התהלך בהוראת אלהים
”נעלה אל הר יהוה... ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו” (מיכה ד׳:2).
1. לאור דברי מיכה, מה יעשה אלהים למען משרתיו באחרית הימים?
נביא האלהים מיכה חזה ש”באחרית הימים”, העת שבה אנו חיים, אנשים רבים ידרשו את אלהים במטרה לעובדו. הללו יעודדו איש את רעהו, באומרם: ”נעלה אל הר יהוה... ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו” (מיכה ד׳:1, 2).
2, 3. כיצד מתגשמת כיום נבואתו של פאולוס שהאנשים יהיו אוהבי כסף?
2 עיון בכתוב בטימותיאוס ב׳. ג׳:1–5 עשוי לסייע לנו לראות את התוצאות של יישום הוראת אלהים ”באחרית הימים”. במאמר הקודם, פתחנו באיזכור של התועלת שיפיקו אלה השתים לבם לאזהרת פאולוס שלא להיות ”אוהבי עצמם”. פאולוס הוסיף, כי בימינו יהיו האנשים גם ”אוהבי כסף”.
3 אין צורך בתואר אקדמי בהיסטוריה של העת החדשה על־מנת להבין, עד כמה מיטיבות מילים אלה לתאר את תקופתנו. האם לא קראת על כלכלנים ועל ראשי תאגידים, אשר אינם מסתפקים בהון העתק שהם מרוויחים מדי שנה? אוהבי כסף אלה תמיד מתאווים ליותר, גם אם הם משיגים אותו באמצעים לא כשרים. דברי פאולוס הולמים אנשים רבים כיום, שאף־על־פי שאינם עשירים, הריהם חמדנים באותה מידה ואינם שמחים בחלקם. יתכן שהנך מכיר רבים כאלה בסביבתך.
4–6. כיצד מסייע המקרא למשיחיים לא להיהפך לאוהבי כסף?
4 האם הדבר שהזכיר פאולוס מהווה מן־הסתם היבט בלתי נמנע של הטבע האנושי? לא לדברי מחבר המקרא, אשר הצהיר לפני זמן רב אמת זו: ”הלא שורש כל הרעות הוא אהבת הכסף, ויש להוטים אחריו שסטו מן האמונה וגרמו לעצמם מכאובים רבים”. שים־לב, אלהים לא אמר כי ’כסף הוא שורש כל הרעות’, אלא ”אהבת הכסף” (טימותיאוס א׳. ו׳:10).
5 מעניין לציין, שהקשר דבריו של פאולוס הכיר בכך, שהיו משיחיים טובים בני המאה הראשונה לספירה שהיו עשירים בסדר־הדברים הקיים, בין אם ירשו עושר זה ובין אם היה פרי־עמלם (טימותיאוס א׳. ו׳:17). ברור אם כן, שיהא מצבנו הכלכלי אשר יהא, המקרא מזהירנו פן נהפוך לאוהבי כסף. האם המקרא מציע הדרכה נוספת כלשהי כיצד להימנע ממגרעת חמורה ושכיחה זו? בהחלט כן, ניתן למוצאה לדוגמה בדרשת־ההר של ישוע. החוכמה שבדרשה זו ידועה בעולם כולו. שים־לב, למשל, לדברי ישוע במתי ו׳:26–33.
6 ככתוב בלוקס י״ב:15–21, דיבר ישוע על איש עשיר, שניסה ללא הרף לצבור הון נוסף, אך לפתע איבד את חייו. מה רצה ישוע להדגיש בכך? הוא אמר: ”שימו לב והיזהרו מכל חמדנות, כי חיי האדם אינם תלויים בשפע נכסיו”. בד בבד עם מתן עצה זו, המקרא מגנה עצלות ומבליט את ערכו של עמל־הכפיים שנעשה ביושר (תסלוניקים א׳. ד׳:11, 12). אולם, יש אשר יתנגדו לכך באומרם שהוראה זו אינה מתאימה לימינו — אך היא מתאימה בהחלט ואף קוצרת הצלחה.
