גמולו של איוב — מקור תקווה
”יהוה בירך את אחרית איוב מראשיתו” (איוב מ״ב:12).
1. מה עושה יהוה למען עובדיו, אפילו כשנסיונות מחלישים אותם מאוד?
יהוה ”נותן גמול לדורשיו” (עברים י״א:6). הוא אף מניע את עובדיו המסורים להעיד באומץ, גם אם הנסיונות החלישו אותם עד כי היו משולים לרפאים (איוב כ״ו:5; ההתגלות י״א:3, 7, 11). נכונותו של הדבר הוכחה במקרה של איוב הסובל. למרות השמצתם של שלושת מנחמי השווא שלו, חרדת אדם לא סכרה את פיו. לעומת זאת, הוא נשא עדות אמיצה.
2. אף־על־פי שהם סבלו רדיפות וקשיים, כיצד יצאו עדי־יהוה מנסיונותיהם?
2 רבים מעדי־יהוה בני־זמננו סובלים רדיפות וקשיים כה עזים, עד כי חייהם נתונים בסכנת מוות (קורינתים ב׳. י״א:23). אך, בדומה לאיוב, הם מגלים אהבה לאלהים ופועלים בצדקה (יחזקאל י״ד:14, 20). הם אף יצאו מנסיונותיהם, כשהם נחושים בדעתם להשביע את רצון יהוה, מחוזקים כדי לשאת עדות אמיצה וחדורי תקווה אמיתית.
איוב נושא עדות אמיצה
3. איזו עדות נשא איוב בנאומו האחרון?
3 בנאומו האחרון, נשא איוב עדות נרחבת יותר מבעבר. הוא השיב תשובה מוחצת למנחמי השווא שלו. בעוקצנות רבה, אמר: ”מה עזרת ללא כוח!” (איוב כ״ו:2) איוב הילל את יהוה, אשר כוחו תולה את כדור־הארץ שלנו על בלי־מה בחלל וצורר מים בעבים מעל הארץ (איוב כ״ו:7–9). ברם, איוב אמר כי נפלאות מעין אלה הן ’קצות דרכיו של יהוה’ (איוב כ״ו:14).
4. מה אמר איוב בנוגע לתומתו, ומדוע יכול היה הוא להתבטא בדרך זו?
4 בהיותו בטוח בחפותו, הכריז איוב: ”עד אגווע לא אסיר תומתי ממני!” (איוב כ״ז:5) בניגוד להאשמות השווא שהוטחו בו, לא עשה דבר המצדיק את האסון שנפל עליו. איוב ידע שיהוה אינו שומע את תפילות החנפים אלא גומל לשומרי הנאמנות. הדבר עשוי להזכיר לנו, שבקרוב סופת הר־מגידון תסיר את הרשעים מעמדות הכוח שלהם, והם לא יימלטו מידו חסרת הרחמים של אלהים. עד אז, משרתי יהוה יתהלכו בתומתם (איוב כ״ז:11–23).
5. כיצד הגדיר איוב חוכמה אמיתית?
5 שווה בנפשך את השלושה הבקיאים בהלכות עולם, מאזינים לאיוב, בהעידו שהאדם משתמש בכישוריו כדי למצוא זהב, כסף ואוצרות אחרים בארץ ובים. אך הוא אמר, ”משך חוכמה מפנינים” (איוב כ״ח:18). מנחמי השווא של איוב לא יכלו לרכוש חוכמה אמיתית. מקורה הוא בורא הרוח, המטר, החזיז והרעם. למעשה, ”יראת אדני” תוך כבוד ”היא חוכמה, וסור מרע בינה” (איוב כ״ח:28).
6. מדוע דיבר איוב על החיים שניהל לפנים?
6 חרף סבלותיו, לא חדל איוב לשרת את יהוה. במקום לסור מדרכו של האל העליון, איש נאמן זה השתוקק לשוב ולהיות ”בסוד אלוה” (איוב כ״ט:4). איוב לא התפאר כאשר נזכר כיצד ’מילט עני משווע, לבש צדק והיה אב לאביונים’ (איוב כ״ט:12–16). לעומת זאת, הוא הזכיר את עובדות חייו כמשרת נאמן של יהוה. האם הצלחת להגיע להישגים כה יפים? כמובן, איוב אף חשף את השקר שבהאשמות, שהטיחו בו שלושת המתחסדים הכוזבים.
7. איזה סוג של אדם היה איוב?
