אושר נצחי מצפה לנותנים בנדיבות אלוהית

‏”‏כי כה אהב אלהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו,‏ אלא ינחל חיי עולם”‏.‏ ‏—‏ יוחנן ג׳:‏16‏.‏

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מיהו הנותן הנדיב ביותר,‏ ומה היתה מתנתו היקרה ביותר לאנושות?‏ (‏ב)‏ בתיתו מתנה גדולה זו,‏ איזו תכונה גילה אלהים?‏

יהוה אלהים הוא הנותן הנדיב מכל.‏ בנוגע אליו,‏ בורא השמים והארץ,‏ כתב השליח יעקב:‏ ”‏כל מתנה טובה וכל מתנה שלמה יורדת ממעל מאת אבי האורות אשר כל שינוי וכל צל חילוף אין בו”‏.‏ (‏יעקב א׳:‏17‏)‏ יהוה הוא שהעניק את המתנה הנפלאה מכל,‏ יקרה מכל מתנה שאפשר לתת.‏ על מתת נפלאה זו לאנושות,‏ נאמר:‏ ”‏כי כה אהב אלהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו,‏ אלא ינחל חיי עולם”‏.‏ — יוחנן ג׳:‏16‏.‏

² מלים אלה אמר לא אחר מאשר אותו בן יחיד של אלהים.‏ בתור בן יחיד לאביו,‏ טבעי היה שהעריך ואהב אב שכזה,‏ אשר הוא מקור חייו ומקורם של כל אותם דברים טובים אשר סופקו לו להנאתו.‏ אולם,‏ אלהים לא הגביל את אהבתו לבנו יחידו בלבד.‏ נתינת מתנה נפלאה מעין זו לאחרים מברואיו שיקפה את אהבתו של יהוה בדרגה יוצאת־דופן.‏ (‏השווה רומיים ה׳:‏8–10‏.‏)‏ הדבר נעשה ברור עוד יותר כשאנו בוחנים את משמעותה המדויקת של המלה ”‏נתן”‏ בהקשר זה.‏

מתת אלהים — ”‏בנו אהובו”‏

3.‏ מלבד ”‏בנו אהובו”‏,‏ מי עוד נהנו מאהבתו של האב השמימי?‏

³ במשך תקופה ממושכת לא־מוגדרת,‏ נהנה אלהים מהתרועעות אישית עם בן יחיד זה — ”‏בנו אהובו”‏ — בתחום השמימי.‏ (‏קולוסים א׳:‏13‏)‏ במשך אותה תקופה,‏ גברה בין האב והבן אהבתם זה לזה וחיבתם ההדדית,‏ עד כי לא היתה עוד אהבה כזו.‏ גם שאר היצורים שברא אלהים באמצעות בנו יחידו,‏ זכו לאהבה במשפחה השמימית של יהוה.‏ כך,‏ שררה אהבה בקרב כל משפחתו של אלהים.‏ כתבי־הקודש מדייקים באמרם:‏ ”‏האלהים הוא אהבה”‏.‏ (‏יוחנן א׳.‏ ד׳:‏8‏)‏ בתואם עם זאת,‏ משפחתו של אלהים נועדה להיות מורכבת מאלה הזוכים לאהבת האב,‏ יהוה.‏

4.‏ כיצד שליחת בנו אל הארץ דרשה מיהוה יותר מאשר פרק־זמן מבלי להתרועע עימו אישית,‏ ולמען מי?‏

⁴ היחסים בין יהוה לבין בנו בכורו היו הדוקים עד־כדי־כך שהימנעותם מהתרועעות קרובה זאת היוותה עבורם הפסד רציני כשלעצמו.‏ (‏קולוסים א׳:‏15‏)‏ אולם,‏ ב’‏נתינת’‏ בנו היחיד היה כרוך יותר מאשר לשלול מעצמו את ההתרועעות האישית עם ‏”‏בנו אהובו”‏.‏ הדבר הגיע לידי כך שיהוה הירשה שבנו ימות,‏ וכך יחדל באופן ארעי להתקיים כבן במשפחה האוניברסלית של אלהים.‏ הוא מת למען אלה אשר מעולם לא היו שייכים למשפחתו של אלהים.‏ יהוה לא יכול היה להעניק מתנה גדולה יותר לאנושות הנזקקת מאשר בנו יחידו,‏ אותו בן אשר כתבי־הקודש מתארים כ”‏הראשית של בריאת אלהים”‏.‏ — ההתגלות ג׳:‏14‏.‏