זכו להוראה והפיקו תועלת
7. מאיזו סיבה יכולים אנו להיות בטוחים, כי ניתן ליישם בהצלחה את העצה המקראית בנוגע לעושר?
7 בקרב אומות רבות, תוכל למצוא דוגמאות מן החיים של גברים ונשים מכל הרבדים החברתיים והכלכליים, אשר יִישמו עקרונות אלוהיים בנוגע לכסף. הם ובני־משפחותיהם הפיקו מכך תועלת, דבר שהבחינו בו אף אנשים שאינם נמנים עם עדי־יהוה. למשל, בספר Religious Movements in Contemporary America (תנועות דתיות באמריקה בת־זמננו), מבית ההוצאה לאור של אוניברסיטת פרינסטון, כתב אנתרופולוג: ”בספרות [של העדים] ובהרצאות הקהילה, מזכירים להם כי מעמדם אינו תלוי במכוניות חדשות, בבגדים יקרים או בחיים ראוותניים. בו זמנית, על עד־יהוה להקדיש למעבידו את מלוא שעות העבודה ולהיות ישר ומצפוני... תכונות אלה הופכות אפילו אדם חסר כישורים מיוחדים לעובד יעיל, ומספר עדים בצפון פילדלפיה [פרבר עוני בפילדלפיה שבפנסילבניה, ארה״ב] זכו לקידום למשרות הכרוכות באחריות כבדה”. ברור שאנשים אשר נענו בחיוב להוראה מאת אלהים באמצעות דברו, הוזהרו מפני גישות המקשות על ההתמודדות עם התנאים הנוכחיים. נסיונם מוכיח, כי ההוראה המקראית מובילה לחיים טובים ומאושרים יותר.
8. מדוע ניתן לכרוך יחדיו את שלושת המונחים ”מתהללים וגאים ומגדפים”, ומה משמעותם?
8 אנו יכולים לכרוך יחדיו את שלושת הדברים הבאים שברשימת פאולוס. באחרית הימים יהיו האנשים ”מתהללים וגאים ומגדפים” (ד”ץ). שלושה מאפיינים אלה אינם זהים, אך כולם קשורים לגאווה. הראשון הוא ”מתהללים”. באחד המילונים נאמר, כי משמע המלה היוונית המקורית המופיעה בפסוק זה: ”’אחד המחשיב עצמו יותר ממה שהוא באמת’, או ’המבטיח יותר מאשר ביכולתו לקיים’”. לאחר מכן מופיעה המלה ”גאים”, או במשמעותה המילולית ’מתנשאים’. האחרונה ברשימה היא המלה ”מגדפים”. יש החושבים, כי משמעותה היא ’מדברים בזלזול על אלהים’, אך במושג זה טמון גם המובן של דיבור פוגע, משמיץ או גס כלפי בני־אדם. אם כן, פאולוס מתייחס לגידוף המופנה כלפי אלהים ואדם.
9. בניגוד לגישות המזיקות השכיחות, אילו גישות מעודד המקרא את האנשים לפתח?
9 מהי תחושתך כאשר אתה בחברת אנשים התואמים את תיאורו של פאולוס, בין אם הם חברים לעבודה, חברים לספסל־הלימודים או קרובי־משפחה? האם הדבר מקל על חייך? או שמא אנשים אלה מסבכים את חייך ומקשים עליך להתמודד עם הזמנים שבהם אנו חיים? דבר־אלהים, לעומת זאת, מלמדנו להתרחק מגישות אלה, בהציעו לנו הדרכה כגון זו המופיעה בקורינתים א׳. ד׳:7; קולוסים ג׳:12, 13 ובאפסים ד׳:29.
