ישוע הציב מופת של ענווה
”מופת נתתי לכם כדי שתעשו כפי שעשיתי לכם” (יוח׳ י״ג:15).
1, 2. איזה לקח מעשי לימד ישוע את שליחיו בלילה האחרון לחייו עלי אדמות?
זהו הלילה האחרון לחייו של ישוע עלי אדמות. הוא נמצא בחברת שליחיו בעליית גג בירושלים. במהלך ארוחת הערב ישוע קם ופושט את בגדו העליון. הוא קושר מגבת למותניו, יוצק מים בקערה ומתחיל לרחוץ את רגלי תלמידיו ולנגבן במגבת. לבסוף הוא לובש את בגדו העליון. מדוע ביצע ישוע מעשה זה המעיד על ענווה? (יוח׳ י״ג:3–5).
2 ישוע הסביר: ”האם אתם מבינים את מה שעשיתי לכם? ... אם אני, על אף היותי אדון ומורה, רחצתי את רגליכם, גם אתם צריכים לרחוץ זה את רגלי זה; שכן מופת נתתי לכם כדי שתעשו כפי שעשיתי לכם” (יוח׳ י״ג:12–15). נכונותו של ישוע לבצע מטלה כה נחותה לימדה את שליחיו לקח מעשי שנחקק עמוק בשכלם ואשר לימים עודד אותם לנהוג בענווה.
3. (א) ספר על שני מקרים שבהם הדגיש ישוע את חשיבות הענווה. (ב) במה ידון המאמר?
3 מקרה זה שבו רחץ את רגלי שליחיו לא היה הפעם הראשונה שבה הדגיש ישוע את חשיבות הענווה. עוד קודם לכן כאשר הפגינו כמה משליחיו רוח תחרותית, לקח ישוע ילד, העמיד אותו לצידו ואמר להם: ”כל המקבל את הילד הזה מתוך כבוד לשמי, מקבל גם אותי, וכל המקבל אותי מקבל גם את שולחי. מי שמתנהג כקטן ביותר ביניכם הוא הגדול” (לוקס ט׳:46–48). ישוע, שידע שהפרושים ביקשו לעצמם מעמד בולט, אמר בשלב מאוחר יותר בשירותו: ”כל המרומם את עצמו יושפל, והמשפיל את עצמו ירומם” (לוקס י״ד:11). ברור אפוא שישוע רוצה שתלמידיו יהיו ענווים, כלומר שפלי רוח ונטולי גאווה ויהירות. על מנת שנוכל לחקותו, הבה נבחן מקרוב את ענוותו המופתית. כמו כן, נראה כיצד תכונה זו מועילה לא רק למי שמגלים אותה, אלא גם לאחרים.
”אחור לא נסוגותי”
4. כיצד גילה בנו יחידו של אלוהים ענווה בקיומו הקדם אנושי?
4 בנו יחידו של אלוהים גילה ענווה עוד לפני שבא לכדור־הארץ. בקיומו הקדם אנושי בילה ישוע אינספור שנים בחברת אביו השמימי. ספר ישעיהו מתאר את היחסים ההדוקים ששררו בין הבן לאב במילים הבאות: ”אדני יהוה נתן לי לשון לימודים, לדעת לעות [לענות] את יָעֵף דבר. יעיר בבוקר בבוקר, יעיר לי אוזן לשמוע כלימודים. אדני יהוה פתח לי אוזן, ואנוכי לא מריתי, אחור לא נסוגותי” (יש׳ נ׳:4, 5). בן אלוהים היה עניו והקשיב קשב רב למה שלימד אותו יהוה. הוא השתוקק ללמוד מאלוהי האמת. הוא ודאי התבונן בתשומת לב רבה בדוגמתו של יהוה, אשר גילה ענווה מופתית ביחסו הרחום כלפי האנושות החוטאת.
5. כיצד הציב ישוע, בתור מיכאל שר המלאכים, מופת של ענווה וצניעות במגעיו עם השטן?
