נהיה נא בני האמונה
”אנחנו... בני האמונה לשם ישועת הנפש” (עברים י׳:39).
1. מדוע ניתן לומר שאמונתו של כל אחד ממשרתי יהוה הנאמנים יקרה?
בפעם הבאה שתהיה באולם־מלכות מלא בעובדי יהוה, עצור לרגע והבט על האנשים סביבך. חשוב על הדרכים הרבות שבהן אמונתם באה לידי ביטוי. אולי תראה קשישים המשרתים את אלוהים עשרות שנים, בני נוער העומדים יום יום בפני לחץ חברתי והורים העמלים לגדל את ילדיהם כדי שיהיו יראי אלוהים. יש גם זקני־קהילה ומשרתים־עוזרים הממלאים תפקידים רבים. מסביבך יהיו אחים ואחיות רוחניים מכל הגילים אשר מתגברים על מכשולים ממכשולים שונים כדי לשרת את יהוה. מה יקרָה אמונתו של כל אחד ואחד מהם! (פטרוס א׳. א׳:7).
2. איזו תועלת ניתן להפיק מעצותיו של פאולוס בפרקים י׳ ו־י״א באיגרתו אל העברים?
2 מעטים הם האנשים הלא־מושלמים שהבינו את חשיבות האמונה טוב יותר מן השליח פאולוס. הוא ציין שאמונה אמיתית מובילה ל”ישועת הנפש” (עברים י׳:39). פאולוס ידע שאמונה בעולמנו חסר האמונה נתונה להתקפות ועלולה להישחק. הוא דאג מאוד למשיחיים העברים בירושלים וביהודה שנאבקו על שמירת אמונתם. נבדוק יחד פסוקים שונים מפרקים י׳ ו־י״א באיגרת אל העברים ונשים לב באילו שיטות השתמש פאולוס כדי לבנות את אמונתם. במהלך הדיון נראה כיצד נוכל לחזק את אמונתנו ואת אמונתם של אחרים.
גלה אמון באחיך
3. כיצד הדברים שאמר פאולוס בעברים י׳:39 מלמדים כי נתן אמון באחיו ואחיותיו לאמונה?
3 הדבר הראשון שנשים לב אליו היא גישתו החיובית של פאולוס כלפי קוראיו. הוא כתב: ”אבל אנחנו איננו מן הנסוגים אלי אבדון, כי אם בני האמונה לשם ישועת הנפש” (עברים י׳:39). היתה לו דעה חיובית מאוד, ולא שלילית, על אחיו הנאמנים. שים לב שהוא השתמש במילה ”אנחנו”. פאולוס היה אדם צדיק. אך הוא לא דיבר אל חברי הקהילה בהתנשאות, כמי שרמת צדקתו גבוהה בהרבה משלהם. (השווה קהלת ז׳:16.) הוא נתן להם את ההרגשה שהוא אחד מהם. הוא הביע ביטחון מלא שהוא ואחיו הנאמנים יתייצבו בפני המכשולים הצפויים להם, שהם יגלו אומץ לב ולא ייסוגו אלי אבדון ושהם יוכיחו כי הם בני האמונה.
4. מאילו סיבות בטח פאולוס באחיו לאמונה?
4 מניין שאב את הביטחון לחשוב כך? האם טחו עיניו מראות את מגרעותיהם של המשיחיים העברים? נהפוך הוא, הוא יעץ להם עצות ברורות שיעזרו להם להתגבר על חולשותיהם הרוחניות (עברים ג׳:12; ה׳:12–14; ו׳:4–6; י׳:26, 27; י״ב:5). למרות זאת, היו לו לפחות שתי סיבות לתת אמון באחיו. (א) כמי שהלך בדרכי יהוה, השתדל פאולוס לראות את משרתי אלוהים מנקודת מבטו של יהוה. אלוהים לא ראה אך ורק את מגרעותיהם אלא גם את מעלותיהם ואת הפוטנציאל הגלום בהם לעשות את הטוב בעתיד (תהלים ק״ל:3; אפסים ה׳:1). (ב) פאולוס האמין באמונה שלימה בכוחה של רוח הקודש. הוא ידע ששום מכשול, ושום חולשת אנוש לא יוכלו לעצור בעד יהוה מלהעניק ’כוח נשגב’ לכל משיחי שישתדל לשרת אותו בנאמנות (קורינתים ב׳. ד׳:7; פיליפים ד׳:13). אם כן, האמון שנתן פאולוס באחיו ואחיותיו לא היה מוטעה ובלתי מציאותי ולא העיד על אופטימיות עיוורת. היו לו יסודות איתנים וגיבוי מקראי.