10. מה מוכיח, כי קבלת ההדרכה המקראית מועילה למשרתי יהוה?
10 אף־על־פי שהמשיחיים אינם מושלמים, יישום הדרכה טובה זו מועיל להם רבות בזמנים קשים אלה. כתב־העת האיטלקי לה סיבילטה קתוליקה אמר, כי אחת הסיבות לכך שעדי־יהוה ממשיכים לצמוח היא ש”תנועה זו מעניקה לחבריה זהות מדויקת וחזקה”. אולם, האם התכוון המחבר באומרו ”זהות חזקה” ל”מתהללים וגאים ומגדפים”? ההיפך הוא הנכון, כתב־עת ישועי זה מציין כי התנועה ”מעניקה לחבריה זהות מדויקת וחזקה, ועבורם זהו מקום שבו הם מתקבלים בברכה ובחמימות, ושבו הם חשים אחווה וסולידריות”. האין זה ברור, כי הדברים שהעדים לומדים מסייעים להם?
הוראה המועילה לבני־משפחה
11, 12. כיצד הצביע פאולוס במדויק על המצב השורר במשפחות רבות?
11 נוכל לקבץ את ארבעת הדברים הבאים, הקשורים בדרך כלשהי זה לזה. פאולוס חזה, שבמרוצת אחרית הימים רבים יהיו ”ממרים את פי הוריהם, כפויי טובה, חסרי נאמנות, חסרי חיבה טבעית” (ע״ח). ידוע לך ששתיים ממגרעות אלה — כפיות טובה וחוסר נאמנות — שכיחות ביותר. למרות זאת, קל להבחין מדוע הזכירן פאולוס בין ”ממרים את פי הוריהם” לבין ”חסרי חיבה טבעית”. הארבע שזורות זו בזו.
12 כמעט כל אדם בעל כושר הבחנה, צעיר כמבוגר, יהיה חייב להודות כי אי־הציות להורים נפוץ ואף מתפתח לממדים מדאיגים. הורים רבים כיום מתלוננים שהצעירים כפויי טובה. צעירים רבים מוחים על כך שהוריהם אינם מגלים נאמנות אמיתית כלפיהם (או כלפי המשפחה ככלל), אלא כל מעייניהם נתונים לעבודתם, להנאותיהם או לעצמם. במקום לנסות למצוא את האשמים, התבונן בתוצאות. הניכור בין מבוגרים וצעירים גורם תדירות לבני־הנוער לגבש לעצמם אמות־מידה משלהם למוסריות, או לאי־מוסריות. והתוצאה? מספר מרקיע שחקים של הריונות, הפלות ומחלות־מין בקרב בני־נוער. לעתים קרובות מדי, היעדר חיבה טבעית בבית מוליד אלימות. קרוב לוודאי שתוכל להתייחס לדוגמאות מאזור מגוריך המוכיחות שחיבה טבעית הולכת ונגוזה.
13, 14. (א) לנוכח ההידרדרות שחלה במשפחות רבות, מדוע עלינו להפנות את תשומת־לבנו למקרא? (ב) איזו עצה נבונה בנוגע לחיי־משפחה נותן לנו אלהים?
13 הדבר עשוי להסביר מדוע יותר ויותר אנשים פועלים נגד אלה, שבעבר נחשבו כשארי־בשר רחוקים, בני אותו בית־אב, שבט או קבוצה. אולם, זכור כי איננו מעלים נושאים אלה כדי להבליט את ההיבטים השליליים של החיים כיום. שתי מטרותינו העיקריות הן לדעת: היש בכוחה של ההוראה האלוהית לסייע לנו להימנע מן הסבל הנובע מהמגרעות שמנה פאולוס, והאם נוכל להפיק תועלת מיישום ההוראה האלוהית בחיינו? ניתן להשיב על שאלות אלה בחיוב, כשם שארבע הנקודות ברשימת פאולוס שהוזכרו לעיל הוכיחו את אמיתותן.
