”הייו נלהבים בעזרת הרוח”
”אל תהיו נרפים בעיסוקכם. הייו נלהבים בעזרת הרוח. שרתו את יהוה” (רומ׳ י״ב:11, ע״ח).
1. מדוע הקריבו בני ישראל קורבנות בעלי חיים ומנחות אחרות?
יהוה מעריך את ההקרבות מרצון שמקריבים משרתיו כביטוי לכך שהם אוהבים אותו ונכנעים לרצונו. בימי קדם הוא קיבל סוגים שונים של קורבנות בעלי חיים ומנחות אחרות, שהוקרבו במסגרת תורת משה לשם סליחת חטאים והבעת תודה. יהוה אינו דורש מאיתנו כחברי הקהילה המשיחית להקריב קורבנות חומריים ופורמליים כאלה. אולם, בפרק י״ב באיגרתו אל המשיחיים ברומא מראה השליח פאולוס שאנו עדיין נדרשים להקריב קורבנות. הבה נראה לְמה הכוונה.
קורבן חי
2. אילו חיים אנו מנהלים כמשיחיים, ומה כרוך בדבר?
2 קרא רומים י״ב:1, 2.a בחלק הראשון של איגרתו המחיש פאולוס בבירור כי משיחיים משוחים, יהודים ולא־יהודים, הוצדקו לפני אלוהים באמצעות אמונה ולא באמצעות מעשים (רומ׳ א׳:16; ג׳:20–24). בפרק י״ב מסביר פאולוס כי המשיחיים צריכים להביע את הכרת תודתם על־ידי ניהול חיי הקרבה עצמית. לשם כך, עלינו להתחדש בשכלנו. בשל האי־שלמות התורשתית אנו כפופים ל”חוק החטא והמוות” (רומ׳ ח׳:2). משום כך, עלינו להשתנות, ’להתחדש בכוח המפעיל את שכלנו’ על־ידי שינוי יסודי של נטיות שכלנו (אפ׳ ד׳:23, ע״ח). שינוי מוחלט זה יכול להתחולל אך ורק בעזרת אלוהים ורוחו. הדבר גם מצריך מאמץ רציני מצידנו תוך שימוש ב”כוח ההיגיון” שלנו. משמעו שאנו עושים כל שביכולתנו לא ”להידמות לעולם הזה”, על שחיתותו המוסרית, על הבידור הבזוי שבו ועל חשיבתו המעוּותת (אפ׳ ב׳:1–3).
3. מדוע אנו נוטלים חלק בפעילויות משיחיות?
3 פאולוס גם מזמין אותנו להשתמש ב”כוח ההיגיון” שלנו כדי שנוכיח לעצמנו מהו ”רצונו הטוב והרצוי והמושלם של אלוהים”. מדוע אנו קוראים מדי יום במקרא, מהרהרים בכתוב, מתפללים, נוכחים באסיפות הקהילה ומשתתפים בהכרזת בשורת המלכות? האם זה משום שזקני־הקהילה מעודדים אותנו לעשות כן? אומנם אנו אסירי תודה על התזכורות המועילות שנותנים לנו הזקנים, אך אנו נוטלים חלק בפעילויות משיחיות מפני שרוח אלוהים מניעה אותנו לבטא את אהבתנו העמוקה כלפי יהוה. בנוסף לכך, אנו משוכנעים אישית שאלוהים חפץ שנבצע את הפעילויות הללו (זכ׳ ד׳:6; אפ׳ ה׳:10). אנו שואבים שמחה גדולה וסיפוק רב מן ההכרה שכאשר אנו מנהלים חיים משיחיים אמיתיים, אנו רצויים לאלוהים.
מתנות שונות
4, 5. כיצד צריכים זקני־הקהילה המשיחיים להשתמש במתנותיהם?
4 קרא רומים י״ב:6–8. פאולוס מסביר ש”יש לנו מתנות שונות, לפי החסד הניתן לנו”. חלק מן המתנות שמזכיר פאולוס — עידוד והנהגה — קשורות במיוחד לזקני־הקהילה המשיחיים הנקראים להנהיג ”בשקידה”.
