טפח ענווה אמיתית
”ואת עַם עני [עניו] תושיע” (שמואל ב׳. כ״ב:28).
1, 2. מה משותף לרבים ממנהיגי העולם?
הפירמידות במצרים מעידות על המנהיגים ששלטו פעם בארץ זו. אחרים שהטביעו את חותמם על דפי ההיסטוריה הם סנחריב מלך אשור, אלכסנדר הגדול מנהיג יוון ויוליוס קיסר שליט רומא. לכולם מכנה משותף אחד: הם לא עשו לעצמם שם של אנשים בעלי ענווה אמיתית (מתי כ׳:25, 26).
2 האם תוכל לדמיין את השליטים הללו יוצאים לתור ברחבי ממלכתם אחר נתינים שפלי רוח הזקוקים לנחמה? מובן שלא! הם ודאי לא היו מגיעים לבתיהם הצנועים של אזרחיהם המדוכאים כדי לשובב את נפשם. מה שונה האופן שבו התייחסו שליטים אלה לאנשים פשוטים מגישתו של השליט העליון של היקום, יהוה אלוהים!
הדוגמה הנעלה ביותר לענווה
3. כיצד השליט העליון מתייחס לנתיניו בני האדם?
3 יהוה רם ונשגב לאין שיעור, ובכל זאת, ”עיניו משוטטות בכל הארץ להתחזק עם לבבם שלם אליו” (דברי הימים ב׳. ט״ז:9). ומה יהוה עושה כשהוא מוצא את עובדיו הענווים נדכאי רוח עקב בעיות שונות? הוא במובן מסוים ’שוכן’ איתם באמצעות רוחו, כדי ”להחיות רוח שפָלים ולהחיות לב נדכאים” (ישעיהו נ״ז:15). כך עובדיו מתעודדים ושוב משרתים אותו בשמחה. איזו ענווה יוצאת דופן מצד אלוהים!
4, 5. (א) מה חשב מחבר התהלים על צורת השלטון של אלוהים? (ב) מה הכוונה שאלוהים ’משפיל את עצמו’ כדי לעזור ל’דל’?
4 איש ביקום כולו לא השפיל את עצמו כמו האל הריבון על מנת לעזור לאנשים חוטאים. לכן מחבר התהלים כתב: ”רם על כל גויים יהוה; על [מעל] השמיים כבודו. מי כיהוה אלוהינו, המגביהי לשבת? המשפילי לראות בשמיים ובארץ. מקימי מעפר דל; מאשפות ירים אביון” (תהלים קי״ג:4–7).
5 שים לב במיוחד למילה ”המשפילי”. בהקשר לבני אדם, למילה זו יש נימה שלילית במקצת, הרומזת על ’גילוי גישה מתנשאת כלפי אדם נחות שלא שפר עליו גורלו’. יהירות כזו בשום פנים ואופן אינה מתאימה ליהוה אלוהים, אשר מתוקף טוהרו וקדושתו אין בו שמץ של ”גאווה” רעה (מרקוס ז׳:22, 23). אך הפועל ”להשפיל” נושא גם משמעות של ירידה לרמה, לגובה העיניים, של אדם במעמד חברתי נמוך יותר, או למחול על כבוד אישי במגעים עם מישהו נחות. לפיכך, מספר תרגומי מקרא מציגים בתהלים קי״ג:6 את הרעיון שאלוהים משפיל את עצמו, דהיינו, מוחל על כבודו. כמה שתיאור זה הולם את דמותו של אלוהינו העניו, שדואג באהבה לצורכי עובדיו, בני אדם לא־מושלמים! (שמואל ב׳. כ״ב:36).
מדוע היה ישוע עניו
6. מה היה גילוי הענווה הגדול ביותר מצד אלוהים?