14 יהא זה מן הצדק לצאת בהצהרה הכללית: אף הוראה אינה עולה על ההוראה המקראית ביצירת חיי־משפחה משיבי־נפש הנוחלים הצלחה. הדבר זוכה לאישור באמצעות אחת הדוגמאות מעצת המקרא, העשויה לעזור לחברי המשפחה לא רק להימנע ממלכודות, אלא גם להצליח. קולוסים ג׳:18–21 מדגים זאת היטב, אף־על־פי שהמקרא מכיל קטעים יפים ומעשיים אחרים המכוונים לבעלים, לנשים ולילדים. הדרכה זו קוצרת הצלחה בימינו. אמת, אפילו במשפחות של משיחיים אמיתיים קיימים סיבוכים ואתגרים. ברם, התוצאות ככלל מוכיחות, כי המקרא מספק הוראה מועילה ביותר למשפחות.
15, 16. איזה מצב גילתה חוקרת, במחקר שערכה על עדי־יהוה בזמביה?
15 במשך שנה וחצי, חוקרת מאוניברסיטת לתברידג’, קנדה, למדה את חיי החברה שבזמביה. היא הגיעה למסקנה: ”עדי־יהוה זוכים להצלחה רבה יותר מאשר בני עדוֹת אחרות בשמירה על חיי־נישואין יציבים... הצלחתם משקפת יחסי־גומלין מתונים בין בעל ואשה, שזה מקרוב למדו להשקיע מאמצים משותפים שאינם מתוך כורח, ולהיות אחראים על היחס שלהם איש כלפי רעהו בפני מנהיגם החדש, אלהים... הבעל שהוא עד־יהוה לומד לגלות בגרות ולשאת באחריות לשלומם של אשתו וילדיו... בעלים ונשים זוכים לעידוד לגלות נאמנות... דרישה מכרעת זו לנאמנות מהדקת את קשרי־הנישואין”.
16 מחקר זה התבסס על מספר רב של חוויות מן החיים. למשל, החוקרת טענה כי בניגוד למקובל, ”לעתים קרובות יותר בהשוואה לאחרים, בעלים שהם עדי־יהוה עוזרים לנשותיהם בעבודות הגינה, לא רק בהכנת הקרקע לשתילה אלא אף במהלך עבודות השתילה והעידור”. לפיכך, אין־ספור חוויות ברחבי העולם מעידות בבירור, שההוראה המקראית אכן משפיעה על חיי האנשים.
17, 18. אילו תוצאות מפתיעות עלו ממחקר על מורשת הדת ומין לפני הנישואין?
17 המאמר הקודם הזכיר את ממצאיו של Journal for the Scientific Study of Religion (כתב־העת לחקר המדעי של הדת). בשנת 1991, התפרסם בכתב־עת זה מאמר שכותרתו ”מורשת הדת ומין לפני הנישואין: ראיות ממדגם ארצי של צעירים”. ודאי ידוע לך עד כמה נפוצים יחסי־המין לפני הנישואין. רבים נכנעים לתשוקה בגיל צעיר, ובני־נוער רבים אף מקיימים יחסי־מין עם מספר רב של בני־זוג”. האם בכוחה של ההוראה המקראית לשנות דפוסי־התנהגות נפוצים אלה?
18 שלושה בעלי תואר פרופסור־חבר, שחקרו את הנושא, ציפו לגלות ’שהסבירות שבני־נוער וצעירים שהתחנכו על ברכי המסורת הנוצרית השמרנית, יקיימו יחסי־מין לפני הנישואין, תהיה נמוכה יותר’. אולם, על מה הצביעו העובדות? ככלל, בין 70 ל־82 אחוז מן הצעירים קיימו יחסי־מין לפני הנישואין. עבור אחדים ”מורשת דתית פונדמנטליסטית פרוטסטנטית [הקטינה] את הסבירות של קיום יחסי־מין לפני הנישואין, אך אין הדבר נכון לגבי ’קיום יחסי־מין לפני הנישואין בקרב בני־נוער’”. החוקרים העירו בנוגע למספר בני־נוער, בנים למשפחות דתיות לכאורה, אשר ”באופן משמעותי, היתה סבירות רבה יותר שיקיימו יחסי־מין לפני הנישואין בהשוואה לזרם הפרוטסטנטי המרכזי” (ההדגשה שלנו).