5 לדברי פאולוס שקידה זו צריכה לבוא לידי ביטוי גם באופן שבו המשגיחים משמשים כמורים ומבצעים את ’שירותם’. לפי ההקשר פאולוס ככל הנראה מתכוון ל”שירות” שנעשה בתוך הקהילה, המוצגת כ”גוף אחד” (רומ׳ י״ב:4, 5). שירות זה דומה לשירות המוזכר במעשי השליחים ו׳:4, שם השליחים אומרים: ”אנחנו נתמיד בתפילה ובשירות דבר אלוהים”. מה כרוך בשירות זה? זקני־הקהילה המשיחיים משתמשים במתנותיהם כדי לבנות את חברי הקהילה. הם ’משרתים’ במובן זה שהם שוקדים על הענקת הכוונה והדרכה לקהילה מתוך דבר־אלוהים, על־ידי כך שהם לומדים, עורכים מחקרים, מלמדים ורועים, תוך בקשת הנחיה בתפילות. על המשגיחים לנצל את מתנותיהם נאמנה ולדאוג לעדר ”במאור פנים” (רומ׳ י״ב:7, 8; פט״א ה׳:1–3).
6. כיצד אנו יכולים ליישם את העצה שברומים י״ב:11, פסוק הנושא של המאמר?
6 עוד אומר פאולוס: ”אל תהיו נרפים בעיסוקכם. הייו נלהבים בעזרת הרוח. שרתו את יהוה” (רומים י״ב:11, ע״ח). אם נשים לב שיש לנו נטייה להתרשל בשירות, אולי יהיה עלינו לבדוק את הרגלי הלימוד שלנו ולהתפלל ליהוה ביתר עוצמה ולעיתים תכופות יותר שייתן לנו מרוחו. הרוח יכולה לעזור לנו להילחם בכל נטייה לגילוי גישה פושרת ולהצית מחדש את התלהבותנו (לוקס י״א:9, 13; ההת׳ ב׳:4; ג׳:14, 15, 19). רוח הקודש המריצה את המשיחיים הקדומים לדבר על ”גדולות האלוהים” (מה״ש ב׳:4, 11). באותו אופן, היא יכולה להניע אותנו להיות קנאים לשירות וכך להיות ”נלהבים בעזרת הרוח”.
ענווה וצניעות
7. מדוע עלינו לשרת בענווה ובצניעות?
7 קרא רומים י״ב:3. המתנות שיש לנו הן תודות ל’חסדו’ של יהוה. במקום אחר אומר פאולוס: ”כושרנו בא מאת אלוהים” (קור״ב ג׳:5). משום כך, אל לנו להתרברב. עלינו להכיר בענווה שכל פרי שמניב שירותנו הוא תולדה של ברכת אלוהים ולא פועל יוצא של כושרנו אנו (קור״א ג׳:6, 7). בהתאם לכך אומר פאולוס: ”הריני אומר לכל אחד מכם: איש אל יחשוב את עצמו ליותר משראוי לו לחשוב”. הכרחי שיהיה לנו כבוד עצמי ושנמצא שמחה וסיפוק בשירותנו למען המלכות. אך אם ’נהיה צנועים בהערכתנו’ ונהיה מודעים למגבלותינו, לא נעמוד על דעתנו.
8. מה עלינו לעשות לבל נהיה ’נבונים בעינינו’?
8 לא יהיה נבון מצידנו להתרברב על הישגינו. הרי ’האלוהים הוא המצמיח’ (קור״א ג׳:7). פאולוס אומר שאלוהים העניק לכל חבר קהילה ’מידת אמונה’. במקום להתנשא על הזולת, עלינו להכיר במה שאחרים מבצעים על־פי מידת האמונה שיש להם. פאולוס מוסיף: ”חישבו על האחר כפי שאתם חושבים על עצמכם; אל תהלכו בגדולות אלא הימשכו אל הדברים הפשוטים. אל תהיו נבונים בעיניכם” (רומים י״ב:16, ע״ח). באיגרת אחרת מורה לנו השליח ש’לא לעשות דבר מתוך תחרות, אף לא מתוך כבוד שווא, אלא בנמיכות רוח יחשוב איש איש את רעהו לנכבד ממנו’ (פיל׳ ב׳:3). דרושים ענווה אמיתית ומאמצים מכוונים להכיר בכך שכל אחד מאחינו ואחיותינו טוב מאיתנו בהיבט זה או אחר. הענווה תמנע בעדנו מלהיות ’נבונים בעינינו’. זכויות שירות מיוחדות אומנם מעמידות חלק מאיתנו באור הזרקורים, אך כולנו יכולים למצוא שמחה עמוקה בביצוע ’דברים פשוטים’ — עבודות פשוטות שלרוב אינן בולטות לעיני בני אדם (פט״א ה׳:5).
אחדותנו המשיחית
9. מדוע מדמה פאולוס את המשיחיים ילודי הרוח לאיברי גוף?