5. כיצד נוכל גם אנו כמו פאולוס לגלות אמון באחינו, ומה תהיינה התוצאות?
5 האמון שגילה פאולוס היה מידבק. נימתו המעודדת ודאי השפיעה עמוקות על חברי הקהילות ביהודה ובירושלים. לנוכח הבוז, הזלזול והאדישות המתנשאת מצד מתנגדיהם היהודים, עזרו דברי פאולוס למשיחיים העברים לדבוק בהחלטתם הנחושה להיות מבני האמונה. הנוכל גם אנו לעודד כך זה את זה? קל מאוד למצוא באחרים אך ורק מגרעות ומוזרויות רבות (מתי ז׳:1–5). אך אם נשים לב לאמונה המיוחדת שיש לכל אחד ונוקיר אותה, נוכל להושיט עזרה של ממש איש לרעהו. סביר להניח שעידוד כזה מצדנו יוביל לחיזוק האמונה (רומים א׳:11, 12).
שימוש הולם בדבר־אלוהים
6. מניין ציטט פאולוס באומרו את הכתוב בעברים י׳:38?
6 פאולוס ידע להיעזר במיומנות בכתבי־הקודש, וגם בדרך זו בנה את אמונת אחיו. למשל, הוא כתב: ”’צדיק באמונתו יחיה; ואם ייסוג לא רצתה נפשי בו’” (עברים י׳:38). פאולוס ציטט כאן מדברי חבקוק הנביא.a המשיחיים העברים שאליהם הפנה פאולוס את דבריו, היו בקיאים בספרי הנביאים וודאי הכירו את המילים האלו. בהתחשב במטרה שעמדה לנגד עיניו — לחזק את אמונתם של המשיחיים שחיו בירושלים ובסביבותיה ב־61 לספירה — בחר פאולוס בנביא הנכון. מדוע?
7. מתי כתב חבקוק את נבואתו, ואילו תנאים שררו ביהודה בעת ההיא?
7 חבקוק כתב את ספרו כנראה קצת יותר מעשרים שנה לפני השמדת ירושלים ב־607 לפה״ס. בחזון ראה הנביא את הכשדים (או הבבלים), ”הגוי המר והנמהר”, פושטים על יהודה ומחריבים את ירושלים תוך שהם כובשים עמים ולאומים הנקרים בדרכם (חבקוק א׳:5–11). אסון זה נובא עוד בימי ישעיהו, כמאה שנים קודם לכן. בימי חבקוק ירש יהויקים את כס המלוכה מיאשיהו המלך הטוב, והארץ מלאה רשעות. יהויקים רדף ואף רצח את כל מי שדיבר בשם יהוה (דברי הימים ב׳. ל״ו:5; ירמיהו כ״ב:17; כ״ו:20–24). אין פלא אפוא, שחבקוק הנביא זעק מיגון לבו: ”עד אנה, יהוה?” (חבקוק א׳:2).
8. מדוע הועילה דוגמתו של חבקוק למשיחיים במאה הראשונה ומועילה גם לנו?
8 חבקוק לא ידע שהשמדת ירושלים קרובה. באותו אופן, המשיחיים במאה הראשונה לא ידעו מתי ייחרב הסדר היהודי. וגם אנחנו איננו יודעים ”את היום ההוא ואת השעה” שבהם ישפוט יהוה את הסדר המרושע הנוכחי (מתי כ״ד:36). הבה נשים לב לתשובה בת שני החלקים שנתן יהוה לחבקוק. ראשית, אלוהים הבטיח לנביא שהסוף יבוא במועדו. ”לא יאחר”, אמר אלוהים, גם אם מנקודת מבט אנושית יתקבל הרושם שהוא מתמהמה (חבקוק ב׳:3). שנית, יהוה הזכיר לחבקוק: ”צדיק באמונתו יחיה” (חבקוק ב׳:4). אילו הן עובדות יפות ופשוטות. לא מועד הקץ הוא החשוב ביותר, אלא השאלה אם נמשיך לחיות על־פי האמונה.
