השבוע ששינה את פני העולם

‏”‏ברוך הבא בשם יהוה!‏”‏ — מתי כ״א:‏9‏.‏

1.‏ אילו שתי קבוצות שונות בתכלית,‏ הושפעו מהמאורעות שחלו באוגוסט 1991?‏

‏”‏שלושה ימים מתוחים שהרעישו את העולם”‏‏.‏ פירסום כותרת זו ואחרות דומות לה באוגוסט 1991,‏ המחיש את העובדה שהעולם עשוי להתהפך על פיו — וזאת בימים ספורים.‏ אכן,‏ ימים מכריעים אלה בשלהי חודש אוגוסט שעבר השפיעו עמוקות לא רק על תכניות העולם הזה,‏ אלא גם על קבוצת אנשים אליה התייחס ישוע באמרו:‏ ’‏אינם שייכים לעולם’‏.‏ (‏יוחנן י״ז:‏14‏,‏ הדרך‏)‏ קבוצה זו ידועה כיום בשם ”‏עדי־יהוה”‏.‏

2,‏ 3.‏ (‏א)‏ כיצד בלט החופש בעיר זגרב,‏ על־אף הסכנה של פרוץ מלחמת אזרחים?‏ (‏ב)‏ כיצד זכתה אמונה איתנה לגמול בעיר אודֶסה?‏

² מועד הכינוס הבינלאומי הראשון שערכו עדי־יהוה ביוגוסלביה נקבע ל־16 עד ה־18 באוגוסט.‏ למעשה,‏ היה זה גם הכינוס הגדול הראשון של עדי־יהוה שנערך במדינה שעמדה על סף פרוץ מלחמת אזרחים.‏ עדים מקומיים,‏ יחד עם מתנדבים מארצות שכנות,‏ עמלו במשך חודשיים כדי לשקם ביסודיות את איצטדיון הכדורגל ’‏גרָדַנסקי’‏ בעיר זַגרֶב.‏ כשהפך נקי ללא־רבב,‏ היווה האיצטדיון מקום הולם לכינוס ”‏שוחרי החירות האלוהית”‏.‏ אלפי נציגים בינלאומיים תיכננו להיות נוכחים בו,‏ ביניהם 600 שהגיעו מארה״ב.‏ ככל שגבר האיום על פרוץ מלחמת אזרחים,‏ נפוצה השמועה:‏ ”‏אין סיכוי שהאמריקאים יבואו”‏.‏ אך,‏ הם אכן הגיעו,‏ יחד עם שאר המשלחות מארצות רבות אחרות.‏ הנוכחות הצפויה היתה כ־000,‏10,‏ אך ביום האחרון של הכינוס נכחו באותו איצטדיון 684,‏14 איש!‏ כולם זכו לשפע ברכות עקב החלטתם ש’‏לא יעזבו את אסיפותיהם’‏.‏ — עברים י׳:‏25‏.‏

³ בשלושת הימים שלאחר הכינוס בזגרב,‏ התרחשה הפיכה כושלת בברית־המועצות.‏ באותם ימים,‏ ערכו ’‏שוחרי החירות האלוהית’‏ את ההכנות הסופיות לכינוסם בעיר אוֹדֶסָה,‏ שבאוקראינה.‏ האם התאפשר להם לקיים כינוס זה?‏ תוך אמונה מלאה,‏ סיימו האחים את עבודת השיקום שביצעו באיצטדיון,‏ והמשלחות המשיכו להגיע.‏ כבדרך נס,‏ נסתיימה ההפיכה.‏ כינוס מענג ביותר נערך ב־24 ו־25 באוגוסט,‏ כשמספר הנוכחים הגיע ל־115,‏12,‏ ומתוכם 943,‏1 — 16 אחוזים מכלל הנוכחים — נטבלו!‏ עדים חדשים אלה,‏ יחד עם שומרי נאמנות ותיקים,‏ שמחו על כך ששמו את מבטחם המלא ביהוה והגיעו לכינוס.‏ — משלי ג׳:‏5,‏ 6‏.‏

