אורך רוח – כוח עמידה תכליתי

בשל הלחצים ההולכים וגוברים המאפיינים את ”‏אחרית הימים”‏,‏ צריכים משרתי יהוה לגלות אורך רוח,‏ או סבלנות,‏ יותר מאי פעם (‏טימ״ב ג׳:‏1–5‏)‏.‏ אנו מוקפים בעולם שבו במקרים רבים אנשים הם אוהבי עצמם,‏ חסרי נכונות להתרצות וחסרי שליטה עצמית.‏ בדרך כלל,‏ מי שמגלים תכונות שכאלה רחוקים מלהיות סבלנים.‏ לפיכך,‏ על כל משיחי לשאול את עצמו:‏ ’‏האם חוסר הסבלנות המאפיין את העולם משפיע עליי?‏ מה משמע הדבר להיות סבלן באמת?‏ ומה אוכל לעשות כדי שתכונה משיחית נפלאה זו תהפוך לחלק קבוע מאישיותי?‏’‏

מהי סבלנות?‏

במובן המקראי של המילה סבלנות משמעה יותר מאשר פשוט לסבול מצב קשה כלשהו.‏ סבלנות שמקורה באלוהים מאפשרת לאדם להחזיק מעמד כשלנגד עיניו מטרה מסוימת.‏ האדם הסבלן רואה מעבר לצרכיו האישיים ודואג לרווחתו של זה הגורם למצב הלא־נעים.‏ מסיבה זו,‏ גם לנוכח התגרות או עוול,‏ הוא נחוש שלא לאבד תקווה שיחול שיפור ביחסים הפגועים.‏ אם כן,‏ אין זה מפליא כי המקרא מונה את ה’‏סבלנות’‏ כראשונה מבין התכונות הטובות הרבות הנובעות מאהבה (‏קור״א י״ג:‏4‏)‏.‏a דבר־אלוהים גם מונה את התכונה ”‏אורך רוח”‏ כאחד מהיבטי ”‏פרי הרוח”‏ (‏גל׳ ה׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ ובכן,‏ מה דרוש מאיתנו כדי לטפח תכונה זו הנובעת מאלוהים?‏

כיצד לפתח סבלנות

כדי לטפח סבלנות עלינו להתפלל לעזרת רוחו של יהוה,‏ אותה הוא מעניק למי שבוטחים בו ונשענים עליו (‏לוקס י״א:‏13‏)‏.‏ אולם עד כמה שרוח אלוהים עוצמתית,‏ עלינו למלא את חלקנו ולפעול בהתאם לתפילותינו (‏תהל׳ פ״ו:‏10,‏ 11‏)‏.‏ משמע הדבר שכדי שהסבלנות תשתרש בליבנו,‏ עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לגלות תכונה זו מדי יום.‏ אך יכול להיות שלא יהיה די בכך כדי שהסבלנות תהפוך לחלק קבוע מאישיותנו.‏ מה עוד יכול לעזור לנו?‏

נוכל לפתח סבלנות אם נבחן ונחקה את דוגמתו המושלמת של ישוע.‏ בהתאם לדוגמה זו,‏ תיאר השליח פאולוס בהשארת הרוח את ”‏האישיות החדשה”‏ הכוללת ”‏סבלנות”‏,‏ ועודד אותנו לאפשר ל’‏שלום המשיח לשלוט בלבבנו’‏ (‏קול׳ ג׳:‏10,‏ 12,‏ 15‏)‏.‏ נוכל לאפשר לשלום זה ’‏לשלוט’‏ בלבבנו אם נחקה את אמונתו האיתנה של ישוע,‏ ונהיה גם אנו בטוחים שבמועד המתאים בעיניו יתקן אלוהים את הדברים המדאיגים אותנו.‏ אם נחקה את דוגמתו של ישוע לא נאבד את סבלנותנו – ללא תלות במה שיתרחש סביבנו (‏יוח׳ י״ד:‏27;‏ ט״ז:‏33‏)‏.‏