19, 20. כיצד ההוראה המקראית סייעה לצעירים רבים בקרב עדי־יהוה והגנה עליהם?
19 הפרופסורים גילו את ההיפך הגמור בקרב צעירים של עדי־יהוה, אשר היו ”הקבוצה השונה ביותר”. מדוע? ”רמת המחויבות והמיזוג החברתיים, הנובעת מחוויות וציפיות משותפות וממעורבות בפעילות דתית... עשויה בדרך־כלל ליצור דרגה גבוהה יותר של דבקות בעקרונות האמונה”. הם הוסיפו: ”הציפייה מן העדים היא שימלאו את מחויבויותיהם בשירות ההטפה עוד בהיותם בני־נוער וצעירים”.
20 אם כן, ההוראה המקראית השפיעה על עדי־יהוה לטובה בסייעה להם להימנע מאי־מוסריות. הדבר יוצר הגנה מפני מחלות־מין, חלקן חשוכות־מרפא ואחרות קטלניות. מכאן, שאין כל לחץ לבצע הפלות, השקולות לרצח על־פי המקרא. כתוצאה מכך, צעירים יכולים להיכנס למסגרת הנישואין במצפון נקי. ומשמע הדבר נישואין המושתתים על בסיס מוצק יותר. הוראה זו בלבד יכולה לסייע לנו להתמודד עם הקשיים, להיות בריאים יותר, מאושרים יותר.
הוראה חיובית
21. אילו דברים חזה פאולוס במדויק בנוגע לימינו?
21 קרא שוב את הכתוב בטימותיאוס ב׳. ג׳:3, 4 ושים־לב לדברים הנוספים שציין פאולוס, ההופכים את הזמנים שבהם אנו חיים לקשים עבור רבים — אך לא עבור כולם: ”בלתי מתרצים, מלשינים, הוללים, אכזרים, שונאי טוב, בוגדים, פוחזים, יהירים, אוהבים תענוגות יותר משהם אוהבים את אלהים”. עד כמה מדויק תיאור זה! למרות זאת, בכוחה של הדרכה מקראית להגן עלינו ולצייד אותנו בכלים להתמודד, על־מנת להצליח.
22, 23. באיזו נימה חיובית חתם פאולוס את הרשימה שערך, ומהי חשיבות הדבר?
22 השליח פאולוס חותם רשימה זו בנימה חיובית. את הפרט האחרון ברשימתו הוא הופך לצו אלוהי שגם הוא עשוי להועיל לנו לאין־שיעור. פאולוס הזכיר את האנשים אשר ”לכאורה בעלי יראת שמים, אך כופרים בתוקפה. התרחק מאלה”. זכור, במספר כנסיות שיעור יחסי־המין לפני הנישואין בקרב צעירים גבוה למעשה מן הממוצע. בעצם, גם אם רמת אי־המוסריות של אותם באי־כנסיות היתה ממוצעת, האם הדבר לא היה מוכיח את אוזלת־היד של עבודת־האלהים שלהם? יתר־על־כן, האם הוראות דתיות משנות את התנהגות האנשים בעסקים? האם הן משפיעות על יחסיהם אל הכפופים אליהם או על יחסם לקרוביהם?