5 אולם גישתו של בנו יחידו של אלוהים לא אפיינה את כל היצורים השמימיים. המלאך שהפך לימים לשטן לא רצה ללמוד מיהוה. תחת זאת, הוא אִפשר לתכונות המנוגדות לענווה — לחשיבות עצמית ולגאווה — לקנות אחיזה בליבו, וכתוצאה מכך מרד ביהוה. ישוע מנגד לא חש אי־שביעות רצון ממעמדו בשמיים ולא חשב לנצל לרעה את סמכותו. בתור מיכאל שר המלאכים לא חרג ישוע מסמכותו כאשר ”התווכח עם השטן על גופת משה”. אדרבה, בן אלוהים הפגין ענווה וצניעות. הוא שמח לאפשר ליהוה, השופט העליון של היקום, לטפל בעניין בדרך ובמועד שלו (קרא יהודה 9).
6. כיצד הפגין ישוע ענווה כאשר קיבל על עצמו את התפקיד להיות משיח?
6 בקיומו הקדם אנושי ישוע ללא ספק גם למד על נבואות שחשפו פרטים אודות חייו הארציים בתור המשיח. מכאן שהוא ודאי ידע שצפויות לו חוויות קשות. חרף זאת, הוא קיבל על עצמו את התפקיד לחיות על כדור־הארץ ולמות כמשיח המובטח. מדוע? את התשובה אנו מוצאים בדבריו של השליח פאולוס, אשר הדגיש את ענוותו של בנו יחידו של אלוהים באומרו: ”אף שהיה קיים בדמות אלוהים, [הוא] לא חשב לתפוס סמכות לעצמו ולהיות שווה לאלוהים. להיפך, הוא הריק את עצמו ולבש דמות עבד והפך לבן אנוש” (פיל׳ ב׳:6, 7).
’הוא השפיל את עצמו כאדם’
7, 8. כיצד גילה ישוע ענווה בילדותו ובמהלך שירותו הארצי?
7 פאולוס כתב: ”כאשר הופיע [ישוע] כאדם, השפיל את עצמו וציית עד מוות — מוות על עמוד הוקעה” (פיל׳ ב׳:8). עוד מילדותו הציב לנו ישוע מופת של ענווה. אף־על־פי שהוריו, יוסף ומרים, לא היו מושלמים, הוא ”הוסיף להיכנע למרותם” בענווה (לוקס ב׳:51). איזו דוגמה מצוינת עבור הצעירים! אלוהים יברך אותם אם ייכנעו ברצון להוריהם.
8 כאדם בוגר גילה ישוע ענווה על־ידי כך שנתן עדיפות לרצון יהוה על פני רצונו שלו (יוח׳ ד׳:34). במהלך שירותו השתמש ישוע המשיח בשמו הפרטי של אלוהים ועזר לישרי הלב לרכוש ידע מדויק על אודות תכונותיו של יהוה ומטרתו עבור בני האדם. ישוע גם חי בהתאם לדברים שלימד על יהוה. למשל, הנקודה הראשונה שהזכיר ישוע בתפילתו לדוגמה הייתה: ”אבינו שבשמיים, יתקדש שמך” (מתי ו׳:9). הוא למעשה לימד את תלמידיו להציב את קידוש שם יהוה בראש מעייניהם. ישוע נאה דרש ונאה קיים. לקראת סוף שירותו הארצי יכול היה ישוע לומר ליהוה בתפילה: ”גיליתי להם [לשליחים] את שמך ועוד אגלה אותו” (יוח׳ י״ז:26). זאת ועוד, לאורך כל שירותו זקף ישוע לזכות יהוה את הדברים שביצע עלי אדמות (יוח׳ ה׳:19).
9. מה ניבא זכריה לגבי המשיח, וכיצד התגשמו דבריו בישוע?
