מה עלינו לעשות כדי להיוושע?‏

איש אחד שאל פעם את ישוע:‏ ”‏אדוני,‏ האם מעטים הנושעים?‏”‏ כיצד השיב ישוע?‏ האם אמר:‏ ’‏רק קבל אותי כאדונך וכמושיעך,‏ ואז תיוושע?‏’‏ לא!‏ ישוע אמר:‏ ”‏התאמצו להיכנס דרך הפתח הצר כי רבים,‏ אומר אני לכם,‏ ירצו להיכנס ולא יוכלו”‏ (‏לוקס י״ג:‏23,‏ 24‏)‏.‏

האם ישוע ענה לשאלת האיש?‏ כן,‏ האיש לא שאל עד כמה יהא זה קשה להיוושע;‏ הוא שאל אם מספר הנושעים יהיה מועט.‏ אם כן,‏ ישוע רק הצביע על כך שמעטים מהמצופה יתאמצו לזכות לברכה נפלאה זו.‏

‏’‏זה לא מה שנאמר לי’‏,‏ אולי יִמחו קוראים אחדים.‏ הללו עשויים לצטט את הכתוב ביוחנן ג׳:‏16 האומר:‏ ”‏כי כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו,‏ אלא ינחל חיי עולם”‏.‏ אולם,‏ אנו משיבים:‏ ’‏אם כן,‏ במה עלינו להאמין?‏ שישוע אכן חי?‏ כמובן.‏ שהוא בן־אלוהים?‏ ודאי שכן!‏ ומאחר שהמקרא מכנה את ישוע ”‏רבי”‏ ו”‏אדון”‏,‏ האין זה מן ההכרח שגם אנו נאמין בדברים שלימד,‏ נציית לו ונלך בעקבותיו?‏’‏ (‏יוחנן י״ג:‏13;‏ מתי ט״ז:‏16‏)‏.‏

ללכת בעקבות ישוע

אהה,‏ כאן מתעוררת הבעיה!‏ נראה כי לאנשים רבים,‏ שנאמר להם ש”‏נושעו”‏,‏ אין כל כוונה ללכת בעקבות ישוע או לציית לו.‏ למעשה,‏ כומר פרוטסטנטי כתב:‏ ”‏כמובן,‏ אמונתנו במשיח צריכה להימשך.‏ אך לטענה שהיא בהחלט חייבת להימשך או שהיא ממושכת בהכרח,‏ אין כל שחר במקרא”‏.‏

ההיפך הוא הנכון,‏ המקרא מונה מעשים לא־מוסריים שמקובלים בקרב אנשים אחדים הסבורים כי ”‏נושעו”‏.‏ באשר לאדם הממשיך לנהוג כמנהגו,‏ הורה המקרא למשיחיים:‏ ”‏בערו את הרע מקרבכם”‏.‏ ללא ספק,‏ אלוהים אינו מעוניין שאנשים רעים יטמאו את קהילתו המשיחית!‏ (‏קורינתים א׳.‏ ה׳:‏11–13‏)‏.‏

אם כן,‏ מה משמע הדבר ללכת אחרי ישוע,‏ וכיצד נוכל לעשות כן?‏ ובכן,‏ מה עשה ישוע?‏ האם הוא היה לא־מוסרי?‏ זונֶה?‏ שיכור?‏ שקרן?‏ שמא גילה אי־יושר בעסקים?‏ מובן שלא!‏ ’‏אך’‏,‏ אפשר שתשאל,‏ ’‏האם עלי לטהר את חיי מכל הדברים הללו?‏’‏ כדי לקבל תשובה על כך,‏ הבה נבחן את הכתוב באפסים ד׳:‏17 עד ה׳:‏5‏.‏ לא נאמר שם כי אלוהים מקבל אותנו,‏ יהיו אשר יהיו מעשינו.‏ במקום זאת,‏ נאמר לנו להיות שונים מן העמים בעולם אשר ”‏התנוונו.‏.‏.‏ אבל אתם לא בדרך זאת למדתם את המשיח.‏.‏.‏ עליכם לפשוט את האדם הישן [‏”‏האישיות הישנה”‏,‏ ע״ח‏]‏ אשר התנהגותכם הראשונה כרוכה עימו.‏.‏.‏ הגונב אל יוסיף לגנוב.‏.‏.‏ וכיאה לקדושים,‏ אף לא תעלו על דל שפתיכם מעשי זנות וכל טומאה או תאוותנות.‏.‏.‏ זאת עליכם לדעת:‏ כל זונה או טמא או בעל תאוות,‏ שאינו אלא עובד אלילים,‏ אין לו נחלה במלכות המשיח והאלוהים”‏.‏

