגלי עולם או לתרום למדע. אולם קיים תחום ידע מסוים שבכוחנו להקדיש לו מאמץ שכלי, ומחקר זה יצמיח לנו תועלת רבה פי כמה מכל מחקר אחר. ישוע המשיח הצביע על כך בתפילתו לאביו שבשמיים: ”אלה הם חיי עולם: שיכירו [”לדעת”, דל’] אותך, אלוהי האמת לבדו, ואת אשר שלחת — את ישוע המשיח” (יוחנן י״ז:3).
ידע אודות יהוה אלוהי האמת ואודות בנו ישוע המשיח יועיל לאדם צמא דעת בדרכים מיוחדות במינן. אתה ודאי זוכר את השאלות שהוזכרו בתחילת המאמר. עליהן נוכל להוסיף את השאלות הבאות: מדוע יש כל כך הרבה סבל בעולם? האם כדור־הארץ ייהרס או אף יישמד כליל על־ידי בני אדם? ומה יעשה אלוהים כדי להבטיח שהמין האנושי לא ייכחד? מציאת תשובות לשאלות אלו תספק לא רק את יצר הסקרנות שלנו, אלא כפי שישוע ציין, תעלה אותנו על הדרך המוליכה ל”חיי עולם”. מניין לנו הביטחון שכך הדבר?
המקרא הוא דברו של אלוהים שנכתב ברוח קודשו. השליח המשיחי פאולוס כתב: ”כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים, ומועיל הוא להוראה, לתוכחה, לתיקון, לחינוך במעגלי צדק, למען יהיה איש האלוהים מושלם, ומוכשר לכל מעשה טוב” (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17).
צא וחשוב, השליח אמר שהמקרא מספק ידע שבכוחו לתת לנו את הכלים לעשות כל מעשה טוב. הוא יכול לעזור לנו לראות דברים מנקודת מבטו של אלוהים. ברור לנו שהידע והחוכמה של אלוהים עולים פי כמה על אלו של כל אחד אחר. ברוח אלוהים כתב הנביא ישעיהו את האמירה העמוקה הבאה: ”’כי לא מחשבותיי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכיי’, נאום יהוה. ’כי גבהו שמיים מארץ, כן גבהו דרכיי מדרכיכם, ומחשבותיי ממחשבותיכם’” (ישעיהו נ״ה:8, 9).
התרצה ללמוד על דרכיו ומחשבותיו הנשגבות של אלוהים? האם סקרנותך דוחקת בך לגלות מה יש לדבר־אלוהים, המקרא, לומר על דרכיו ומחשבותיו של אלוהים? האם אתה משתוקק ללמוד כיצד ישים אלוהים קץ לכל הסבל ואילו ברכות צפונות לכל עושי רצונו? המקרא מושיט לנו את ההזמנה הבאה: ”טעמו וראו כי טוב יהוה; אשרי הגבר יחסה בו” (תהלים ל״ד:9).
האמיתות רבות העוצמה של דבר־אלוהים מטביעות חותמן על לבבות כנים. דומה הדבר לאדם עיוור שלראשונה בחייו רואה אור. השליח פאולוס אמר: ”מה עומק עושר האלוהים, מה עומק חוכמתו ודעתו! אין חקר למשפטיו ואין משיג את דרכיו” (רומים י״א:33). האמת היא שיידרש לנו זמן אינסופי להבין לגמרי את עושר דעת האלוהים ואת עומק חוכמתו. צפוי לנו עתיד מרתק שבו לעולם לא נשתעמם ושתמיד נגלה תגליות חדשות.
אל תאבד את הצמא לידע
אמת, רובנו לעולם לא נהיה חוקרי ארצות או ממציאים מפורסמים. וסביר להניח שבאורך חיים ממוצע לא נוכל להבין כל דבר שאנו חפצים להבין. עם זאת, אל תאבד את יצר הסקרנות. שמור על הצימאון לידע, צימאון שאלוהים ברוב אהבתו הטמיע בתוכנו.
עשה שימוש טוב במתת אל זו ורכוש הבנה מדויקת לגבי כתבי־הקודש. אם תעשה כן, תמצא כבר עתה משמעות ושמחה וזו תהיה מנת חלקך לנצח נצחים. במקרא נאמר: ”את הכול עשה [אלוהים] יפה בעיתו. גם את העולם [מושג הנצח] נתן בליבם, מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלוהים מראש ועד סוף” (קהלת ג׳:11).
[תיבה/תמונות בעמוד 21]
הידעת כי...
• מאות שנים לפני שקולומבוס ומגלן הוכיחו שכדור־הארץ עגול, ציין המקרא שהארץ אינה שטוחה אלא כדורית? (ישעיהו מ׳:22).
• הרבה לפני שאסטרונאוטים זכו לראות שכדור־הארץ מרחף בחלל ריק, אמר המקרא שהוא תלוי ”על בלימה [על מאומה]”? (איוב כ״ו:7).
• לפחות 500,2 שנה לפני שהרופא האנגלי ויליאם הארווי גילה את מערכת מחזור הדם בגוף האדם, ציין המקרא בהתייחסו ללב ”כי ממנו תוצאות [מקור] חיים”? (משלי ד׳:23).
• לפני כ־000,3 שנה תיאר המקרא במונחים פשוטים את מחזור המים, המהווה חלק מהמערכת האקולוגית המאפשרת את קיום החיים על הארץ? (קהלת א׳:7).
האין זה מדהים שעובדות מדעיות אלו הוזכרו במקרא הרבה לפני שהאדם הבין או גילה אותן? לאמיתו של דבר, המקרא הוא אוצר בלום של ידע חיוני, וכל שעליך לעשות הוא לשתות ממנו לרוויה.
[תמונה בעמוד 19]
אלכסנדר פון הומבולט