9 זכריה ניבא באשר למשיח: ”גילי מאוד בת ציון, הריעי בת ירושלים. הנה מלכך יבוא לך, צדיק ונושע הוא; עני [עניו], ורוכב על חמור ועל עַיִר בן אתונות” (זכ׳ ט׳:9). מילים אלו התגשמו בעת כניסתו של ישוע לירושלים לפני חג הפסח שנת 33 לספירה. האנשים פרשו את בגדיהם על הארץ ושטחו ענפי עצים על הדרך. כשנכנס ישוע לירושלים רגשה כל העיר וסערה. אך גם כאשר הריעו לו ההמונים כמלך, הוא נותר עניו (מתי כ״א:4–11).
10. מה הוכיחה נכונותו של ישוע לציית עד מוות?
10 לאורך כל חייו הארציים ועד מותו על עמוד ההוקעה היה ישוע המשיח עניו וצייתן. הוא למעשה הוכיח מעל לכל ספק שבני אדם יכולים לשמור אמונים ליהוה גם לנוכח המבחנים הקשים ביותר. ישוע גם הוכיח שהשטן טעה כשטען שבני האדם משרתים את יהוה ממניעים אנוכיים (איוב א׳:9–11; ב׳:4). בנוסף, בנאמנותו המושלמת צידד המשיח בצדקת ריבונותו האוניברסלית של יהוה ובזכותו לשלוט. יהוה ללא ספק שָׂמַח לראות את נאמנותו המוחלטת של בנו העניו (קרא משלי כ״ז:11).
11. מה יתאפשר לבני האדם המאמינים תודות לקורבן הכופר של ישוע המשיח?
11 באמצעות מותו על עמוד ההוקעה ישוע גם שילם את מחיר הכופר עבור האנושות (מתי כ׳:28). הדבר סלל בפני בני האדם החוטאים את הדרך לזכות בחיי נצח ומילא את דרישות הצדק של אלוהים. ”בזכות מעשה הצדקה אחד נחשבים אנשים מכל הסוגים לצדיקים וראויים הם לחיים”, כתב פאולוס (רומ׳ ה׳:18). מותו של ישוע העניק למשיחיים המשוחים את התוחלת לחיות חיי אלמוות בשמיים והעניק ל’כבשים האחרים’ את התוחלת לחיות לנצח עלי אדמות (יוח׳ י׳:16; רומ׳ ח׳:16, 17).
אני ”שפל רוח”
12. כיצד גילה ישוע רכות וענווה במגעיו עם בני אדם לא־מושלמים?
12 ישוע הזמין את כל ”העמלים והעמוסים” לבוא אליו. הוא אמר: ”קחו עליכם את עולי ולימדו ממני, כי עניו אני ושפל רוח, ותמצאו מרגוע לנפשותיכם” (מתי י״א:28, 29). ענוותו ורכותו של ישוע הניעו אותו לנהוג בטוב לב וללא משוא פנים במגעיו עם בני אדם לא־מושלמים. היו לו ציפיות סבירות מתלמידיו, והוא שיבח ועודד אותם. הוא לא גרם להם להרגיש חסרי יכולת או חסרי ערך. ישוע לא נהג בקשיחות או ברודנות. ההיפך הוא הנכון. הוא הבטיח לתלמידיו שאם יקרבו אליו ויישמו את מה שלימד, הם ימצאו מרגוע לנפשותיהם כיוון שעולו נוח ומשאו קל. גברים, נשים, צעירים ומבוגרים חשו כולם בנוח בנוכחותו (מתי י״א:30).
13. כיצד גילה ישוע חמלה כלפי מי שלא שפר חלקם בחיים?
13 ישוע חש חמלה כלפי פשוטי העם בישראל אשר לא שפר חלקם בחיים, והוא דאג באהבה לצורכיהם. בקרבת יריחו פגש שני קבצנים עיוורים. שמו של האחד היה בַּרְטִימַי, ושמו של השני אינו מוזכר. השניים ביקשו שוב ושוב את עזרתו של ישוע, אולם ההמונים הורו להם בתוקף לשתוק. ישוע יכול היה בקלות להתעלם מתחינותיהם של שני העיוורים. אך במקום זאת, הוא ביקש שיביאו אליו את השניים, ומתוך רחמים השיב להם את מאור עיניהם. ישוע היה עניו וגילה חמלה כלפי חוטאים נחותים, ובזאת חיקה את יהוה אביו (מתי כ׳:29–34; מר׳ י׳:46–52).