23 דברי פאולוס מראים ששומה עלינו ליישם את הדברים שאנו למדים מתוך דבר־אלהים, ועל עבודת־האלהים שלנו לשקף את כוחה האמיתי של המשיחיות. באשר לאלה שעבודת־האלהים שלהם מגלה אוזלת־יד, אומר לנו פאולוס: ”התרחק מאלה”. זהו צו ברור, צו שבהחלט יועיל לנו.
24. כיצד מקבילה ההפצרה שבהתגלות י״ח לעצת פאולוס?
24 באיזו דרך יועיל לנו צו זה? ובכן, הספר האחרון במקרא מצייר תמונה סמלית של אשה זונה, המכונה ”בבל הגדולה”. הראיות מגלות, כי בבל הגדולה מייצגת מעצמה כלל־עולמית של דתות־כזב, שאותה בחן יהוה אלהים וגם דחה. אולם, איננו חייבים להשתייך אליה. ההתגלות י״ח:4 מפציר בנו: ”צאו ממנה, עמי, פן תשתתפו בחטאותיה ופן תקבלו ממכותיה”. האין מסר זה זהה לזה של פאולוס ”התרחק מאלה”? ציותנו מהווה דרך נוספת שבה תועיל לנו הדרכת אלהים.
25, 26. מה צופן בחובו העתיד עבור אלה המקבלים עתה את ההוראה שמאת יהוה אלהים והמיישמים אותה?
25 בקרוב יתערב אלהים ישירות בענייני האנושות. הוא ימחה כל דת כזב ואת הנותר מסדר־הדברים הנוכחי המושחת. כשם שמעיד ההתגלות י״ט:1, 2, תהא זו סיבה לשמחה. עלי־אדמות, אלה שיקבלו את ההדרכה שמאת אלהים ויצייתו לה, יורשו להמשיך להישמע להוראותיו כאשר המכשלות של זמנים קשים אלה תהיינה נחלת העבר (ההתגלות כ״א:3, 4).
26 החיים בגן־עדן משוקם זה עלי־אדמות, לבטח יהיו מהנים מעל ומעבר לכל דמיון. אלהים מבטיחנו שהדבר בהישג־ידנו, ואנו יכולים לשים בו ביטחון מלא. בכך, הוא מעניק לנו סיבות למכביר לקבל את הוראתו המועילה ולציית לה. מתי? הבה נציית להוראותיו מעתה ואילך, החל בזמנים הקשים הנוכחיים אלי גן־העדן שהוא מבטיח (מיכה ד׳:3, 4).
(מקור המאמר: 1994/4/51)
חומר למחשבה
◻ איזו תועלת מפיקים משרתי יהוה מעצתו בנוגע לעושר?
◻ מה הן התוצאות הטובות שמפיקים משרתי אלהים מיישום דברו, על־פי עדותו של כתב־עת ישועי?
◻ איזו תועלת מפיקות משפחות מיישום ההוראה האלוהית, לאור מחקר שנערך בזמביה?
◻ איזו הגנה מספקת ההוראה האלוהית לצעירים?
[תיבה בעמוד 13]
מה כבד המחיר!
”בני־נוער חשופים לסכנה אדירה של הידבקות באיידס, מכיון שהם אוהבים להתנסות במין ובסמים, ליטול סיכונים ולחיות את הרגע, ומשום שהם חשים בני־אלמוות ומזלזלים ברשויות”, מציין דיווח שפורסם בוועידה בנושא איידס ובני־נוער (ניו־יורק דיילי ניוז, מיום ראשון, ה־7 במרס 1993).
”מחקר מטעם האומות המאוחדות שנערך באירופה, באפריקה ובדרום־מזרח אסיה, העלה כי נערות בגיל העשר’ה הפעילות מבחינה מינית עומדות להוות את ’ראש החץ’ הבא של מגיפת האיידס” (הניו־יורק טיימס, מיום שישי, ה־30 ביולי 1993).
[תמונות בעמודים 14, 15]
הוראה מקראית מועילה לעדי־יהוה בקהילה ובבית