9. כיצד ניצלו עושי רצון יהוה (א) ב־607 לפה״ס? (ב) אחרי 66 לספירה? (ג) מדוע חיוני הדבר שנחזק את אמונתנו?
9 כשנחרבה ירושלים ב־607 לפה״ס, נוכחו ירמיהו, מזכירו ברוך, עבד־מלך ובני רכב הנאמנים בקיום ההבטחה שהבטיח יהוה לחבקוק. הם נמלטו מהשמדתה האיומה של ירושלים ונותרו בחיים. מדוע? משום שיהוה גמל להם על נאמנותם (ירמיהו ל״ה:1–19; ל״ט:15–18; מ״ג:4–7; מ״ה:1–5). עצותיו של פאולוס למשיחיים העברים במאה הראשונה כנראה נשאו פרי, משום שכאשר תקפו חיילות רומא את ירושלים ב־66 לספירה, ולפתע נסוגו ללא כל סיבה נראית לעין, שעו משיחיים נאמנים אלו לאזהרתו של ישוע ונמלטו מן האיזור (לוקס כ״א:20, 21). חייהם ניצלו תודות לנאמנותם. בדומה לכך, חיינו יינצלו אם נהיה נאמנים בבוא הקץ. זו בהחלט סיבה כבדת משקל לחיזוק האמונה כעת.
הצגת דוגמאות של אנשי אמונה בצורה חיה
10. מה אמר פאולוס על אמונתו של משה, וכיצד נוכל ללכת בעקבות משה?
10 את אמונת אחיו בנה פאולוס גם בעזרת דוגמאות מוצלחות. קרא את פרק י״א באיגרת אל העברים וראה כיצד הוא מציג דמויות מקראיות בצורה חיה. הוא אומר, למשל, שמשה ”עמד בעוז כרואה את מי שאיננו נראה” (עברים י״א:27). במילים אחרות, יהוה היה כה מוחשי למשה, שכאילו משה ראה את האל הבלתי נראה. הניתן לומר זאת גם עלינו? קל לדבר על קשר טוב עם יהוה, אך דרושים מאמצים לבנות ולחזק את הקשר הזה. האם יהוה מוחשי בעינינו עד כדי כך שאנו מתחשבים בעמדתו בקבלת החלטות, גם אם הן חסרות חשיבות לכאורה? אמונה מסוג זה תסייע לנו לעמוד בהתנגדות החזקה מכל.
11, 12. (א) באילו תנאים נבחנה אמונתו של חנוך? (ב) איזה גמול מעודד קיבל חנוך?
11 תן דעתך גם לאמונתו של חנוך. קשה לנו לשער את עוצמת ההתנגדות שהופעלה נגדו. היה עליו לבשר בשורה קשה לעיכול על משפטם של הרשעים שחיו אז (יהודה 14, 15). הרדיפות שאיימו על חייו היו כה אכזריות וכה אלימות, שיהוה ”לקח אותו” מעולם החיים אל שְנת המוות לפני שיפול בידי אויביו. חנוך לא זכה לראות את התגשמות נבואתו. אך הוא קיבל מתנה, שבמובנים מסוימים, היתה טובה יותר (עברים י״א:5; בראשית ה׳:22–24).