4.‏ איזו דוגמה שהציב ישוע חיקו עדי־יהוה שהתכנסו במזרח־אירופה?‏

⁴ עדים נאמנים אלה חיקו את הדוגמה שהציב לנו ישוע המשיח.‏ הוא מעולם לא זנח את הנוכחות בחגים שהועיד יהוה לעמו,‏ אפילו כשמנהיגי היהדות ביקשו להרגו.‏ כשעלה ירושליימה לחוג את הפסח האחרון שלו,‏ עמדו מתנגדיו בחצר בית־המקדש ושאלו:‏ ”‏מה דעתך,‏ האם יבוא לחג או לא?‏”‏ (‏יוחנן י״א:‏56‏)‏ אך,‏ אכן הוא בא!‏ היה זה הצעד הראשון בשבוע שהגיע לשיאו במיפנה שחולל בתולדות האנושות.‏ הבה נסקור כמה מן המאורעות שציינו את השבוע המכריע — מ־ח׳ עד י״ד בניסן.‏

ח’‏ בניסן

5.‏ למה היה ישוע מודע כשנסע לקראת בית־עניה ב־ח’‏ בניסן,‏ בשנת 33 לספירה?‏

⁵ ביום זה הגיעו ישוע ותלמידיו לבית־עניָה.‏ כאן לן ישוע ששה לילות בביתו של אלעזר,‏ ידידו האהוב אשר הקים מן המתים זמן קצר קודם לכן.‏ בית־עניה הינו כפר קרוב לירושלים.‏ ישוע כבר הודיע ביחידות לתלמידיו:‏ ”‏הנה אנחנו עולים לירושלים ובן־האדם יימסר לראשי הכהנים ולסופרים.‏ הם יחרצו את דינו למוות וימסרו אותו לגויים להתל בו ולהלקותו ולצלוב אותו [‏להמיתו על עמוד־הוקעה,‏ ע״ח‏]‏,‏ וביום השלישי יקום”‏.‏ (‏מתי כ׳:‏18,‏ 19‏)‏ ישוע היה לגמרי מודע לנסיונות המייסרים בהם יצטרך לעמוד.‏ קרב,‏ אמנם,‏ מועד המיבחן הקשה,‏ אך הוא לא חסך במאמצים לשרת את אֵחיו באהבה.‏ יהיה נא תמיד לכולנו ”‏הלוך רוח זה אשר היה במשיח ישוע”‏.‏ — פיליפים ב׳:‏1–5;‏ יוחנן א׳.‏ ג׳:‏16‏.‏

ט’‏ בניסן

6.‏ מה עשתה מרים בערב ט׳ בניסן,‏ ומה אמר ישוע ליהודה?‏

⁶ לאחר שקיעת השמש,‏ משנכנס ט׳ בניסן,‏ נענה ישוע להזמנה לארוחה בביתו של שמעון,‏ שנרפא מצרעת.‏ שם מרים,‏ אחותו של אלעזר,‏ משחה את ראשו ורגליו בבושם יקר,‏ ובענווה ניגבה את רגליו בשערה.‏ כשיהודה איש־קריות הביע התנגדות,‏ אמר לו ישוע:‏ ”‏הנח לה;‏ היא שמרה זאת ליום קבורתי”‏.‏ כששמעו ראשי הכהנים שרבים מהיהודים פונים לבית־עניה ומאמינים בישוע,‏ קָשרו הם קֵשֶר להרוג אותו וגם את אלעזר.‏ — יוחנן י״ב:‏1–7‏.‏

7.‏ בבוקר של ט׳ בניסן,‏ כיצד פיאר יהוה את שמו,‏ ועל מה התנבא ישוע?‏

⁷ השכם בבוקר,‏ שם ישוע פעמיו ירושליימה.‏ המונים יצאו לקראתו,‏ מניפים בידיהם כפות־תמרים,‏ וקוראים:‏ ”‏הושע נא!‏ ברוך הבא בשם יהוה!‏ מלך ישראל!‏”‏ אז מילא ישוע את הנבואה שבזכריה ט׳:‏9‏,‏ ברכבו אל תוך העיר על־גבי עייר בן־אתונות.‏ בהתקרבו לירושלים,‏ ירד מהעייר והחל לנבא שהרומאים יקיפו את העיר בגדר־עצים,‏ יחנו סביבה וישמידו אותה כליל — נבואה אשר התגשמה באופן מרשים כעבור 37 שנה.‏ (‏יש בכך אזהרה גם לנצרות,‏ שהפכה לכופרת כדוגמת ירושלים הקדומה.‏)‏ מנהיגי־הדת דחו את ישוע כמלכם.‏ בכעס הם התלוננו:‏ ”‏הנה העולם נוהה אחריו”‏.‏ — יוחנן י״ב:‏13,‏ 19‏.‏