6 גילוי הענווה והאהבה הגדול ביותר מצד אלוהים הוא העובדה ששלח את בכורו האהוב להיוולד עלי אדמות ולגדול כאדם בשר ודם, במטרה להושיע את האנושות (יוחנן ג׳:16). ישוע לימד את האמת על אביו שבשמיים, ומסר את חייו כאדם מושלם כדי לשאת את ”חטאת העולם” (יוחנן א׳:29; י״ח:37). ישוע שיקף במדויק את אביו, כולל את ענוותו, והיה מוכן לעשות את מה שיהוה ביקש ממנו. זו הייתה דוגמה חסרת תקדים לענווה ואהבה שגילה אחד מברואיו של יהוה. אך לא הכול העריכו את ענוותו של ישוע; אויביו אפילו החשיבו אותו ל”שפל באנשים” (דניאל ד׳:14). אף־על־פי־כן, השליח פאולוס הכיר בכך שעל אחיו לאמונה לחקות את ישוע ולגלות נמיכות רוח זה כלפי זה (קורינתים א׳. י״א:1; פיליפים ב׳:3, 4).
7, 8. (א) כיצד למד ישוע להיות עניו? (ב) באיזו בקשה פונה ישוע לכל המעוניינים להיות תלמידיו?
7 פאולוס הבליט את המופת הנעלה שהציב ישוע, וכתב: ”יהא בכם הלך רוח זה אשר היה במשיח ישוע: אשר אף כי היה קיים בצלם האלוהים לא חשב לשלול שלל ולהיות שווה לאלוהים. אלא הריק את עצמו, נטל דמות עבד ונהיה כבני אדם; ואף כי ראה כי דמות אדם לו, השפיל עצמו ויהי צייתן עד מוות, כן, מוות על עמוד הוקעה” (פיליפים ב׳:5–8, ע״ח).
8 יש שישאלו, ’כיצד למד ישוע להיות עניו?’ זה היה היתרון הנפלא של הקִרבה בינו ובין אביו במשך אינספור שנים, תקופה שבמהלכה שירת גם בתור ”אמון” של אלוהים בבריאת הכול (משלי ח׳:30). אחרי המרד בגן עדן, בכורו של אלוהים יכול היה לראות כיצד אביו מתייחס בענווה לאנשים חוטאים. לכן כאשר ירד ארצה, שיקף ישוע את ענוותו של אביו והפציר במאזיניו: ”קחו עליכם את עולי ולימדו ממני, כי עניו אני ונמוך רוח; תמצאו מרגוע לנפשותיכם” (מתי י״א:29; יוחנן י״ד:9).
9. (א) מה במיוחד אהב ישוע בילדים? (ב) מה רצה ישוע ללמד כאשר קרא אליו ילד קטן?
9 ישוע גילה ענווה כנה ואמיתית, ולכן ילדים קטנים לא חששו מפניו אלא דווקא נמשכו אליו. ישוע חיבב ילדים והקדיש להם תשומת לב (מרקוס י׳:13–16). מה במיוחד אהב ישוע בילדים? היו להם בוודאי תכונות שלא תמיד בלטו אצל תלמידיו המבוגרים. הרי ידוע לכול שילדים קטנים מחשיבים את המבוגרים לנעלים מהם, עובדה שמתבטאת בכל השאלות שהם שואלים. בהשוואה למבוגרים רבים, קל יותר ללמד ילדים והם לא נוטים להיות גאוותנים. פעם אחת קרא ישוע לילד קטן ואמר לתלמידיו: ”אם לא תשובו ותהיו כילדים לא תיכנסו למלכות השמיים”, והוסיף: ”מי שישפיל את עצמו להיות כילד הזה הוא הגדול במלכות השמיים” (מתי י״ח:3, 4). ישוע ציין את הכלל: ”כל המרומם את עצמו יושפל והמשפיל את עצמו ירומם” (לוקס י״ד:11; י״ח:14; מתי כ״ג:12).
10. באילו שאלות נדון?