האם אנו הולכים בעקבות ישוע אם איננו,‏ לכל הפחות,‏ מנסים לחיות בתואם עם הדוגמה שהציב?‏ האין מן ההכרח שנעמול כדי שחיינו יהיו דומים לחיי המשיח?‏ שאלה מכרעת זו נידונה לעתים רחוקות,‏ אם בכלל,‏ בקרב אנשים האומרים,‏ ככתוב בעלון דתי אחד:‏ ”‏בואו אל המשיח עכשיו — בדיוק כמות שאתם”‏.‏

אחד מתלמידי ישוע הזהיר כי אנשים חסרי יראת אלוהים ”‏הופכים את חסד אלוהינו לזימה וכופרים בריבוננו ואדוננו היחיד ישוע המשיח”‏ (‏יהודה 4‏)‏.‏ כיצד אנו עלולים למעשה להפוך את חסד אלוהים ”‏לזימה”‏?‏ אנו עלולים לעשות כן בהניחנו שקורבן המשיח מכפר על חטאים שעשינו בזדון ושבכוונתנו להמשיך ולבצע,‏ במקום על חטאים הנובעים מחוסר השלימות האנושית,‏ אשר מהם אנו מנסים להימנע.‏ ללא ספק,‏ איננו מעוניינים להסכים עם אחד המטיפים הידועים ביותר באמריקה,‏ אשר אמר שאינך חייב ”‏להיטהר,‏ לחדול ממעשיך או לחזור בתשובה”‏.‏ (‏בניגוד לכך ראה מעשי־השליחים י״ז:‏30;‏ רומים ג׳:‏25;‏ יעקב ה׳:‏19,‏ 20‏.‏)‏

אמונה מעודדת מעשים

נאמר לאנשים רבים כי ”‏האמונה בישוע”‏ היא צעד חד־פעמי וכי האמונה אינה חייבת להיות עזה דיה כדי להניענו לציית.‏ אך,‏ המקרא חולק על כך.‏ ישוע לא אמר כי האנשים המתחילים ללכת בדרך המשיחית ייוושעו.‏ לעומת זאת,‏ אמר:‏ ”‏המחזיק מעמד עד קץ הוא ייוושע”‏ (‏מתי י׳:‏22‏)‏.‏ המקרא מדמה את דרכנו המשיחית למירוץ,‏ שהפרס שבסיומו הוא הישועה.‏ והוא מאיץ בנו:‏ ”‏רוצו למען תשיגוהו”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט׳:‏24‏)‏.‏

לפיכך,‏ ”‏קבלת המשיח”‏ כלל אינה מסתכמת בקבלת הברכות שמציע קורבנו העילאי של ישוע.‏ יש להישמע.‏ השליח פטרוס אמר כי המשפט מתחיל ”‏מבית אלוהים”‏,‏ והוסיף:‏ ”‏ואם מאיתנו יתחיל,‏ מה תהיה אחרית האנשים שאינם נשמעים לבשורת אלוהים?‏”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ד׳:‏17‏)‏ אם כן,‏ לא די בכך שנשמע ונאמין.‏ המקרא אומר כי עלינו להיות ’‏עושי הדבר ולא רק שומעים,‏ פן נרמה את עצמנו’‏ (‏יעקב א׳:‏22‏)‏.‏

מסרים מאת ישוע עצמו

ספר ההתגלות שבמקרא מכיל מסרים מאת ישוע,‏ שהועברו באמצעות יוחנן לשבע קהילות משיחיות קדומות (‏ההתגלות א׳:‏1,‏ 4‏)‏.‏ האם ישוע אמר כי די בכך שהאנשים בקהילות אלה כבר ”‏קיבלו”‏ אותו?‏ לא.‏ הוא שיבח את מעשיהם,‏ עמלם וסבלנותם,‏ ודיבר על אהבתם,‏ אמונתם ושירותם.‏ אך,‏ הוא אמר כי השטן יעמידם בניסיון וכי יזכו לגמול ’‏איש איש כמעשיו’‏ (‏ההתגלות ב׳:‏2,‏ 10,‏ 19,‏ 23‏)‏.‏