5.‏ (‏א)‏ לאיזה מצב נקלעו צאצאי אדם,‏ ומה דרשה צדקתו של אלהים מאחד מבניו הנאמנים?‏ (‏ב)‏ מה דרשה מאלהים עצמו נתינת המתנה הגדולה ביותר?‏

⁵ הזוג האנושי הראשון,‏ אדם וחוה,‏ איבדו את מקומם במשפחה של אלהים.‏ הם מצאו עצמם במצב זה,‏ כשגורשו מגן־עדן,‏ אחרי שחטאו ליהוה.‏ לא זו בלבד שלא היו עוד בנים למשפחת אלהים,‏ אלא חל עליהם גזר־דין מוות.‏ אי־לכך,‏ בבעיה שהתעוררה היה כרוך יותר מאשר החזרת צאצאי אדם לחיק משפחתו של אלהים כבנים רצויים בעיניו,‏ מפני שדרוש היה גם להסיר את המוות שגזר עליהם אלהים.‏ בתואם עם עקרונות הצדק האלוהי,‏ היה צורך שאחד מבניו הנאמנים של יהוה אלהים ימות כתחליף או ככופר.‏ לפיכך,‏ השאלה המכריעה היתה:‏ האם זה שייבחר לכך יסכים למות כתחליף לבני־אדם חוטאים?‏ יתר על כן,‏ כדי לבצע זאת,‏ על אלהים היה לחולל נס.‏ הדבר דרש ביטוי חסר־תקדים של אהבה אלוהית.‏ — רומיים ח׳:‏32‏.‏

6.‏ כיצד יכול היה בן־האלהים לעמוד בתנאים שנדרשו מזה שיושיע את האנושות החוטאת,‏ ומה אמר הוא בנוגע לכך?‏

⁶ רק בנו בכורו של יהוה יכול היה לעמוד בתנאים המיוחדים שדרש מצבה של האנושות החוטאת.‏ הוא מהווה השתקפות כה מושלמת של אביו השמימי באופן בו הוא מגלה אהבה לבני משפחתו של אלהים,‏ עד אשר אין דומה לו בקרב כל בני האלהים.‏ מאחר שכל ברואיו בני־התבונה של יהוה באו לידי קיום באמצעות בן זה,‏ אין ספק שחיבתו כלפיהם עמוקה במיוחד.‏ בנוסף לכך,‏ האהבה היא המעלה הבולטת של בנו בכורו של יהוה,‏ ישוע המשיח,‏ כיון שהוא ”‏זוהר כבודו וצלם עצמותו [‏של אלהים]‏”‏.‏ (‏עברים א׳:‏3‏)‏ כעדות לנכונותו לתת ביטוי לאהבה זו במידה מלאה ביותר,‏ בהקרבת חייו למען האנושות החוטאת,‏ אמר ישוע לשנים־עשר שליחיו:‏ ”‏בן־האדם לא בא כדי שישרתוהו אלא כדי לשרת ולתת את נפשו כופר בעד רבים”‏.‏ — מרקוס י׳:‏45‏;‏ ראה גם יוחנן ט״ו:‏13‏.‏

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ מה הניע את יהוה לשלוח את בנו,‏ ישוע המשיח,‏ אל עולם האנושות?‏ (‏ב)‏ לאיזו משימה שלח יהוה את בנו יחידו?‏

