הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו

3–9 ביוני

אוצרות מדבר־אלוהים | גלטים ד׳ עד ו׳‏

‏”‏’‏דרמה סמלית’‏ בעלת משמעות עבורנו”‏

בנ–‏1–א 1018 §2

הגר

על־פי דברי השליח פאולוס,‏ הגר מגלמת דמות בדרמה סמלית שבה היא מסמלת את עם ישראל הגשמי,‏ שהיה כפוף ליהוה על בסיס ברית התורה שנכרתה בהר סיני.‏ ברית זו ’‏ילדה ילדים לעבדות’‏.‏ בשל מצבם החוטא של האנשים,‏ לא הייתה האומה מסוגלת לקיים את תנאי הברית.‏ במסגרת אותה ברית לא הפכו בני ישראל לעם חופשי,‏ אלא הורשעו כחוטאים הראויים למיתה,‏ ולכן היו עבדים (‏יוח ח׳:‏34;‏ רומ ח׳:‏1–3‏)‏.‏ ירושלים בימיו של פאולוס הייתה מקבילתה של הגר,‏ שהרי ירושלים הבירה,‏ אשר סימלה את עם ישראל הגשמי,‏ הייתה בעבדות עם ילדיה.‏ אולם המשיחיים משוחי הרוח הם ילדיה של ”‏ירושלים של מעלה”‏,‏ אשתו הסמלית של אלוהים.‏ בדומה לאישה החופשייה שרה,‏ ירושלים זו מעולם לא הייתה נתונה לעבדות.‏ אך בדיוק כשם שיצחק נרדף על־ידי ישמעאל,‏ כך גם ילדיה של ”‏ירושלים של מעלה”‏,‏ אשר שוחררו לחופשי על־ידי הבן,‏ סבלו מרדיפות בידי ילדיה של ירושלים המשועבדת.‏ אולם הגר ובנה גורשו,‏ מה שמסמל את העובדה שיהוה דחה את עם ישראל הגשמי כאומה (‏גלט ד׳:‏21–31‏;‏ ראה גם יוח ח׳:‏31–40‏)‏.‏

חיפוש פנינים רוחניות

מ10–‏א 11/‏1 15

הידעת?‏

מה הייתה כוונתו של השליח פאולוס באמרו שהוא נושא על גופו ”‏סימנים.‏.‏.‏ כעבדו של ישוע”‏?‏ (‏גלטים ו׳:‏17‏)‏

▪ עבור קהל היעד של פאולוס מהמאה הראשונה,‏ דבריו היו יכולים להצביע על מספר משמעויות אפשריות.‏ לדוגמה,‏ בימי קדם השתמשו בברזל מלובן כדי להטביע סימן זיהוי על אסירי מלחמה,‏ שודדי מקדשים ועבדים נמלטים.‏ כאשר הוטבעו הסימנים הללו על בני אדם בדרך זו,‏ נחשב סימן הכווייה לאות קלון.‏

אולם סימני הכווייה לא תמיד נחשבו לדבר שלילי.‏ עמים קדומים רבים השתמשו בסימנים הללו כדי להצביע על שייכות לשבט מסוים או לדת כלשהי.‏ למשל,‏ לדברי המילון התיאולוגי של הברית החדשה (‏Theological Dictionary of the New Testament)‏,‏ ”‏הארמים הקדישו את עצמם לאלים הדד ואָטַרגָטיס באמצעות סימנים שהוטבעו על פרק כף היד או על הצוואר.‏.‏.‏ צורתו של עלה קיסוס הוטבעה על חסידי דיוניסוס”‏.‏

פרשנים רבים בני זמננו סבורים שפאולוס התייחס לצלקות שנגרמו לו במקרים שונים שבהם סבל התעללות גופנית במהלך שירותו המשיחי כשליח (‏קורינתים ב׳.‏ י״א:‏23–27‏)‏.‏ אך אפשר שכוונתו של פאולוס הייתה שסגנון חייו — ולא כל סימן ממשי — זיהה אותו כמשיחי.‏

10–16 ביוני

אוצרות מדבר־אלוהים | אפסים א׳ עד ג׳‏

‏”‏דרך ניהול הדברים של יהוה ומטרותיה”‏

בנ–‏2–א 837 §4

הסוד המקודש

מלכות המשיח.‏ בכתביו מספק פאולוס סקירה מלאה על התגלות הסוד המקודש של המשיח.‏ באפסים א׳:‏9–11 הוא מסביר שאלוהים מגלה את ”‏הסוד המקודש”‏ של רצונו,‏ ואומר:‏ ”‏סוד זה הוא על־פי הרצוי בעיניו,‏ והוא עצמו קבע אותו כחלק ממטרתו לנהל את הדברים במלאות העתים על מנת לקבץ שוב את הכול במשיח,‏ את מה שבשמיים ואת מה שבארץ — כן,‏ במשיח;‏ איתו אנו מאוחדים ואיתו התמנינו ליורשים,‏ כי נבחרנו מראש על־פי מטרתו של זה העושה הכול כפי החלטתו ורצונו”‏.‏ ’‏סוד מקודש’‏ זה נוגע לממשלה,‏ מלכות אלוהים בידי המשיח.‏ פאולוס הזכיר את ”‏מה שבשמיים”‏,‏ כשהכוונה למי שיהיו יורשים השותפים עם המשיח במלכות שמימית זו.‏ ”‏מה שבארץ”‏ מתייחס למי שיהיו נתיניה על הארץ.‏ ישוע ציין באוזני תלמידיו שהסוד המקודש נוגע למלכות באמרו:‏ ”‏לכם ניתָן הסוד המקודש של מלכות אלוהים”‏ (‏מר ד׳:‏11‏)‏.‏