10 נקודה זו מעוררת שאלות חשובות. אחד התנאים לכך שנזכה לחיי נצח הוא טיפוח ענווה אמיתית. אך מדוע המשיחיים מתקשים לפעמים לגלות ענווה? למה קשה לנו לכבוש את גאוותנו ולהגיב בענווה לבעיות וקשיים שונים? מה יעזור לנו לטפח ענווה אמיתית? (יעקב ד׳:6, 10).
מדוע קשה לגלות ענווה
11. מדוע אין פלא שקשה לנו לגלות ענווה?
11 אם קשה לך לגלות ענווה, אינך לבד במערכה. עוד ב־1920 נידונו בכתב עת זה עצות מקראיות לגבי הצורך בענווה, והמאמר ציין: ”בראותנו אפוא מה רב ערכה של שפלות הרוח בעיני האדון, מן הראוי שכל המשיחיים האמיתיים יטפחו תכונה זו מדי יום ביומו”. ואז נאמרה ההודאה הכנה: ”למרות דברי מוסר מקראיים אלה, נראה כי בגין עקלקלות הטבע האנושי, המצטרפים לעמו של האדון ואלו הבוחרים ללכת בדרכו מתקשים עוד יותר ונאבקים בעניין זה יותר מבכל דבר אחר”. דברים אלו מבליטים סיבה אחת לכך שהמשיחיים האמיתיים צריכים להיאבק כדי לגלות ענווה — הטבע האנושי הבלתי מושלם שלנו משתוקק לקבל כבוד מופרז. הדבר נובע מכך שאנו צאצאיהם של זוג חוטא, אדם חוה, אשר נכנעו לרצונם האנוכיי (רומים ה׳:12).
12, 13. (א) כיצד העולם הזה מהווה מכשול לגילוי ענווה משיחית? (ב) מי מקשה עלינו עוד יותר לטפח ענווה?
12 סיבה נוספת לקושי שלנו לגלות ענווה נעוצה בעובדה שאנו מוקפים בעולם שמעודד אנשים להתעלות על אחרים. בין המגמות הבולטות בעולמנו היא התשוקה לספק את ’תאוות הבשרים, את תאוות העיניים ואת גאוות הנכסים’ (יוחנן א׳. ב׳:16). אך במקום לתת לתאוות העולמיות האלה לשלוט בחייהם, על תלמידי ישוע לשמור על עין פשוטה ולהתמקד בעשיית רצון אלוהים (מתי ו׳:22–24, 31–33; יוחנן א׳. ב׳:17).
13 סיבה שלישית לכך שקשה לטפח ולגלות ענווה היא שאבי הגאוותנות, השטן, שולט בעולם הזה (קורינתים ב׳. ד׳:4; טימותיאוס א׳. ג׳:6). השטן מפיץ את מידותיו הרעות בקרב האנושות. למשל, הוא רצה שישוע ישתחווה לו בתמורה ל”כל ממלכות תבל וכבודן”. ישוע, ברוב ענוותו, דחה נחרצות את הצעתו (מתי ד׳:8, 10). במקביל לכך, השטן רוצה שהמשיחיים יבקשו כבוד לעצמם. אך משיחיים ענווים שואפים לחקות את דוגמתו של ישוע ולהסב לאלוהים את הכבוד והתפארת (מרקוס י׳:17, 18).
טיפוח וגילוי ענווה אמיתית
14. מהי ’התגדרות בנמיכות רוח’?
14 פאולוס, באיגרתו אל הקולוסים, הזהיר מפני גילוי ענווה מעושה כדי להרשים אנשים. הוא תיאר זאת כ’התגדרות בנמיכות רוח’. מי שרק מעמידים פני ענווים אינם אנשים רוחניים, אלא דווקא מסגירים ”גאווה” (קולוסים ב׳:18, 23). ישוע הביא דוגמה לענווה מזויפת כזו. הוא גינה את הפרושים על תפילותיהם הראוותניות ועל כך שצמו בפנים קודרות ועצובות כדי להיראות צמים לבני אדם. בניגוד להם, עלינו להתפלל בצניעות ובענווה כדי שתפילותינו האישיות יהיו רצויות בעיני אלוהים (מתי ו׳:5, 6, 16).