⁷ ליהוה אלהים היתה סיבה מיוחדת לשלוח את בנו אל עולם האנושות הנמצא במצוקה.‏ האהבה האלוהית היא זו שהניעה לכך,‏ כשם שישוע עצמו ציין:‏ ”‏כי כה אהב אלהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו,‏ אלא ינחל חיי עולם.‏ הן האלהים לא שלח את בנו אל העולם לשפוט את העולם,‏ אלא כדי שייוושע העולם על־ידו”‏.‏ — יוחנן ג׳:‏16,‏ 17‏.‏

⁸ באהבתו הרבה,‏ שלח יהוה את בנו יחידו למשימה של ישועה.‏ אלהים לא שלח את בנו כדי לשפוט את העולם.‏ אילו היה נשלח בן־האלהים במעמד של שופט,‏ סיכוייה של האנושות כולה היו אפסיים.‏ המשפט שישוע המשיח היה חורץ על המשפחה האנושית היה הרשעה,‏ גזר־דין מוות.‏ (‏רומיים ה׳:‏12‏)‏ לפיכך,‏ באמצעות ביטוי יחיד־במינו זה של אהבתו,‏ מיתן אלהים את גזר־דין המוות שדרש הצדק המוחלט.‏

9.‏ כיצד חש דוד,‏ מחבר התהלים,‏ באשר לאותה נדיבות שגילה יהוה?‏

⁹ בכל מעשיו,‏ מביע ומוכיח יהוה אהבה כמעלה המאפיינת את אישיותו.‏ ניתן אף לומר שברוב אהבתו מרעיף אלהים על עבדיו עלי־אדמות דברים טובים מעל ומעבר למה שנחוץ.‏ כך חש גם דוד,‏ מחבר התהלים,‏ כאשר כתב על אלהים:‏ ”‏מה רב טובך,‏ אשר צפנת ליראיך!‏ פעלת לחוסים בך,‏ נגד בני־אדם”‏.‏ (‏תהלים ל״א:‏20‏)‏ במהלך התקופה בה מלך על עם־ישראל — ובעצם לכל אורך חייו כאחד מעמו הנבחר של אלהים — התנסה דוד פעמים רבות בטובו של יהוה.‏ הוא מצא שטוּב זה מאת אלהים ניתן בשפע.‏

עם־ישראל איבד מתת גדולה מאת אלהים

10.‏ מדוע לא היה אף עם שדמה לעם־ישראל הקדום?‏

¹⁰ כשיהוה היה אלהיו,‏ עם־ישראל היה עם מיוחד במינו.‏ באמצעות משה ששימש כמתווך,‏ כרת יהוה ברית עם צאצאי אברהם,‏ יצחק ויעקב.‏ הוא לא נהג כך באף עם אחר.‏ עקב כך,‏ יכול היה להצהיר המשורר בהשראת אלהים:‏ ”‏מגיד דבריו ליעקב,‏ חוקיו ומשפטיו לישראל.‏ לא עשה כן לכל גוי;‏ ומשפטים בל ידעום.‏ הללו יה”‏.‏ — תהלים קמ״ז:‏19,‏ 20‏.‏

11.‏ עד מתי זכה עם־ישראל ליחסים מבורכים עם אלהים,‏ וכיצד הביע ישוע את השינוי שחל ביחסיהם?‏

¹¹ בני־ישראל זכו לקשר מבורך זה עם אלהים עד אשר דחו את ישוע כמשיח בשנת 33 לספירה.‏ היה זה אכן יום עצוב לישראל כשישוע פתח בקינה זו:‏ ”‏ירושלים,‏ ירושלים,‏ ההורגת את הנביאים וסוקלת את השלוחים אליה,‏ כמה פעמים חפצתי לקבץ את בנייך כתרנגולת המקבצת את אפרוחיה תחת כנפיה ולא רציתם.‏ הנה ביתכם יינטש לכם”‏.‏ (‏מתי כ״ג:‏37,‏ 38‏)‏ דברים אלה מפי ישוע הבהירו שעם־ישראל,‏ שזכה קודם־לכן במעמד מבורך בעיני יהוה,‏ איבד את המתנה המיוחדת שהעניק אלהים.‏ הכיצד?‏