”המשפיל את עצמו ירומם”
14. איזו תועלת הצמיחה ענוותו של ישוע?
14 הענווה שגילה ישוע המשיח מועילה לרבים ומסבה להם שמחה. יהוה שָׂמַח לראות את בנו האהוב נכנע בענווה לרצונו. ענוותו ושפלות רוחו של ישוע היוו מקור רענון עבור שליחיו ותלמידיו. המופת שהציב, הדברים שלימד והשבחים החמים שהרעיף עליהם הניעו אותם להתקדם מבחינה רוחנית. פשוטי העם הפיקו תועלת מענוותו של ישוע — הוא עזר להם, לימד אותם ועודד אותם. לאמיתו של דבר, כל בני האדם הראויים לגאולה יפיקו תועלת ארוכת טווח מקורבן הכופר של ישוע.
15. כיצד ענוותו של ישוע הועילה לו?
15 מה לגבי ישוע? האם ענוותו הועילה לו? כן, שהרי הוא אמר לתלמידיו: ”המשפיל את עצמו ירומם” (מתי כ״ג:12). מילים אלו התבררו כנכונות גם במקרה שלו. פאולוס מסביר: ”רומם אותו אלוהים למעמד נעלה, ובטובו נתן לו שם הנעלה על כל שם אחר, כדי שבשם ישוע תכרע כל ברך — בשמיים ובארץ ומתחת לאדמה — וכל לשון תודה ברבים שישוע המשיח הוא האדון, לתפארת אלוהים האב”. הואיל וישוע גילה ענווה ונאמנות לאורך חייו עלי אדמות, רומם אותו יהוה אלוהים ונתן לו סמכות על כל היצורים בשמיים ובארץ (פיל׳ ב׳:9–11).
ישוע ירכב ”על דבר אמת וענווה”
16. מניין לנו שהענווה תמשיך לאפיין את מעשיו של בן אלוהים?
16 הענווה תמשיך לאפיין את מעשיו של בן אלוהים. משורר התהלים ניבא כיצד יפעל ישוע במעמדו השמימי המפואר נגד אויביו. הוא שר: ”וַהֲדָרְךָ צְלַח, רכב על דבר אמת וענווה [ו]צדק” (תהל׳ מ״ה:5). בהר מגידון ירכב ישוע המשיח למען האמת והצדק, אך גם למען הענווה. ומה יקרה בתום אלף שנות שלטונו של המלך המשיח לאחר שהוא ”ימגר את כל הממשלות ואת כל הסמכויות והכוחות”? האם ינהג בענווה? כן. הוא ”ימסור את המלכות לאלוהיו ואביו” (קרא קורינתים א׳. ט״ו:24–28).
17, 18. (א) מדוע חשוב שמשרתי יהוה יחקו את ענוותו המופתית של ישוע? (ב) במה ידון המאמר הבא?
17 מה לגבינו? האם נלך בעקבות המופת שהציב לנו ישוע ונגלה ענווה? מה יעלה בגורלנו כאשר המלך ישוע המשיח יוציא לפועל את משפטי אלוהים בהר מגידון? הסיבה שלשמה הוא רוכב מלמדת שהוא יושיע רק את הענווים והצדיקים. לפיכך חיוני שנפתח ענווה על מנת שנוכל להינצל. בנוסף, כפי שהענווה שגילה ישוע המשיח לאורך כל חייו הצמיחה לו ולאחרים תועלת, כך גם ענוותנו יכולה להועיל לנו ולאחרים בדרכים רבות.
18 מה יכול לסייע לנו לחקות את ענוותו המופתית של ישוע? כיצד נוכל להשתדל להיות ענווים על אף הקשיים שעימם אנו מתמודדים? שאלות אלו יידונו במאמר הבא.