12 פאולוס מסביר: ”הועד עליו [על חנוך] לפני הילקחו כי ’את האלוהים התהלך’” (עברים י״א:5). מה פשר הדבר? ייתכן כי לפני שנפלה עליו שנת המוות ראה חנוך חזון כלשהו — אולי חזון של גן־העדן הארצי שבו יקום לתחייה. בכל אופן, יהוה דאג שחנוך ידע כי הוא מרוצה ממנו בשל נאמנותו. חנוך שימח את לב יהוה. (השווה משלי כ״ז:11.) האין זה מרגש לחשוב על חייו של חנוך? האם היית רוצה לגלות אמונה כזו בחייך? חשוב על אנשי מופת אלו; ראה בהם דמויות מוחשיות. הייה נחוש בדעתך לחיות על־פי אמונה יום יום. זכור כי בני האמונה אינם משרתים את יהוה על בסיס מועד מסוים או תאריך יעד כלשהו שבהם יגשים אלוהים את כל הבטחותיו. מנוי וגמור עימנו לשרת את אלוהים לנצח נצחים! זו דרך החיים הטובה ביותר בסדר הנוכחי ובסדר החדש.
כיצד לחזק את האמונה
13, 14. (א) כיצד יכולים הדברים שאמר פאולוס בעברים י׳:24, 25 לתרום לאושרם של הנוכחים באסיפות? (ב) מה הסיבה העיקרית לקיום האסיפות?
13 פאולוס מנה בפני המשיחיים העברים שורה של דרכים שבהן יוכלו לחזק את אמונתם. נבחן שתיים מהן. המילים שבעברים י׳:24, 25 מוכרות לנו. שם מעודד אותנו פאולוס להתאסף בקביעות באסיפות הקהילה. עם זאת, שים לב שמה שאמר פאולוס בהשראת אלוהים אינו רומז שדי לשבת באסיפות בחיבוק ידיים. הוא תיאר את האסיפות כהזדמנות להכיר זה את זה, להניע איש את רעהו לשרת את אלוהים ביתר שאת ולעודד זה את זה. אנו באסיפות כדי לתת, ולא רק כדי לקבל. גישה כזו תורמת לאושרם של כל הנוכחים (מעשי השליחים כ׳:35).
14 בל נשכח כי הסיבה העיקרית שאנו באים לאסיפות היא לעבוד את יהוה אלוהים. אנו עושים כן בתפילות ובשירה, בהקשבה ובהקרבת ”פרי שפתיים” — ביטויי הלל ליהוה בתשובות ובחלקים באסיפות (עברים י״ג:15). אם נציב מטרות אלו לנגד עינינו ונפעל למימושן בכל אסיפה, תלך אמונתנו ותיבנה מאסיפה לאסיפה.
15. מדוע עודד פאולוס את המשיחיים העברים להחזיק בשירות, ומדוע ניתן לומר שעצה זו טובה גם היום?
15 פעילות ההטפה היא דרך נוספת לבנות אמונה. פאולוס כתב: ”נחזיקה נא בתקווה שאנו מצהירים עליה ואל נימוט, שכן נאמן המבטיח” (עברים י׳:23). אולי קרה שביקשת ממישהו להחזיק היטב דבר מה כי חששת שהוא עומד להרפות את אחיזתו. השטן לחץ על המשיחיים העברים להרפות את אחיזתם בשירות ההטפה, וזאת הוא עושה גם למשרתי אלוהים כיום. מה עלינו לעשות לנוכח לחצים אלו? ראה מה עשה פאולוס.
16, 17. (א) מניין שאב פאולוס את האומץ בשירות? (ב) אילו צעדים כדאי שננקוט אם אנו חוששים מפן מסוים בשירות?
16 אל המשיחיים בתסלוניקי כתב פאולוס: ”קודם לכן סבלנו והיינו לבוז בפיליפי, דבר שידוע לכם, אך התחזקנו באלוהינו להגיד לכם את בשורת אלוהים בנסיבות של מאבקים רבים” (תסלוניקים א׳. ב׳:2). כיצד היו פאולוס ועמיתיו ”לבוז” בפיליפי? חוקרים מסוימים מציינים שהמילה היוונית שהשתמש בה פאולוס משמעה יחס מעליב, מביש ומזעזע. שרי פיליפי ציוו להלקות אותם, להשליכם לכלא ואת רגליהם לסגור בסד (מעשי השליחים ט״ז:16–24). כיצד השפיעה חוויה מכאיבה זו על פאולוס? האם בתסלוניקי, העיר הבאה שהגיע אליה במסע ההטפה שלו, דיבר פאולוס בחיל ורעדה? לא, הוא ’התחזק’, התגבר על הפחד ובישר באומץ לב.