לפיכך,‏ ישוע תיאר התחייבות גדולה בהרבה מכפי שמבינים מרבית האנשים,‏ כשנאמר להם שישועתם היא ”‏מעשה מוגמר”‏,‏ ברגע שהם ’‏מקבלים’‏ את ישוע באסיפה דתית.‏ ישוע אמר:‏ ”‏מי שרוצה לבוא אחרי,‏ שיתכחש לעצמו ויקח את [‏”‏עמוד־הוקעתו”‏,‏ ע״ח‏]‏ וילך אחרי;‏ כי החפץ להציל את נפשו יאבד אותה,‏ אבל המאבד את נפשו למעני ימצאנה”‏ (‏מתי ט״ז:‏24,‏ 25‏)‏.‏

להתכחש לעצמנו?‏ להמשיך ללכת אחריו?‏ לשם כך דרוש מאמץ.‏ הדבר ישנה את חיינו.‏ אולם,‏ האם ישוע אמר למעשה כי אחדים מאיתנו עלולים אף ’‏לאבד את נפשנו’‏ — למות למענו?‏ אכן,‏ אין אמונה מעין זו נובעת אלא מידיעת הדברים החשובים שביכולתך ללמוד מחֵקר של דבר־אלוהים.‏ הדבר נתברר ביום שסטפנוס נסקל באבנים בידי הקנאים הדתיים,‏ אשר ”‏לא יכלו לעמוד נגד החוכמה והרוח אשר בעזרתן דיבר”‏ (‏מעשי־השליחים ו׳:‏8–12;‏ ז׳:‏57–60‏)‏.‏ ואמונה כזו הומחשה בימינו על־ידי מאות עדי־יהוה,‏ שמתו במחנות־ריכוז נאציים במקום להפר את צו־מצפונם המודרך על־פי המקרא.‏a

להט משיחי

עלינו לדבוק בחוזקה באמונתנו המשיחית,‏ משום שלא כפי שאולי שמעת בכנסיות מסוימות או בתוכניות טלוויזיה דתיות,‏ המקרא אומר שאנו יכולים לסור מן הדרך.‏ הוא מספר על משיחיים אשר עזבו ”‏את דרך הישר”‏ (‏פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏1,‏ 15‏)‏.‏ לכן,‏ עלינו להמשיך ’‏ביראה וברתת לפעול למימוש תשועתנו’‏ (‏פיליפים ב׳:‏12;‏ פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏20‏)‏.‏

האם כך הבינו את העניין המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה,‏ האנשים אשר שמעו במו־אוזניהם את ישוע ואת שליחיו מלמדים?‏ כן.‏ הם ידעו כי עליהם לפעול.‏ ישוע אמר:‏ ”‏לכו אפוא ועשו תלמידים מאנשי כל העמים.‏.‏.‏ למדו אותם לשמור את כל מה שציוויתי אתכם”‏ (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏,‏ ע״ח‏)‏.‏

מספר שבועות לאחר שישוע אמר דברים אלה,‏ ביום אחד נטבלו 000,‏3 איש.‏ מספר המאמינים גדל במהרה ל־000,‏5 איש.‏ אלה שהאמינו לימדו אחרים.‏ אף שהרדיפות גרמו להם להתפזר,‏ הדבר רק שימש להפצת בשורתם.‏ המקרא אומר כי לא רק מנהיגים מעטים,‏ אלא אלה ”‏שנפוצו עברו בארץ ובישרו את דבר אלוהים”‏.‏ לכן,‏ כעבור כ־30 שנה,‏ השליח פאולוס יכול היה לכתוב שהבשורה הטובה ”‏הוכרזה לכל הבריאה מתחת לשמים”‏ (‏מעשי־השליחים ב׳:‏41;‏ ד׳:‏4;‏ ח׳:‏4;‏ קולוסים א׳:‏23‏)‏.‏