י’‏ בניסן

8.‏ ב־י’‏ בניסן,‏ כיצד גילה ישוע כבוד רב לבית התפילה של יהוה,‏ ומה אירע לאחר מכן?‏

⁸ ישוע ביקר שוב בבית־המקדש.‏ זו הפעם השנייה שגירש סוחרים תאבי־בצע וחלפני־כספים.‏ אל למסחר — ”‏אהבת כסף”‏ — להימצא בבית התפילה של יהוה!‏ (‏טימותיוס א׳.‏ ו׳:‏9,‏ 10‏)‏ התקרב המועד למותו של ישוע.‏ הוא סיפר את המשל על זריעת הזרע,‏ על־מנת להסביר את משמעות הדבר.‏ הזרע המקורי מת,‏ אך הוא נובט ויוצר גבעול הנושא שפע תבואה.‏ במקביל לכך,‏ מותו של ישוע יביא חיי־נצח להמונים המגלים בו אמונה.‏ בהיותו מוטרד במחשבות על מותו הקרב ובא,‏ התפלל ישוע שיפאר הדבר את שם אביו.‏ בתגובה לכך,‏ רעם קולו של אלהים מהשמים,‏ למען ישמעוהו כל הנוכחים:‏ ”‏פֵארתי ושוב אפאר”‏.‏ — יוחנן י״ב:‏27,‏ 28‏.‏

י”‏א בניסן — יום גדוש פעילות

9.‏ (‏א)‏ השכם ב־י”‏א בניסן,‏ כיצד השתמש ישוע במשלים כדי לגנות את הכופרים?‏ (‏ב)‏ בתואם עם משלו של ישוע,‏ מי החמיץ הזדמנות נפלאה?‏

⁹ ישוע ותלמידיו עזבו שוב את בית־עניה ליום גדוש פעילות.‏ הוא השתמש בשלושה משלים כדי להבהיר להם מדוע היהדות הכופרת של ימיו נדונה לכלייה.‏ בדרכם,‏ הוא קילל עץ־תאנה עקר והמחיש בכך את גזר־דינו של העם הכופר והעקר.‏ בהיכנסו אל בית־המקדש,‏ תיאר כיצד ”‏כורמים”‏ בלתי־ראויים שחכרו כרם מאדון האחוזה,‏ הרגו לבסוף את בנו ויורשו של בעל הכרם — סמל ציורי לבגידת העם ביהוה,‏ שהגיעה לשיאה בהריגת ישוע.‏ הוא גם סיפר על סעודת־חתונה שערך מלך — הלא הוא יהוה אלהים — אשר האורחים המוזמנים (‏עם־ישראל)‏ השתמטו ממנה באנוכיות.‏ עקב כך,‏ הופנתה ההזמנה אל זרים — אל הנוכרים — וחלקם נענו לה.‏ אך,‏ הופיע בארוחה איש שסירב ללבוש בגדי חתונה והושלך החוצה.‏ הוא היווה סֵמל ל’‏משיחיים’‏ המזויפים המרכיבים את הנצרות.‏ רבים מקרב עם־ישראל של ימי ישוע זכו להזמנה,‏ אך ”‏מעטים הנבחרים”‏ מביניהם להיות בין 000,‏144 החתומים לרשת את המלכות השמימית.‏ — מתי כ״ב:‏14;‏ ההתגלות ז׳:‏4‏.‏

10–12.‏ (‏א)‏ מדוע גינה ישוע את מנהיגי־הדת,‏ ואיזו ביקורת הטיח באותם צבועים?‏ (‏ב)‏ כיצד הוציא יהוה לפועל את משפטיו על אותם כופרים?‏