9 קרא רומים י״ב:4, 5, 9, 10. פאולוס מדמה את המשיחיים המשוחים לאיברי גוף המשרתים באחדות תחת הראש, שהוא המשיח (קול׳ א׳:18). הוא מזכיר למשיחיים ילודי הרוח כי בַּגוף איברים רבים בעלי תפקידים שונים, ושעל אף היותם ’רבים, מהווים [הם] גוף אחד במשיח’. בנימה דומה קרא פאולוס למשיחיים המשוחים באפסוס ’לגדול בכל דבר אלי המשיח, אשר הוא הראש, ועל־ידיו כל הגוף מורכב ומתחבר באמצעות כל קשר מסייע, בהתאם לפעולה המיועדת לכל איבר ואיבר, כדי שיגדל הגוף וייבנה באהבה’ (אפ׳ ד׳:15, 16).
10. באיזו סמכות על אנשי ’הצאן האחרות’ להכיר?
10 אף שאנשי ’הצאן האחרות’ אינם חלק מגופו הקיבוצי של המשיח, הם יכולים ללמוד רבות מדוגמה זו (יוח׳ י׳:16). פאולוס מציין שיהוה ’שת תחת רגליו [של המשיח] את הכול ונתן אותו לקהילה לראש על כול’ (אפ׳ א׳:22). כיום, אנשי הצאן האחרות הם חלק מ’כל’ מה ששת יהוה תחת ראשות בנו. הם גם חלק מהנכסים שהפקיד המשיח בידי ”העבד הנאמן” (מתי כ״ד:45–47). משום כך, על בעלי התקווה הארצית להכיר בראשות המשיח ולהיכנע לעבד הנאמן והנבון ולנציגו הגוף המנהל, וכן גם לאחים הממונים כמשגיחים בקהילה (עב׳ י״ג:7, 17). הדבר תורם לאחדות המשיחית.
11. על מה מבוססת אחדותנו, ואילו עצות נוספות נתן פאולוס?
11 אחדות זו מבוססת על אהבה, ”קשר השלמות” (קול׳ ג׳:14). ברומים פרק י״ב מדגיש זאת פאולוס ואומר שאהבתנו צריכה להיות ”ללא העמדת פנים” ושעלינו ’לאהוב איש את רעהו באהבת אחים כנה’. הדבר מוביל לכבוד הדדי. השליח אומר: ”הקדימו לנהוג כבוד איש ברעהו”. כמובן, אין לבלבל בין אהבה לבין רגשנות. עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לשמור על טוהר הקהילה. כאשר יעץ בנושא האהבה הוסיף פאולוס ואמר: ”שינאו את הרע ודיבקו בטוב”.
גילוי הכנסת אורחים
12. מה נוכל ללמוד מן המשיחיים במקדוניה הקדומה לגבי גילוי הכנסת אורחים?
12 קרא רומים י״ב:13.b אהבתנו כלפי אחֵינו תניע אותנו ’לתת את חלקנו לקדושים על־פי צורכיהם’ ועל־פי יכולתנו. גם אם אין לנו הרבה מבחינה חומרית, אנו יכולים לחלוק את מה שיש לנו. על המשיחיים במקדוניה כתב פאולוס: ”פעמים רבות עמדו במבחן הצרות, ומתוך שִפעת שמחתם ועומק עניותם גאה עושר נדיבותם. הריני מעיד כי נידבו כפי יכולתם, ויותר מכפי יכולתם, ובהפצרות רבות ביקשו מאיתנו את הזכות להשתתף בעזרה לקדושים [ביהודה]” (קור״ב ח׳:2–4). על אף היותם עניים, גילו המשיחיים במקדוניה נדיבות רבה. הם החשיבו זאת לזכות לחלוק את מה שהיה להם עם אחיהם הנזקקים ביהודה.
13. מה משמעות המילים ”נהגו בהכנסת אורחים”?
13 המילים ”נהגו בהכנסת אורחים” מתורגמות מצירוף מילים יווני המרמז על נקיטת יוזמה. בתרגום זאלקינסאן מתורגם הצירוף כך: ”חושו להביא אורחים לבתיכם”. הכנסת אורחים מתבטאת לעיתים בהזמנת אדם לארוחה. כאשר המניע להזמנה הוא אהבה, זהו אכן מעשה ראוי לשבח. אך אם ננקוט יוזמה נמצא דרכים רבות אחרות לגלות הכנסת אורחים. לדוגמה, אם מפאת מגבלות כלכליות או פיזיות אין לנו אפשרות להזמין אחרים לארוחה, גם הזמנה לכוס קפה, כוס תה או כל משקה אחר היא ביטוי של הכנסת אורחים.