15. (א) מה נוכל לעשות כדי לשמור על נמיכות רוח? (ב) ציין דוגמאות של אנשים שגילו ענווה למופת.
15 מה שעוזר למשיחיים לשמור על נמיכות רוח אמיתית הוא התמקדות בדוגמאות הטובות ביותר לענווה — יהוה אלוהים וישוע המשיח. הדבר מצריך לימוד קבוע של המקרא ושל ספרות העזר המקראית מטעם העבד הנאמן והנבון (מתי כ״ד:45). לימוד כזה חיוני למשגיחים משיחיים ’לבלתי רום לבבם מאחיהם’ (דברים י״ז:19, 20; פטרוס א׳. ה׳:1–3). הרהר בדוגמתם של מי שזכו לברכות בזכות ענוותם — נשים כגון רות, חנה, אלישבע ועוד רבות אחרות (רות א׳:16, 17; שמואל א׳. א׳:11, 20; לוקס א׳:41–43). חשוב גם על אנשי מופת בולטים רבים ששמרו על נמיכות רוח בשירות יהוה, כגון דוד, יאשיהו, יוחנן המטביל והשליח פאולוס (דברי הימים ב׳. ל״ד:1, 2, 19, 26–28; תהלים קל״א:1; יוחנן א׳:26, 27; ג׳:26–30; מעשי השליחים כ״א:20–26; קורינתים א׳. ט״ו:9). כמו כן, שים לב גם לאנשים ענווים בימינו אנו, חברי הקהילה המשיחית. הרהורים בדוגמאות הטובות האלו יעזרו למשיחיים ’לחגור נמיכות רוח איש כלפי רעהו’ (פטרוס א׳. ה׳:5).
16. כיצד השירות המשיחי מסייע לנו להיות ענווים?
16 גם השתתפות קבועה בשירות המשיחי תעזור לנו לשמור על ענווה. נמיכות רוח תעזור לנו להיות יעילים יותר בשעה שאנו ניגשים לאנשים זרים בפעילות מבית לבית ובמקומות אחרים. זה נכון במיוחד כשבעל הבית מגיב תחילה באדישות או בגסות לבשורת המלכות. רבים מעלים טענות נגד אמונתנו, והענווה מסייעת למשיחי להמשיך להשיב ”בענווה ויראה” (פטרוס א׳. ג׳:15). יש עובדי אלוהים ענווים שעוברים למקומות אחרים ועוזרים לאנשים מתרבויות אחרות ומרמות חיים שונות. חלקם מתמודדים עם הקושי שבלימוד שפה חדשה כדי שיוכלו לשרת טוב יותר את מי שהם רוצים לחלוק איתם את הבשורה. הם בהחלט ראויים לשבח! (מתי כ״ח:19, 20).
17. אילו תחומי אחריות משיחיים כרוכים בגילוי ענווה?
17 רבים עומדים באחריותם המשיחית תוך גילוי ענווה גם בתחומים אחרים ודואגים לטובת זולתם בחוסר אנוכיות. למשל, לאב משיחי דרושה ענווה כדי לפנות זמן מעיסוקיו האישיים על מנת להכין ולנהל שיעורי מקרא יעילים עם ילדיו. הענווה עוזרת גם לילדים לכבד את הוריהם, אף־על־פי שהם לא־מושלמים, ולשמוע בקולם (אפסים ו׳:1–4). נשים הנשואות לבעלים לא־מאמינים מתמודדות עם מצבים שמצריכים ענווה, בעודן מנסות לקנות את לב בעליהן ’בהתנהגות טהורה המלווה ביראה’ (פטרוס א׳. ג׳:1, 2). ענווה ואהבה בלתי אנוכית חיוניות גם לטיפול בהורים חולים וקשישים (טימותיאוס א׳. ה׳:4).