¹⁰ מנהיגי־הדת הצבועים חיפשו הזדמנות לתפוס את ישוע,‏ אך הוא השיב לכמה משאלותיהם המכשילות והביך אותם בפני העם.‏ עד כמה ישירה וגלויה היתה הביקורת שהטיח ישוע באותם מנהיגי־דת בוגדנים!‏ הם השתוקקו למעמד בולט,‏ ולתארים יומרניים כגון,‏ ”‏רבי”‏ ו”‏אב”‏,‏ ולעטות גלימות מרשימות,‏ בדומה למנהיגי־דת רבים כיום.‏ ישוע היתווה את הכלל:‏ ”‏המרומם את עצמו יושפל והמשפיל את עצמו ירומם”‏.‏ — מתי כ״ג:‏12‏.‏

¹¹ ישוע הוקיע בחריפות את מנהיגי־הדת האלה.‏ שבע פעמים הוא הצהיר להם:‏ ”‏אוי לכם!‏”‏ כשכינה אותם מורי־דרך עיוורים וצבועים.‏ ובכל פעם סיפק עוד סיבה ברורה לדברי הגינוי שלו.‏ הם חסמו את הדרך למלכות השמים.‏ כשגיירו מישהו,‏ הפכו אותו כפליים לבן־גיהינום,‏ כיון שקרוב לוודאי כבר נועד להשמדה עקב חטאים חמורים או קיצוניות בעבר.‏ ”‏כסילים ועיוורים!‏”‏ הכריז ישוע,‏ מאחר ששאיפות הפרושים התמקדו בזהב ההיכל במקום בשמירה על טוהר עבודת־אלהים שהתבצעה בו.‏ הם התעלמו מערכי הצדק,‏ החסד והאמונה,‏ כשהקפידו להפריש מעשר של זרעי מינְתָה,‏ שֶבֶת וכָמון,‏ והזניחו בכך את הדברים כבדי־המשקל שבתורה.‏ טקסי טהרה חיצוניים לא יסירו לעולם את טומאתם הפנימית — רק באמצעות האמונה בקרבן־הכופר שעמד ישוע להגיש,‏ ניתן להשיג טוהר־לב זה.‏ צביעותם ומעשי־העוול שלהם לא תאמו את חיצוניותם ה’‏מסוּידת’‏.‏ — מתי כ״ג:‏13–29‏.‏

¹² אותם פרושים אכן הביאו ”‏אוי”‏ על עצמם,‏ בהיותם ”‏בנים לרוצחי הנביאים”‏.‏ ”‏נחשים בני צפעונים”‏,‏ שנדונו לדין השמדה,‏ ל”‏גיהינום”‏,‏ ובמיוחד כיון שעתידים היו להרוג את ישוע ואת שליחיו.‏ דין זה נועד להתבצע על אותו ”‏דור”‏.‏ דבריו התגשמו כשנחרבה ירושלים כליל כעבור 37 שנה.‏ — מתי כ״ג:‏30–36‏.‏

13.‏ אילו מצבים בימינו מקבילים למה שאירע בקשר עם התרומות לאוצר המקדש,‏ לאור הערותיו של ישוע?‏

¹³ בטרם יצא את בית־המקדש,‏ שיבח ישוע אלמנה ענייה אשר תרמה שתי פרוטות בתיבת־האוצר — ”‏כל אשר היה לה למחייה”‏.‏ אכן ניגוד מובהק לאותם עשירים תאבי־בצע אשר תרמו רק תרומות סמליות!‏ בדומה לאותה אלמנה ענייה,‏ כיום עדי־יהוה ברחבי־תבל מקדישים מרצונם החופשי אנרגיה,‏ זמן וכסף כדי לתמוך בפעילות ההולכת והמתרחבת למען המלכות.‏ כמה שונים הם מאותם מטיפי־דת טלוויזיוניים,‏ העושקים את צאן־מרעיתם,‏ וצוברים לעצמם הון ונכסים!‏ — לוקס כ׳:‏45 עד כ״א:‏4‏.‏