12.‏ מי היו ’‏בני ירושלים’‏,‏ ומה היתה משמעות הדבר אילו יכול היה ישוע לקבצם?‏

¹² בהשתמשו בביטוי ’‏בנים’‏,‏ התייחס ישוע רק ליהודים נימולים,‏ אשר התגוררו בירושלים ואשר ייצגו את עם־ישראל כולו.‏ קיבוץ ’‏בני ירושלים’‏ משמעו היה כריתת ברית בין ’‏בנים’‏ אלה לבין אלהים,‏ כשישוע משמש כמתווך בין יהוה לבין אותם יהודים מלידה.‏ (‏ירמיהו ל״א:‏31–34‏)‏ אהבתו של יהוה היתה כה גדולה שהתוצאה נועדה להיות סליחת כל חטאיהם.‏ (‏השווה מלאכי א׳:‏2‏.‏)‏ אכן,‏ זו היתה מתנה כבירה באמת!‏

13.‏ מה איבד עם־ישראל כשדחה את בן אלהים,‏ אך מדוע לא פחתה שמחת אלהים עקב כך?‏

¹³ בתואם עם דברו הנבואי,‏ חיכה אלהים ככל שסביר היה לחכות בטרם איפשר לנוכרים להפיק תועלת ממתנתו,‏ ולהתקבל כשותפים ב”‏ברית החדשה”‏.‏ אך,‏ עם־ישראל מלידה איבד מתת נפלאה זו כאשר דחה את בנו,‏ המשיח.‏ לכן,‏ כדי לאזן את התוצאות שנבעו מדחיית בנו,‏ הציע יהוה מתנה יקרה זו לאנשים שלא היו שייכים לעם־ישראל.‏ בדרך זו,‏ לא פחתה שמחתו של יהוה,‏ הנותן הגדול.‏

האושר שבנתינה

14.‏ מדוע ישוע המשיח הוא המאושר ביותר בין כל ברואיו של אלהים?‏

¹⁴ יהוה הינו ”‏האל המאושר”‏.‏ (‏טימותיוס א׳.‏ א׳:‏11‏,‏ ע״ח‏)‏ הנתינה לאחרים מעניקה לו שמחה רבה.‏ במאה הראשונה לספירה,‏ אמר בנו בכורו:‏ ”‏טוב לתת מלקחת”‏.‏ (‏מעשי־השליחים כ׳:‏35‏)‏ בתואם עם עיקרון זה,‏ נעשה ישוע למאושר ביותר בקרב ברואיו של אלהים ביקום כולו.‏ הכיצד?‏ ובכן,‏ אחרי יהוה אלהים,‏ נתן ישוע המשיח את המתנה הגדולה מכולן,‏ בתיתו את חייו למען האנושות.‏ למעשה,‏ הוא ”‏המושל המאושר”‏.‏ (‏טימותיוס א׳.‏ ו׳:‏15‏,‏ ע״ח‏)‏ כך הציב ישוע דוגמה אישית למה שאמר באשר לאושר הגדול שבנתינה.‏

15.‏ למה ישמש יהוה תמיד דוגמה,‏ וכיצד יכולים ברואיו בני־התבונה לזכות במידה מסוימת של אושרו?‏

¹⁵ באמצעות ישוע המשיח,‏ ימשיך יהוה אלהים לתת לנצח בנדיבות לכל ברואיו בני־התבונה,‏ ותמיד ישמש להם כדוגמה הטובה ביותר של נדיבות.‏ כשם שאלהים מפיק הנאה מנתינת מתנות טובות לאחרים,‏ כך הוא מטפח את רוח הנדיבות בלבם של ברואיו בני־התבונה החיים עלי־אדמות.‏ בדרך זו,‏ הם משקפים ומחקים את אישיותו וזוכים לחוש במידה מסוימת את האושר שהוא עצמו חש.‏ (‏בראשית א׳:‏26;‏ אפסיים ה׳:‏1‏)‏ בהתאם לכך,‏ אמר ישוע לתלמידיו:‏ ”‏תנו ויינתן לכם;‏ מידה יפה,‏ דחוסה,‏ גדושה ושופעת יתנו בחיקכם,‏ כי במידה שאתם מודדים יימדד לכם”‏.‏ — לוקס ו׳:‏38‏.‏