14. (א) מאילו מילים מורכבת המילה היוונית המתורגמת ל”הכנסת אורחים”? (ב) כיצד נוכל לגלות בשירות אכפתיות כלפי זרים?
14 הכנסת אורחים קשורה בגישתנו. המילה היוונית המתורגמת ל”הכנסת אורחים” מורכבת משתי מילות שורש שמשמען ”אהבה” ו”זר”. מה אנו חשים כלפי זרים? משיחיים העושים מאמץ ללמוד שפה נוספת כדי לבשר לזרים שעברו לשטח קהילתם, ראויים בהחלט להיחשב כמי שנוהגים בהכנסת אורחים. כמובן, רבים מאיתנו אינם יכולים מכורח הנסיבות ללמוד שפה נוספת. אך כולנו יכולים להושיט לזרים עזרה אם נעשה שימוש נכון בספרון בשורה טובה לבני כל העמים, המכיל מסר מקראי בשפות רבות. האם השתמשת בספרון זה בשירות והדבר הוביל לתוצאות טובות?
הזדהות
15. כיצד המחיש ישוע בפועל את העצה שברומים י״ב:15?
15 קרא רומים י״ב:15. את עצתו של פאולוס בפסוק זה ניתן לתמצת בשתי מילים: גלה הזדהות. עלינו ללמוד להבין ואף לחוש את מה שחש אדם אחר, אם שמחה ואם עצב. אם נהיה נלהבים בעזרת הרוח, תורגש השתתפותנו בשמחתו או בצערו של האחר. כשחזרו בשמחה 70 תלמידיו של המשיח ממבצע הטפה וסיפרו על ההצלחה שהייתה להם, נתמלא ישוע עצמו ”בשמחת רוח הקודש” (לוקס י׳:17–21). הוא שמח בשמחתם. מאידך, ישוע ’בכה עם הבוכים’ במות חברו אלעזר (יוח׳ י״א:32–35).
16. כיצד נוכל לגלות הזדהות, ומי במיוחד צריכים לנהוג כך?
16 ברצוננו לחקות את הדוגמה שהציב ישוע בגילוי הזדהות. כשאחינו לאמונה שמח, ברצוננו לשמוח בשמחתו. כמו כן, עלינו להיות רגישים לכאבם ולצערם של אחינו ואחיותינו. במקרים רבים נוכל להקל במידה רבה את כאבם של בני אמונתנו הסובלים סבל רגשי, אם נְפנה מזמננו ונקשיב להם באהדה אמיתית. לעיתים, מרוב התרגשות, עשויה הזדהותנו הכנה להתבטא בדמעות (פט״א א׳:22). חשוב במיוחד שזקני־הקהילה יישמו את העצה שנותן פאולוס בנושא ההזדהות.
17. מה למדנו עד כה מרומים פרק י״ב, ובמה נדון במאמר הבא?
17 בפסוקים שניתחנו עד כה ברומים פרק י״ב מצאנו עצות שאנו יכולים ליישם בחיינו האישיים כמשיחיים וביחסינו עם אחינו. במאמר הבא ננתח את יתר הפסוקים שבפרק. פסוקים אלה מסבירים מה צריכה להיות גישתנו כלפי מי שאינם חלק מן הקהילה המשיחית, כולל מתנגדים ורודפים, וכיצד עלינו להתייחס אליהם.
[הערות שוליים]
a רומים י״ב:1, 2 (ע״ח): ”ובכן, אני מפציר בכם ברחמי האל, אחים, שתקריבו את גופכם כקורבן חי, קדוש ורצוי לאלוהים, עבודת אלוהים מכוח ההיגיון שלכם. וחידלו להידמות לעולם הזה, כי אם השתנו על־ידי התחדשות השכל כדי שתוכיחו לעצמכם מהו רצונו הטוב והרצוי והמושלם של אלוהים”.
b רומים י״ב:13 (ע״ח): ”תנו את חלקכם לקדושים על־פי צורכיהם. נהגו בהכנסת אורחים”.
שאלות חזרה
• כיצד אנו מראים שאנו ”נלהבים בעזרת הרוח”?
• מדוע עלינו לשרת את אלוהים בענווה ובצניעות?
• באילו דרכים נוכל לגלות הזדהות וחמלה כלפי אחינו לאמונה?
[תמונות בעמוד 4]
מדוע אנו נוטלים חלק בפעילויות משיחיות אלו?
[תמונה בעמוד 6]
כיצד כל אחד מאיתנו יכול לעזור לזרים ללמוד על המלכות?