עם התקרב י״א בניסן אל סיומו

14.‏ איזה צער הביע ישוע,‏ וכיצד השיב לשאלות הנוספות ששאלו תלמידיו?‏

¹⁴ ישוע קונֵן על ירושלים והצהיר:‏ ”‏מעתה לא תראוני עד אשר תאמרו ’‏ברוך הבא בשם יהוה!‏’‏”‏ (‏מתי כ״ג:‏37–39‏)‏ מאוחר יותר,‏ ביושבם על הר־הזיתים,‏ שאלוהו על כך כמה מתלמידיו הקרובים וכשהשיב להם,‏ פירט ישוע את ה”‏אות”‏ לנוכחותו באון־מלכות ולסיום סדר־הדברים של השטן.‏ — מתי כ״ד:‏1 עד כ״ה:‏46;‏ מרקוס י״ג:‏1–37;‏ לוקס כ״א:‏5–36‏.‏

15.‏ איזה ”‏אות”‏ סיפק ישוע באשר לנוכחותו למטרת משפט,‏ וממתי החלו דבריו להתגשם?‏

¹⁵ בהתייחסו למשפט שגזר יהוה על בית־המקדש ואשר עמד להתבצע בקרוב,‏ ציין ישוע שהדבר נועד לסמל מאורעות הרי־אסון שיתרחשו בסיום סדר־הדברים כולו.‏ הוא הבהיר ש’‏עת נוכחותו’‏ תאוּפיין על־ידי מלחמות בקנה־מידה חסר־תקדים,‏ יחד עם רעב,‏ רעידות־אדמה,‏ מגיפות,‏ בנוסף לחוסר־אהבה וגידול בהיפקרות.‏ עד כמה נכון הדבר לגבי עולמנו במאה ה־20,‏ משנת 1914 ואילך!‏

16,‏ 17.‏ אילו התפתחויות כלל־עולמיות תיאר ישוע,‏ וכיצד על המשיחיים להגיב לנבואה זו?‏

¹⁶ ההתפתחויות תגענה לשיא ב”‏צרה גדולה אשר לא היתה כמוה מראשית העולם ועד עתה,‏ אף לא תהיה כמוה”‏.‏ מאחר שהיא תהיה הרסנית כמו המבול שפקד את העולם בימי נוח,‏ ישוע הזהיר שלא נישקע ברדיפה אחר מטרותיו של העולם הזה.‏ ”‏על כן עימדו על המשמר,‏ כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם”‏.‏ עד כמה מאושרים יכולים אנו להיות על כך שהאדון מינה ’‏עבד נאמן’‏ כדי להשמיע את האזהרה ולספק לנו מזון רוחני בשפע במרוצת יום נוכחותו!‏ — מתי כ״ד:‏21,‏ 42,‏ 45–47‏.‏

¹⁷ במאה ה־20,‏ היינו עדים להתגשמות הנבואה:‏ ”‏מצוקה לגויים ומבוכה.‏.‏.‏ בני־אדם יתעלפו מאימה ומצפיית הבאות על העולם”‏.‏ ברם,‏ ישוע המשיך ואמר:‏ ”‏כאשר יתחילו לקרות הדברים האלה התעודדו והרימו ראשיכם,‏ כי קרבה גאולתכם”‏.‏ הוא הזהירנו:‏ ”‏הישמרו לכם שלא יכבד לבבכם בשתייה ובשיכרון ובדאגות החיים ויבוא עליכם היום ההוא פתאום”‏.‏ רק אם נשמור על עירנותנו,‏ נוכל לזכות להתייצב כמבורכים בפני ישוע,‏ ”‏בן־האדם”‏,‏ בעת נוכחותו.‏ — לוקס כ״א:‏25–28,‏ 34–36‏.‏

18.‏ איזו נחמה ניתן לשאוב ממשליו של ישוע על עשר העלמות ועל כיכרות הכסף?‏

¹⁸ לסיכום הסקירה המרשימה שנתן לגבי המאורעות שאיפיינו את ימינו,‏ סיפר ישוע שלושה משלים.‏ הראשון,‏ המשל על עשר העלמות,‏ בו הדגיש שוב את הצורך ’‏לעמוד על המשמר’‏.‏ לאחר מכן,‏ הבהיר במשלו על העבדים וכיכרות הכסף,‏ שהחריצות זוכה לגמול בהזמנה:‏ ”‏בוא אל שמחת אדוניך”‏.‏ המשיחיים המשוחים,‏ המיוצגים במשלים אלה,‏ יחד עם ”‏צאן אחרות”‏,‏ יכולים לשאוב עידוד רב מתמונות חיות אלה.‏ — מתי כ״ה:‏1–30‏.‏