16.‏ לאיזה סוג של נתינה התייחס ישוע בלוקס ו׳:‏38‏?‏

¹⁶ ישוע הציב בפני תלמידיו דוגמה מאלפת של נתינה כאורח־חיים.‏ הוא ציין שהנותן בנדיבות ייזכה להערכה מצד המקבלים.‏ בלוקס ו׳:‏38‏,‏ ישוע לא התייחס רק לנתינת מתנות גשמיות.‏ הוא לא קרא לתלמידיו לנקוט קו־פעולה אשר ירושש אותם מבחינה כספית,‏ אלא עודד אותם לנתינה אשר תעניק להם תחושת סיפוק רוחני.‏

אושר נצחי מובטח

17.‏ איזו מתנה נפלאה העניק יהוה לעדיו ב”‏עת קץ”‏ זו?‏

¹⁷ מה נפלאה המתנה שהעניק יהוה,‏ העליון מכל,‏ לעדיו ב”‏עת קץ”‏ זו!‏ הוא סיפק לנו את הבשורה הטובה של המלכות.‏ הוא הטיל עלינו את הזכות הגדולה לבשר על מלכותו המיוסדת של אלהים בידי בנו המולך,‏ ישוע המשיח.‏ (‏מתי כ״ד:‏14;‏ מרקוס י״ג:‏10‏)‏ המינוי לשרת כעדיו של האל העליון הינו מתנה שאין שווה לה,‏ והדרך הטובה ביותר בה נוכל לגלות רוח של נתינה,‏ כדוגמת אלהים עצמו,‏ היא בחלוקת הבשורה על המלכות לאחרים,‏ בטרם יקיץ הקץ על סדר־דברים מרושע זה.‏

18.‏ בתור עדי־יהוה,‏ מה עלינו לתת לזולת?‏

¹⁸ השליח פאולוס תיאר את הקשיים בהם התנסה בהכריזו את בשורת המלכות.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ י״א:‏23–27‏)‏ עדי־יהוה בני־זמננו נאלצו גם הם להתמודד עם מכשולים ולוותר על העדפות אישיות כדי להפיץ לזולת את תקוות המלכות.‏ אפשר,‏ למשל,‏ שאנו נרתעים מלבקר מבית־לבית,‏ במיוחד אם אנו ביישנים מטבענו.‏ אולם,‏ בתור תלמידי המשיח,‏ אין אנו יכולים להתחמק,‏ או להשתמט מהזכות לתת דברים רוחניים לאחרים בהכרזת ”‏בשורה זו של המלכות”‏.‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏ עלינו לטפח את אותה גישה אשר היתה לישוע.‏ בעמדו בפני המוות,‏ התפלל הוא:‏ ”‏אבי,‏ .‏.‏.‏ לא כרצוני אני כי אם כרצונך אתה”‏.‏ (‏מתי כ״ו:‏39‏)‏ באשר להטפת הבשורה הטובה של המלכות לזולת,‏ שומה על משרתי יהוה לעשות לא את רצונם הם,‏ אלא את רצון אלהים — לא את חפצם הם אלא את מה שהוא חפץ.‏

19.‏ מי הם בעלי ”‏משכנות עולם”‏ המוזכרים במשל של ישוע,‏ וכיצד נוכל לזכות ביחסי ידידות עימם?‏