17–23 ביוני

אוצרות מדבר־אלוהים | אפסים ד׳ עד ו׳‏

‏”‏לבשו את מלוא הנשק שמאת אלוהים”‏

חיפוש פנינים רוחניות

בנ–‏1–א 1128 §3

קדושה

רוח הקודש.‏ כוחו הפעיל,‏ או רוחו,‏ של יהוה נתון לשליטתו ומגשים תמיד את מטרתו.‏ כוח זה טהור,‏ זך,‏ קדוש ונבדל לשימוש הטוב שעושה בו אלוהים,‏ ולכן הוא מכונה ”‏רוח הקודש”‏ (‏תה נ״א:‏13;‏ לוק י״א:‏13;‏ רומ א׳:‏4;‏ אפס א׳:‏13‏)‏.‏ רוח הקודש הפועלת באדם מניעה אותו לנהוג בקדושה,‏ או בטוהר.‏ כל מעשה טמא או פסול נחשב להתנגדות לרוח זו או ל’‏העצבתה’‏ (‏אפס ד׳:‏30‏)‏.‏ אף־על־פי שרוח הקודש אינה ישות בפני עצמה,‏ היא משקפת את אישיותו הקדושה של אלוהים,‏ ולכן ניתן ’‏להעציבה’‏.‏ עשיית כל מעשה פסול עלולה ’‏לכבות את אש הרוח’‏ (‏תסא ה׳:‏19‏)‏.‏ אם המעשה יימשך,‏ רוח קודשו של אלוהים ’‏תיעצב’‏,‏ ובעקבות זאת אלוהים עלול להפוך לאויבו של המורד (‏ישע ס״ג:‏10‏)‏.‏ אדם המעציב את רוח הקודש עלול להרחיק לכת עד כדי כך שהוא יגדף אותה,‏ מה שישוע המשיח הגדיר כחטא אשר לא ייסלח,‏ לא בסדר העולמי הנוכחי ולא בסדר העתיד לבוא (‏מתי י״ב:‏31,‏ 32;‏ מר ג׳:‏28–30‏;‏ ראה רוח)‏.‏

בנ–‏1–א 1006 §2

חמדנות

באה לידי ביטוי במעשים.‏ תכונתו של החמדן תבוא לידי ביטוי במעשה גלוי כלשהו שיחשוף את תאוותו הפסולה והבלתי מרוסנת.‏ כותב המקרא יעקב אומר לנו שלאחר שהתאווה הפסולה נעשית פורייה,‏ היא יולדת חטא (‏יעק א׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ לכן ניתן לזהות אדם חמדן במעשיו.‏ השליח פאולוס מציין שלהיות חמדן משמעו למעשה להיות עובד אלילים (‏אפס ה׳:‏5‏)‏.‏ בתאוותו החמדנית הופך אותו אדם את מושא חפצו לאל,‏ ומציב אותו לפני שירות ועבודת הבורא (‏רומ א׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏

24–30 ביוני

אוצרות מדבר־אלוהים | פיליפים א׳ עד ד׳‏

‏”‏אל תהיו מודאגים לגבי שום דבר”‏

חיפוש פנינים רוחניות

בנ–‏2–א 528 §5

קורבנות

נסכים.‏ נסכים הוקרבו עם מרבית הקורבנות האחרים,‏ בייחוד לאחר התיישבותם של בני ישראל בארץ המובטחת (‏במד ט״ו:‏2,‏ 5,‏ 8–10‏)‏.‏ הנסך היה יין (‏”‏שֵכר”‏)‏,‏ והוא נשפך על המזבח.‏ (‏במד כ״ח:‏7,‏ 14‏;‏ השווה שמ ל׳:‏9;‏ במד ט״ו:‏10‏.‏)‏ השליח פאולוס כתב למשיחיים בפיליפי:‏ ”‏גם אם אשפך כנסך על הקורבן ועל השירות הנובעים מתוך אמונתכם,‏ אני שמח”‏.‏ כאן השתמש בנסך בלשון השאלה כדי להביע את נכונותו לתת מעצמו למען אחיו לאמונה (‏פיל ב׳:‏17‏)‏.‏ זמן קצר לפני מותו כתב לטימותיאוס:‏ ”‏אני כבר נמסך כנסך,‏ וקרובה עת שחרורי”‏ (‏טמב ד׳:‏6‏)‏.‏