19,‏ 20.‏ כמוזכר במשלו של ישוע על ה”‏כבשים”‏ וה”‏עיזים”‏,‏ מאיזה קשר הדוק ניתן ליהנות היום?‏

¹⁹ המשל השלישי התייחס לנוכחותו של ישוע באון־מלכותו,‏ לאחר שהוא כבר יושב על כסא כבודו.‏ זוהי עת משפט לעמים ולהפרדת אנשים לשתי קבוצות.‏ האחת מורכבת מאנשים ענווים דמויי־כבש,‏ והשנייה מעיקשים דמויי־עיזים.‏ ה”‏כבשים”‏ עשו מאמצים משמעותיים להוכיח את תמיכתם באחי המלך — שארית משוחי־הרוח שעלי־אדמות ב”‏עת קץ”‏ זו.‏ ”‏כבשים”‏ אלה זוכים לחיים,‏ בעוד שה”‏עיזים”‏ חסרי־ההערכה מושלכים אל השמדה נצחית.‏ — מתי כ״ה:‏31–46‏.‏

²⁰ מה נפלאים היחסים השוררים בין ’‏הצאן האחרות’‏ לבין ’‏אחי המלך’‏ ב”‏עת קץ”‏ זו של סדר־הדברים הנוכחי!‏a אף־על־פי שהשארית נשאה בנטל האחריות שבפעילות בתחילת ימי נוכחותו של המלך,‏ מהווים עתה מיליוני נלהבים של חברי ’‏הצאן האחרות’‏,‏ 8.‏99 אחוז מכלל עובדי אלהים שעל הארץ.‏ (‏יוחנן י׳:‏16‏)‏ הם אף גילו נכונות לסבול ’‏רעב,‏ צמא,‏ עירום ומאסר’‏ בתור בני־לווייתם של משוחי־הרוח הנאמנים.‏

י”‏ב בניסן

21.‏ מה צבר תאוצה ב־י”‏ב בניסן,‏ וכיצד?‏

²¹ המזימה להרוג את ישוע צברה תאוצה כאשר פנה יהודה לראשי הכהנים בבית־המקדש,‏ בהסכימו להסגיר בידיהם את ישוע,‏ תמורת 30 שקלי כסף.‏ אפילו התפתחות זו נחזתה מראש במקרא.‏ — זכריה י״א:‏12‏.‏

י”‏ג בניסן

22.‏ אילו הכנות נערכו ב־י”‏ג בניסן?‏

²² ישוע,‏ אשר המשיך לשהות בבית־עניה,‏ קרוב לוודאי לשם תפילה והירהורים,‏ שלח את תלמידיו לירושלים כדי לאתר איש ”‏פלוני”‏.‏ בביתו של איש זה,‏ בעליית־גג גדולה,‏ הכינו הם את סדר־הפסח.‏ (‏מתי כ״ו:‏17–19‏)‏ עם שקיעת השמש בסיום י״ג בניסן,‏ הצטרף אליהם ישוע לחגיגה המשמעותית ביותר בכל תולדות האנושות.‏ מה נועד להתרחש במהלך י״ד בניסן?‏ המאמר הבא ידון בכך.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1992/‏3/‏1)‏

‏[‏הערת שוליים]‏

כיצד היית מסכם?‏

◻ לאיזו קבלת־פנים זכה ישוע מכמה אנשים מ־ח׳ עד י׳ בניסן?‏

◻ כיצד חשף ישוע את צביעותם של מנהיגי־הדת ב־י”‏א בניסן?‏

◻ איזו נבואה חשובה פירט ישוע,‏ וכיצד היא מתגשמת כיום?‏

◻ כיצד התקדמו המאורעות לקראת שיאם ב־י”‏ב ו־י״ג בניסן?‏

‏[‏תמונה בעמוד 11]‏

ישוע שיבח את האלמנה הענייה שתרמה שתי פרוטות — כל מה שנשאר לה