¹⁹ נתינה מהסוג הזה דורשת מאיתנו להקדיש מזמננו וממשאבינו,‏ אך כשאנו נותנים בנדיבות כדוגמת אלהים,‏ אנו בטוחים שנזכה לאושר נצחי.‏ מדוע?‏ כיון שישוע אמר:‏ ”‏השיגו לכם ידידים בממון המירמה כדי שיקבלו אתכם למשכנות עולם כאשר הוא ייכלה”‏.‏ (‏לוקס ט״ז:‏9‏)‏ משמע הדבר שעלינו להשתמש ב”‏ממון המירמה”‏,‏ היינו,‏ אמצעים כספיים,‏ כדי להשיג יחסי ידידות עם בעלי ”‏משכנות עולם”‏.‏ כבורא היקום,‏ הכל שייך ליהוה,‏ ולבנו הבכור חלק בבעלות זו בתור יורש כל אותם דברים.‏ (‏תהלים נ׳:‏10–12;‏ עברים א׳:‏1,‏ 2‏)‏ כדי לזכות בידידותם,‏ עלינו להשתמש בממון שבידינו בדרך אשר תשביע את רצונם.‏ הדבר כולל את טיפוח הגישה הנכונה באשר לשימוש באמצעים חומריים לתועלת הזולת.‏ (‏השווה מתי ו׳:‏3,‏ 4;‏ קורינתים ב׳.‏ ט׳:‏7‏.‏)‏ ניתן להשתמש באמצעינו הכספיים בדרכים נאותות כדי להדק את יחסי הידידות שלנו עם יהוה אלהים ועם ישוע המשיח.‏ למשל,‏ ניתן לעשות כן במאמצים לבוא ברצון מלא לעזרת אנשים נצרכים ובניצול משאבינו לקידום ענייני מלכות אלהים.‏ — משלי י״ט:‏17;‏ מתי ו׳:‏33‏.‏

20.‏ (‏א)‏ מדוע יכולים יהוה וישוע להובילנו אלי ”‏משכנות עולם”‏,‏ והיכן הם אותם ”‏משכנות”‏?‏ (‏ב)‏ מאילו זכויות נמשיך ליהנות לנצח?‏

²⁰ בזכות היותם בני־אלמוות,‏ יכולים יהוה אלהים וישוע המשיח הן להיות ידידינו לנצח והן להובילנו אלי ”‏משכנות עולם”‏.‏ הדבר נכון בין אם אותם ”‏משכנות”‏ יהיו בשמים יחד עם כל מלאכי המרום ובין אם עלי־אדמות בגן־העדן המשוקם.‏ (‏לוקס כ״ג:‏43‏)‏ מתנתו היקרה־מכל של אלהים,‏ הלא היא בנו ישוע המשיח,‏ היא זו שאיפשרה את כל אותם דברים.‏ (‏יוחנן ג׳:‏16‏)‏ יהוה אלהים אף ישתמש בישוע כדי להמשיך להרעיף מתנות על הבריאה כולה,‏ לשמחתו הוא,‏ שהיא מיוחדת במינה.‏ למעשה,‏ לנצח נצחים,‏ תהא לנו הזכות להמשיך לגלות נדיבות תחת ריבונותו האוניברסלית של יהוה אלהים ותחת מלכות בנו יחידו,‏ אדוננו ומושיענו,‏ ישוע המשיח.‏ התוצאה תהא אושר נצחי לכל אלה הנותנים בנדיבות כדוגמת אלהים.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 92/‏1/‏15)‏

האם אתה זוכר?‏

◻ מה דרשה מצד אלהים נתינת המתנה הגדולה ביותר?‏

◻ לאיזה סוג של משימה שלח אלהים את בנו?‏

◻ מיהו המאושר ביותר בקרב ברואיו של יהוה,‏ ומדוע?‏

◻ כיצד ייזכו אלה הנותנים בנדיבות אלוהית לאושר נצחי?‏

‏[‏תמונה בעמוד 8]‏

האם אתה מעריך את המתת הגדולה שהעניק לנו אלהים — את בנו כקרבן־כופר?‏

‏[‏תמונות בעמוד 10]‏

האם אתה מבקש תחילה את מלכות אלהים בהכריזך את הבשורה הטובה ובתמיכתך בפעילות זו ממשאביך?‏