אף־על־פי שאנו מצפים בכיליון עיניים לעולם החדש שהבטיח אלוהים,‏ אנו למדים להיות סבלנים יותר כאשר אנו חושבים על הסבלנות שמגלה יהוה כלפינו.‏ בכתבי־הקודש נאמר:‏ ”‏יהוה אינו איטי בקיום הבטחתו,‏ כפי שיש החושבים זאת לאיטיות,‏ אלא הוא נוהג איתכם בסבלנות,‏ כי אין הוא חפץ שיושמד איש אלא שהכול יחזרו בתשובה”‏ (‏פט״ב ג׳:‏9‏)‏.‏ כאשר אנו מהרהרים בסבלנותו של יהוה כלפינו,‏ האין זה מניע אותנו להיות סבלנים יותר כלפי אחרים?‏ (‏רומ׳ ב׳:‏4‏)‏ מה הם כמה מהמצבים הדורשים מאיתנו לגלות סבלנות?‏

מצבים הדורשים סבלנות

מצבים יומיומיים רבים עלולים לבחון את סבלנותנו.‏ לדוגמה,‏ אולי אתה חש שיש לך משהו חשוב לומר,‏ אך עליך לגלות סבלנות כדי לא לקטוע את דברי האחרים (‏יעקב א׳:‏19‏)‏.‏ אולי אתה צריך לגלות סבלנות גם כאשר אתה מתרועע עם אחים לאמונה שהרגליהם מרגיזים אותך.‏ במקרים כאלה במקום להגיב בצורה מוגזמת,‏ יהא זה נבון מצידך לחשוב כיצד מגיבים יהוה וישוע לחולשות שלנו.‏ הם אינם מביטים בנו בעין ביקורתית ומתמקדים בפגמים הקטנים שלנו.‏ במקום זאת,‏ הם מבחינים במעלותינו וצופים בסבלנות במאמצים שאנו עושים כדי להשתפר (‏טימ״א א׳:‏16;‏ פט״א ג׳:‏12‏)‏.‏

מצב נוסף שיכול לבחון את סבלנותנו הוא כאשר מישהו טוען ששגינו בדברינו או במעשינו.‏ פעמים רבות אנו ממהרים להיעלב ולהצדיק את עצמנו.‏ אולם דבר־אלוהים מייעץ לנו להגיב בצורה אחרת.‏ נאמר בו:‏ ”‏טוב ארך רוח מגבה רוח.‏ אל תבהל ברוחך לכעוס,‏ כי כעס בחיק כסילים ינוח”‏ (‏קהלת ז׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏ לכן אפילו אם ההאשמה אינה נכונה כלל ועיקר,‏ עלינו לשקול בסבלנות את תגובתנו.‏ ישוע פעל על־פי עיקרון זה כאשר בזו לו שלא בצדק (‏מתי י״א:‏19‏)‏.‏

ההורים במיוחד צריכים לגלות סבלנות כאשר עליהם לתקן גישות,‏ נטיות או רצונות מוטעים שילדיהם עלולים לפתח.‏ חשוב על המקרה של מטיאס,‏ המשרת כחבר משפחת בית־אל בסקנדינביה.‏ בשנות נעוריו התמודד מטיאס עם הצקות בלתי פוסקות בבית־הספר בגלל אמונתו.‏ בתחילה הוריו לא היו מודעים לכך.‏ אך היה עליהם להתמודד עם ההשפעה שהייתה להתנגדות זו על בנם,‏ אשר החל להטיל ספק בכך שזוהי דת האמת.‏ ”‏היה עלינו לגלות סבלנות רבה”‏,‏ נזכר אביו של מטיאס,‏ יִיליס.‏ מטיאס היה שואל:‏ ”‏מיהו אלוהים?‏ מה אם המקרא אינו דבר־אלוהים?‏ מניין לנו שאלוהים הוא זה שדורש מאיתנו לעשות כך או אחרת?‏”‏ הוא גם היה אומר לאביו:‏ ”‏למה שמישהו ישפוט אותי אם אינני חושב כמוכם ומאמין במה שאתם מאמינים?‏”‏