פתרון בעיות בענווה
18. כיצד הענווה תעזור לנו לפתור בעיות?
18 כל משרתי אלוהים מקרב בני האדם הם אנשים לא־מושלמים (יעקב ג׳:2). לכן, קורה שמתעוררות אי־הבנות או מתגלעים חילוקי דעות בין שני משיחיים. אפשר שלאחד מהם יש טענה מוצדקת נגד השני. בדרך כלל ניתן ליישב סכסוכים כאלה כאשר מיישמים את העצה הבאה: ”נהגו בסבלנות איש עם רעהו, וסילחו זה לזה כאשר למישהו טענה על רעהו. כשם שהאדון [”יהוה”, ע״ח] סלח לכם, כן סילחו גם אתם” (קולוסים ג׳:13). בהחלט לא קל ליישם את העצה הזו, אבל גורם המפתח הוא ענווה.
19. מה חשוב שנזכור כשאנו מדברים עם מישהו שפגע בנו?
19 אפשר שלדעת משיחי מסוים, הטענה שלו חמורה מכדי לעבור לסדר היום. במצב כזה, הענווה תעזור לו לגשת לצד השני במטרה להשיב את השלום על כנו (מתי י״ח:15). לפעמים הבעיות אינן נפתרות מפני שאחד הצדדים או שניהם גאים מכדי להודות בטעותם, או שמי שניגש לשני עושה זאת בגישה צדקנית וביקורתית. בניגוד לכך, ענווה אמיתית תסייע רבות בפתרון סכסוכים שונים.
20, 21. מהו אחד הדברים העיקריים שיעזרו לנו להיות ענווים?
20 דבר חשוב שיש לעשות כדי לפתח ענווה הוא לבקש בתפילות את עזרתו ואת רוחו של אלוהים. אך זכור ש”אלוהים... לענווים ייתן חן [חסד]”, כולל את רוח קודשו (יעקב ד׳:6). לכן, אם אתה מסתכסך עם אח לאמונה, התפלל ליהוה ובקש ממנו שיעזור לך להודות בענווה בטעות שאולי עשית, אם גדולה ואם קטנה. כאשר אתה הצד הנפגע, והפוגע מבקש סליחה ומצטער בכנות, גלה ענווה וסלח לו. אם קשה לך לעשות את זה, בקש מיהוה שיעזור לך לסלק מלבך תחושה מתמשכת של גאווה או יהירות.
21 מן הראוי שהיתרונות הרבים של הענווה יניעו אותנו לפתח תכונה יקרה זו ולשמור עליה. ואיזה מופת נהדר הציבו לנו בכך יהוה אלוהים וישוע המשיח! לכן, לעולם אל תשכח את הבטחתו של אלוהים: ”עקב ענווה [ו]יראת יהוה, עושר וכבוד וחיים” (משלי כ״ב:4).
נקודות למחשבה
• מי הם הדוגמאות הנעלות ביותר לגילוי ענווה?
• מדוע קשה לטפח ענווה?
• מה יעזור לנו להיות ענווים?
• מדוע חשוב כל כך לשמור על ענווה?
[תמונה בעמוד 26]
ישוע גילה ענווה אמיתית
[תמונה בעמוד 28]
העולם מעודד אנשים להתעלות על הזולת
[שלמי תודה]
WHO photo by L. Almasi/K. Hemzǒ
[תמונה בעמוד 29]
הענווה מקלה עלינו לגשת לאנשים זרים בשירות
[תמונות בעמוד 30]
בדרך כלל ניתן לפתור סכסוכים כאשר סולחים בענווה ובאהבה
[תמונות בעמוד 31]
המשיחים מגלים ענווה בתחומים רבים