שאלות של קוראים
השליח יוחנן כתב כי ”האהבה השלמה מגרשת את הפחד”. למה התכוון במילים ’אהבה שלמה’ ואיזה ”פחד” היא מגרשת?
”אין פחד באהבה”, כתב השליח יוחנן, ”אדרבא, האהבה השלמה מגרשת את הפחד. הן הפחד כרוך בעונש, והמפחד איננו שלם באהבה” (יוחנן א׳. ד׳:18).
ההקשר מלמד שיוחנן התכוון לחופש דיבור — ובייחוד לקשר שבין אהבת אלוהים לבין החופש לדבר אליו. כך עולה מן הכתוב בפסוק 17: ”בזה נשלמה האהבה אצלנו באופן שיהיה לנו ביטחון [”חופש דיבור”, ע״ח] ביום הדין”. המידה שבה המשיחי אוהב את אלוהים וחש את אהבת אלוהים כלפיו משפיעה במישרין על חופש דיבורו — או על היעדר חופש הדיבור — בפנותו אל אלוהים בתפילה.
המונח ’אהבה שלמה’ נושא משמעות רבה. המילה ”שלם” במקרא אין משמעה בהכרח שלמות במלוא מובן המילה, כלומר, בדרגה המוחלטת, אלא במקרים רבים הוראתה שלמות יחסית. לדוגמה, בדרשת ההר אמר ישוע: ”הייו שלמים, כמו שאביכם שבשמים שלם הוא”. ישוע אמר לתלמידיו שאם יאהבו אך ורק את אוהביהם, תהא אהבתם לא־שלמה ולוקה בחסר. עליהם להשלים את אהבתם, כלומר, להביאה למידה המלאה ולאהוב גם את אויביהם. בדומה לכך, במילים ”האהבה השלמה”, דיבר יוחנן על אהבת אלוהים בכל לב, במלוא בשלותה המקפלת בתוכה את כל היבטי החיים (מתי ה׳:46–48; י״ט:20, 21).
משיחי שפונה אל אלוהים בתפילה מודע היטב לכך שהוא חוטא ובלתי מושלם. ואולם, אם אהבתו את אלוהים ותחושתו שאלוהים אוהב אותו מגיעות לכלל בשלות, אין הוא משותק מחרדת הרשעה או מפחד מפני דחייה. להיפך, הוא נהנה מחופש דיבור לבטא את אשר על לבו ולבקש סליחה על בסיס קורבן הכופר שסיפק אלוהים באהבתו דרך ישוע המשיח. הוא בטוח שתחינותיו מתקבלות על לבו של אלוהים.
כיצד יכול אדם להיות ”שלם באהבה” ו’לגרש’ את הפחד מפני הרשעה או דחייה? ”השומר את דברו [של אלוהים], באותו האיש נשלמה באמת אהבת אלוהים”, אמר השליח יוחנן (יוחנן א׳. ב׳:5). צא וחשוב: אם אלוהים אהב אותנו עוד כשהיינו חוטאים, האם לא יאהב אותנו על אחת כמה וכמה אם נתחרט בכנות על חטאינו ונקפיד ’לשמור את דברו’? (רומים ה׳:8; יוחנן א׳. ד׳:10) כל עוד נהיה נאמנים, נוכל להחזיק בביטחון שהיה לשליח פאולוס באומרו על אודות אלוהים: ”הוא אשר לא חשך את בנו שלו, אלא מסר אותו בעד כולנו, האם לא יעניק לנו איתו את הכול?” (רומים ח׳:32).