פאולוס לא הפך אנשים למומרים,‏ כשם שעושים מטיפים טלוויזיונים אחדים,‏ באומרם:‏ ’‏קבל את ישוע עתה ותיוושע לעד’‏.‏ כמו־כן,‏ לא היה לו הביטחון שהפגין כומר אמריקני שכתב:‏ ”‏בהיותי נער בגיל העשר’‏ה,‏ .‏.‏.‏ כבר נושעתי”‏.‏ יותר מ־20 שנה לאחר שישוע בחר אישית בפאולוס כדי להודיע את הבשורה המשיחית לאנשי הגויים,‏ כתב שליח עמֵל זה:‏ ”‏נוהג אני בקשיחות עם גופי ומשעבדו,‏ שמא לאחר שאטיף לאחרים,‏ אני עצמי אמצא פסול”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט׳:‏27;‏ מעשי־השליחים ט׳:‏5,‏ 10,‏ 15‏)‏.‏

ישועה היא מתת אלוהים.‏ איננו זכאים לה.‏ בכל זאת,‏ היא דורשת מאמץ מצדנו.‏ אם מישהו מציע לך שי יקר־ערך,‏ ואינך מגלה הערכה מספקת כדי ליטול אותו ולשאתו עימך,‏ חוסר הערכתך עלול לגרום לנותן המתנה להציעה למישהו אחר.‏ ובכן,‏ עד כמה יקר דם ישוע המשיח?‏ הגם שהוא מתת,‏ עלינו לגלות כלפיו הערכה עמוקה.‏

משיחיים אמיתיים נמצאים במצב המוביל לישועה,‏ כשהם במעמד רצוי לפני אלוהים.‏ כקבוצה,‏ ישועתם ודאית.‏ כפרט,‏ שומה עליהם לעמוד בדרישות אלוהים.‏ אולם,‏ אנו עלולים להיכשל בכך,‏ שהרי ישוע אמר:‏ ”‏מי שאינו עומד בי מושלך החוצה,‏ כשריג,‏ ומתייבש”‏ (‏יוחנן ט״ו:‏6‏)‏.‏

‏”‏דבר־האלוהים חי”‏

השיחה שהוזכרה בתחילת המאמר הקודם התנהלה לפני כ־60 שנה.‏ ג׳וני עדיין מאמין כי הישועה תושג רק באמצעות המשיח ישוע,‏ אך הוא מבין כי עלינו להשתדל להשיגה.‏ הוא עדיין משוכנע שהמקרא מצביע על מקור התקווה היחיד לאנושות,‏ ושעלינו ללמוד ספר נפלא זה,‏ שיגע ללבנו ויניענו לפעול באהבה,‏ באמונה,‏ בטוב־לב,‏ בצייתנות ובסבלנות.‏ הוא גידל את ילדיו להאמין בדברים אלה,‏ וכעת הוא מאושר לראותם מגדלים את ילדיהם באותה דרך.‏ הוא מקווה כי לכל אחד תהיה אמונה מסוג זה,‏ והוא עושה כל שביכולתו כדי להחדירה ללבו ולשכלו של הזולת.‏

השליח פאולוס כתב בהשראה ש”‏דבר־האלוהים חי ופועל”‏ (‏עברים ד׳:‏12‏)‏.‏ בכוחו לשנות את חיי האנשים.‏ הוא מסוגל להניעך לבצע פעלים של אהבה,‏ אמונה וציות.‏ אך,‏ עליך לעשות יותר מאשר ”‏לקבל”‏ בשכלך את הנאמר במקרא.‏ למד אותו ותן ללבך להניעך באמצעותו לפעולה.‏ הנח לחוכמתו להדריכך.‏ כ־000,‏000,‏5 עדים להוטים של יהוה ביותר מ־230 ארצות,‏ מציעים שיעור־מקרא ביתי חינם.‏ כדי להבין מה תוכל ללמוד משיעור כזה,‏ כתוב למוציאים לאור של כתב־עת זה.‏ האמונה והעוז הרוחניים שתרכוש יעניקו לך הנאה!‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 7]‏

