האם יש מישהו אי־שם?
במסצ׳וסטס שבארה״ב נמצא אדם, שבמסגרת עבודתו הוא מוודא מדי יום ביומו אם הגיעו מסרים כלשהם. יום רודף יום, ומאומה לא מגיע. זה שנים שמאומה לא מגיע. אך, הוא עדיין בודק בקביעות, ובקביעות הוא נוחל אכזבה. האם הוא לא פופולארי? האם ”המזכירה האוטומטית” שלו פגומה?
לא זה ולא זה. הוא בודק מכונה, אלא שהיא אינה מחוברת לקו טלפון כלשהו. זהו מחשב הקשור לאוזן אלקטרונית ענקית המופנית כלפי מעלה, הרחק מעולמנו אנו, אל מעמקי החלל החיצון: רדיו־טלסקופ. האיש עוזר לצוות מדענים לסרוק את הכוכבים כדי לקלוט מסרים מיצורי־חלל בני־תבונה, יצורים מחוץ לעולמנו.
גם אחרים כמותו מאזינים זה שלושים שנה. ב־1960 היה האסטרונום פרנק דרייק האדם הראשון שניסה להאזין, בעזרת רדיו־טלסקופ, לאותות מיצורים בני־תבונה מחוץ לכדור־הארץ. מאז כאילו היטה האדם את אוזניו לחלל. עד כה נערכו כ־50 סריקות נרחבות של השמים.
רדיו־טלסקופים שונים ברחבי העולם כולו הצטרפו אל החיפוש — בצרפת, בגרמניה המערבית, בהולנד, באוסטרליה, בברית־המועצות, בארגנטינה, בארצות־הברית ובקנדה. כפי שמאן־דהו הגדיר זאת: ”SETI ]ראשי־תיבות בשפה האנגלית לחיפושיה של האנושות אחר יצורים בני־תבונה מעולם אחר] הופך לבינלאומי כמו החלל עצמו.” סימפוזיון על הנושא משך אליו כ־150 מדענים מ־18 ארצות, מחמש היבשות כולן.
אך, המיבצע השאפתני ביותר של SETI נועד להתבצע ב־1992. נאס”א, הסוכנות הלאומית לאווירונוטיקה וחלל של ארה״ב, מתכננת להשתמש במיתקן חדש רב־עוצמה, שיאפשר סריקת מיליוני תדרים של רדיו בעת ובעונה אחת. חיפושים אלה מיועדים להימשך עשר שנים ולעלות 90 מיליון דולר. המיבצע יהיה מקיף פי עשרת אלפים מיליון מכל החיפושים הקודמים גם יחד.
אולם, כשהאדם מפנה כלפי היקום הנרחב את השאלה, ”האם יש מישהו אי־שם?” הוא נזקק ליותר מאשר ציוד טכנולוגי מעולה כדי למצוא תשובה לכך. מבחינות רבות, זוהי שאלה רוחנית. בגישושיו אחר תשובה, מגלה האדם כמה מתקוותיו החשובות ביותר: הקץ למלחמות, הקץ למחלות, אולי אפילו השגת חיי־אלמוות. מדובר, איפוא, בעניינים כבדי־משקל. אך, לאחר דורות של תהייה ועשרות שנות חיפושים, עד כמה קרוב האדם לתשובה?