‏”‏לפעמים”‏,‏ מסביר ייליס,‏ ”‏בננו שאל את השאלות הללו בכעס,‏ לא כלפי אימו או כלפיי,‏ אלא כלפי האמת,‏ שכן הוא חש שהיא הופכת את חייו לכל כך קשים”‏.‏ כיצד התמודד ייליס עם המצב?‏ ”‏בני ואני היינו יושבים ומדברים במשך שעות.‏ בעיקר הקשבתי לו,‏ ופה ושם שאלתי שאלות כדי להבין לעומק מה הוא מרגיש ומה הן השקפותיו.‏ לפעמים הסברתי לו משהו ואמרתי לו לחשוב עליו יום יומיים לפני שהמשכנו בשיחתנו.‏ במקרים אחרים אמרתי לו שאני צריך כמה ימים כדי לחשוב על מה שאמר.‏ בעזרת השיחות הללו שניהלנו באופן קבוע,‏ עם הזמן הבין מטיאס יותר לעומק עיקרי אמונה כמו הכופר,‏ ריבונות אלוהים ואהבת יהוה,‏ וקיבל אותם.‏ זה לקח זמן,‏ ולעיתים היה קשה,‏ אבל לאט לאט צמחה בליבו אהבה ליהוה.‏ אשתי ואני כל כך שמחים שגילינו סבלנות ושהמאמצים שלנו לעזור לבננו בשנות נעוריו השתלמו ונגעו לליבו”‏.‏

ייליס ואשתו סמכו על תמיכתו של יהוה בעת שעזרו לבנם בסבלנות.‏ במבט לאחור אומר ייליס:‏ ”‏לעיתים קרובות אמרתי למטיאס שהאהבה העמוקה שאימו ואני חשים כלפיו הניעה אותנו להתפלל בעוצמה רבה אף יותר שיהוה יעזור לו לרכוש הבנה”‏.‏ עד כמה ההורים הללו אסירי תודה על כך שגילו תכונה חיונית זו – סבלנות!‏

בנוסף למתן עזרה רוחנית,‏ משיחיים אמיתיים חייבים לפתח סבלנות ואהבה כאשר הם מטפלים בבני משפחה או בחברים החולים במחלה כרונית.‏ חשוב על דוגמתה של אלןb המתגוררת גם היא בסקנדינביה.‏

בערך לפני שמונה שנים לקה בעלה של אלן פעמיים בשבץ,‏ והתפקוד המוחי שלו נפגע.‏ כתוצאה מכך,‏ הוא כבר אינו מסוגל לחוש חמלה,‏ שמחה או צער.‏ מצב זה דורש מאלן כוחות רבים.‏ היא אומרת:‏ ”‏אני זקוקה להרבה סבלנות ולהרבה תפילות”‏.‏ היא מוסיפה:‏ ”‏הפסוק האהוב עליי,‏ אשר מעניק לי נחמה,‏ הוא פיליפים ד׳:‏13‏.‏ נאמר בו:‏ ’‏בכול אני יכול לעמוד בעזרתו של הנותן לי כוח’‏”‏.‏ בזכות הכוח הזה אלן מחזיקה מעמד בסבלנות ובטוחה לחלוטין בתמיכתו של יהוה (‏תהל׳ ס״ב:‏6,‏ 7‏)‏.‏

חקה את סבלנותו של יהוה

כמובן,‏ כאשר מדובר בגילוי סבלנות,‏ יהוה הוא הדוגמה הטובה ביותר שנוכל לחקות (‏פט״ב ג׳:‏15‏)‏.‏ ישנם מקרים רבים בדבר־אלוהים שבהם גילה יהוה סבלנות רבה (‏נחמ׳ ט׳:‏30;‏ יש׳ ל׳:‏18‏)‏.‏ למשל,‏ כיצד הגיב כאשר אברהם שאל שאלות רבות באשר להחלטתו של יהוה להשמיד את סדום?‏ קודם כול,‏ יהוה לא קטע את דבריו של אברהם.‏ במקום זאת,‏ הקשיב יהוה בסבלנות לכל אחת משאלותיו ומדאגותיו.‏ בהמשך הראה שאכן הקשיב כאשר חזר על דאגותיו של אברהם והבטיח לו שלא ישמיד את סדום אם יימצאו בעיר רק עשרה צדיקים (‏בר׳ י״ח:‏22–33‏)‏.‏ איזו דוגמה טובה הציב בכך שהקשיב בסבלנות ולא הגיב בהגזמה.‏

סבלנות שמקורה באלוהים היא אכן היבט חיוני באישיות החדשה שעל כל המשיחיים ללבוש.‏ אם נתאמץ לפתח תכונה יקרה ואיתנה זו,‏ נסב כבוד לאבינו השמימי האכפתי והסבלן וניכלל בין ”‏אלה אשר על־ידי אמונה וסבלנות יורשים את ההבטחות”‏ (‏עב׳ ו׳:‏10–12‏)‏.‏