מדוע עלינו ”‏להילחם למען האמונה”‏?‏

ספר יהודה שבמקרא פונה ”‏אל הקרואים.‏.‏.‏ ושמורים לישוע המשיח”‏.‏ האם משמע הדבר שמשום שהם ’‏קיבלו את ישוע’‏,‏ הרי שישועתם ודאית?‏ לא,‏ יהודה אמר למשיחיים אלה ”‏להילחם למען האמונה”‏.‏ הוא נתן להם שלוש סיבות לעשות כן.‏ ראשית,‏ אלוהים ’‏הושיע את העם מארץ מצרים’‏,‏ אך רבים מהם סטו לאחר מכן מן הדרך.‏ שנית,‏ אפילו המלאכים מרדו והפכו לשדים.‏ שלישית,‏ אלוהים השמיד את סדום ועמורה עקב אי־המוסריות המינית המשוועת שבוצעה בערים אלה.‏ יהודה מסביר כי מאורעות מקראיים אלה מהווים ”‏דוגמה”‏ ואזהרה.‏ אכן,‏ אפילו המאמינים ה”‏שמורים לישוע המשיח”‏ צריכים להיזהר שלא לסטות מן האמונה (‏יהודה 1–7‏)‏.‏

‏[‏תיבה בעמוד 8]‏

מה נכון?‏

המקרא אומר:‏ ”‏האדם מוצדק על־ידי אמונה ללא תלות במעשי התורה”‏.‏ הוא גם אומר:‏ ”‏כי במעשים יוצדק איש ולא באמונה לבדה”‏.‏ מה נכון?‏ האם אנו מוצדקים על־ידי אמונה או על־ידי מעשים?‏ (‏רומים ג׳:‏28;‏ יעקב ב׳:‏24‏)‏.‏

התשובה האחידה של המקרא היא ששני הדברים נכונים.‏

דורי דורות,‏ התורה שנתן אלוהים באמצעות משה,‏ דרשה מעובדי־אלוהים היהודים להגיש מנחות ולהקריב קורבנות מוגדרים,‏ לשמור חגים ולנהוג בהתאם לדרישות בנושא התזונה ובנושאים אחרים.‏ ”‏מעשי תורה”‏ אלה או פשוט ’‏מעשים’‏,‏ אינם נחוצים עוד משסיפק ישוע את הקורבן המושלם (‏רומים י׳:‏4‏)‏.‏

אך אין בעובדה,‏ שאת המעשים שנתבצעו במסגרת תורת משה,‏ החליף קורבנו העילאי של ישוע,‏ כדי להסיק שאנו יכולים להתעלם מן ההוראות שבמקרא.‏ הוא אומר:‏ ”‏על אחת כמה וכמה דמו של המשיח.‏.‏.‏ יטהר את מצפוננו ממעשי מוות [‏קודמים]‏ כדי שנעבוד את אלוהים חיים”‏ (‏עברים ט׳:‏14‏)‏.‏

כיצד אנו ’‏עובדים את אלוהים חיים’‏?‏ בין היתר,‏ המקרא אומר לנו להיאבק במעשי הבשר,‏ להתנגד לאי־מוסריות שבעולם ולהימנע ממלכודותיו.‏ הוא אומר:‏ ”‏היאבק המאבק הטוב למען האמונה”‏,‏ הסירו ”‏את החטא הלוכד על נקלה”‏ וכן ”‏בסבלנות נרוצה את המירוץ הערוך לפנינו,‏ בהביטנו אל ישוע מכונן האמונה ומשלימה”‏.‏ המקרא אף מאיץ בנו ’‏שלא נתעייף ולא תרפה נפשנו’‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ו׳:‏12;‏ עברים י״ב:‏1–3;‏ גלטים ה׳:‏19–21‏)‏.‏

איננו זכאים לישועה עקב עשיית דברים אלה,‏ היות שאין אדם אשר יוכל אי־פעם לעשות די כדי להיות ראוי בצדק לברכה מדהימה זו.‏ אך לא נהיה ראויים למתת נפלאה זו אם לא נוכיח את אהבתנו ואת צייתנותנו על־ידי מעשים שלדברי המקרא,‏ אלוהים והמשיח מעוניינים שנעשה.‏ ללא פעלים המוכיחים את אמונתנו,‏ לא יהיה ביסוס לטענתנו כי אנו הולכים בעקבות ישוע,‏ שהרי המקרא מצהיר בבירור:‏ ”‏האמונה,‏ אם אין בה מעשים,‏ מתה היא כשלעצמה”‏ (‏יעקב ב׳:‏17‏)‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

למד את המקרא והנח לו להניעך לפעולה