17 מניין שאב פאולוס את אומץ לבו? מתוך עצמו? לא, הוא אמר שהוא התחזק ”באלוהינו”. ספר עזר למתרגמי מקרא מציין שאת המילים האלו ניתן לתרגם בזה הלשון: ”אלוהים הסיר את הפחד מלבנו”. לכן, אם אינך מרגיש חזק במיוחד בשירות, או אם יש פן מסוים בשירות שמפחיד אותך במיוחד, למה שלא תפנה אל יהוה שיחזק גם אותך? בקש ממנו להסיר את הפחד מלבך. התחנן לפניו שיעזור לך לאזור אומץ לביצוע המלאכה. בנוסף לכך, נקוט צעדים מעשיים. למשל, צא לשירות עם מבשר שמיומן בשיטת ההטפה שאתה מתקשה בה. ייתכן שקשה לך לבשר בבתי עסק, ברחובות, באקראי או בטלפון. אולי השותף שלך יסכים להיות המוביל בשירות. אם כן, ראה ולמד. אחר כך, אזור אומץ לנסות לבשר כך בעצמך.
18. לאילו ברכות נזכה אם נאזור אומץ בשירות?
18 חשוב על הברכות שיפלו בחלקך אם תאזור אומץ. אם לא ירפו ידיך, צפויות לך חוויות מעודדות בשירות, חוויות שאלמלא התמדתך היית מחמיץ. (ראה עמוד 25.) אתה תהיה שבע רצון מעצם הידיעה ששימחת את יהוה בעשותך דבר שהתקשית לעשותו. הוא יברך אותך ויעזור לך להתגבר על פחדיך ואמונתך תתחזק. הרי לא תוכל לבנות את אמונת הזולת בלי שתבנה במקביל את אמונתך שלך (יהודה 20, 21).
19. איזה גמול יקר צפוי ל”בני האמונה”?
19 המשך לחזק את אמונתך ואת אמונת הסובבים אותך. השתמש בדבר־אלוהים במיומנות, לְמד על חייהם של אנשי אמונה וראה אותם בצורה חיה, התכונן לאסיפות הקהילה והשתתף בהן והחזק בזכות הנהדרת לבשר את הבשורה. בדרכים אלו תוכל להיבנות ולבנות אחרים. בעשותך כן, הייה סמוך ובטוח כי אתה אחד מ”בני האמונה”. זכור שלאלה צפוי גמול נהדר. הם ”בני האמונה לשם ישועת הנפש”.b מי יתן ואמונתך תלך ותתחזק ושיהוה אלוהים ישמור על חייך לנצח נצחים!
[הערות שוליים]
a פאולוס ציטט את הכתוב בחבקוק ב׳:4 על־פי תרגום השבעים, שבו מופיע גם המשפט ”אם ייסוג לא רצתה נפשי בו”. מילים אלו אינן מופיעות בשום כתב־יד עברי שבנמצא. יש המשערים שתרגום השבעים התבסס על כתבי־יד עבריים קדומים שאינם קיימים עוד. בכל מקרה, פאולוס כתב את המשפט הזה בהשפעת רוח קודשו של אלוהים, ועל כן, יד יהוה בדבר.
b פסוק השנה של עדי־יהוה לשנת 2000 יהיה: ”אנחנו איננו מן הנסוגים... כי אם בני האמונה” (עברים י׳:39).
מהי תשובתך?
◻ כיצד ביטא פאולוס ביטחון במשיחיים העברים, ומה ניתן ללמוד מכך?
◻ מדוע התייחסותו של פאולוס לנביא חבקוק היתה במקומה?
◻ אילו אנשי אמונה מקראיים הציג פאולוס בצורה חיה?
◻ על אילו דרכים מעשיות לבניית אמונה המליץ פאולוס?
[תמונה בעמוד 23]
אחרי החוויה הכואבת בפיליפי, אזר פאולוס אומץ והמשיך לבשר
[תמונות בעמוד 24]
התוכל לאזור אומץ ולנסות צורות שונות של הטפת הבשורה?