7 צעירים ש’אבותיהם מאס לשית על כלבי צאנו’, שחקו לאיוב. הם תיעבוהו וירקו עליו. חרף היותו מעונה כל־כך, לא זכה איוב להתחשבות כלשהי (איוב ל׳:1, 10, 30). ברם, מאחר שהיה מסור לחלוטין ליהוה, היה מצפונו נקי והוא יכול היה לומר: ”ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תומתי” (איוב ל״א:6). איוב לא היה נואף או בעל מזימות, ולא מנע עזרה מדלים. אף־על־פי שהיה עשיר, מעולם לא שם מבטחו בעושר חומרי. יתר־על־כן, איוב לא עבד אלילים ולא סגד לדברים דוממים כגון הירח (איוב ל״א:26–28). בבוטחו באלהים, הציב מופת כשומר נאמנות. למרות כל סבלותיו ונוכחותם של מנחמי השווא, סנגר איוב על עצמו במיומנות ונתן עדות נפלאה. כשתמו דבריו, נשא עיניו אל אלהים כשופט וכגומל (איוב ל״א:35–40).
אליהוא נושא דבריו
8. מי היה אליהוא, וכיצד גילה כבוד ואומץ כאחד?
8 בקרבת מקום היה הצעיר אליהוא, צאצא של בוז, בן נחור, ולפיכך קרוב־רחוק של אוהב יהוה, אברהם (ישעיהו מ״א:8). אליהוא גילה כבוד כלפי הגברים הקשישים ממנו בהאזינו לשני הצדדים בעימות. אך, באומץ נשא דבריו בנוגע לנושאים ששגו לגביהם. למשל, חרה אפו באיוב ”על צדקו נפשו מאלהים”. במיוחד זעם אליהוא על מנחמי השווא. הצהרותיהם פיארו לכאורה את אלהים, אך למעשה המיטו חרפה על שמו כשצידדו בשטן במחלוקת. ’מלא מילים’ ומונע על־ידי רוח־הקודש, היה אליהוא עֵד הוגן של יהוה (איוב ל״ב:2, 18, 12).
9. כיצד רמז אליהוא בנוגע לשיקומו של איוב?
9 איוב דאג להצדיק את נפשו יותר מאשר את אלהים. למעשה, היו לו טענות כלפי אלהים. אולם, כשקרבה נפש איוב למות, היה רמז לשיקומו. הכיצד? ובכן, אלהים הניע את אליהוא לומר לאיוב כי נטה לו חסד, במסר הבא: ”פדעהו מרדת שחת! מצאתי כופר! רֻטֲפַשׁ בשרו מִנֹּעַר, ישוב לימי עלומיו” (איוב ל״ג:24, 25).
10. עד לאיזו מידה נועד איוב להיבחן, אך במה יכולים אנו להיות בטוחים לאור הכתוב בקורינתים א׳. י׳:13?
10 אליהוא הוכיח את איוב על דבריו כי ”לא יסכון גבר ברצותו עם אלהים”. אליהוא אמר: ”חלילה לאל מרשע ושדי מעוול! כי פועל אדם ישלם לו וכאורח איש ימציאנו”. איוב נהג בפזיזות כשהדגיש את צדקתו, אך הוא עשה כן ללא דעת והבנה מספיקות. אליהוא הוסיף: ”ייבחן איוב עד נצח על תשובות באנשי־אָוֶן” (איוב ל״ד:10, 11, 35, 36). במקביל, ניתן יהיה להוכיח את אמונתנו ונאמנותנו במלואן רק אם ’ניבחן עד נצח’ בדרך כלשהי. למרות זאת, אבינו השמימי האוהב לא ירשה לנו להתנסות למעלה מיכולתנו (קורינתים א׳. י׳:13).
11. כשאנו עוברים מבחן קשה, מה עלינו לזכור?
11 בהמשך דבריו, אליהוא, הראה שוב כי איוב שם דגש רב מדי על צדקתו הוא. על תשומת־הלב להתמקד בבוראנו הנאדר (איוב ל״ה:2, 6, 10). אלהים ”לא יחיה רשע, ומשפט עניים יתן”, אמר אליהוא (איוב ל״ו:6). איש אינו יכול לבקש דין וחשבון מאלהים ולומר כי עשה עוול. הוא שגיא מכל הידע שלנו, ואין חקר לשנותיו (איוב ל״ו:22–26). כשאתה עובר מבחן קשה, זכור כי אלוהינו הנצחי הוא אל צדק, ויגמול לנו על פעלינו הנאמנים לתהילתו.
12. על מה מעידים דברי הסיכום של אליהוא בנוגע לגזר־דינו של אלהים על הרשעים?
12 בעוד אליהוא מדבר, עמדה להתחולל סערה. בהתקרבה, נחרד אליהוא ולבו ניתר בקרבו. הוא דיבר על הדברים האדירים שעשה יהוה ואמר: ”האזינה זאת איוב; עמוד והתבונן נפלאות אל”. כאיוב, עלינו להרהר בנפלאותיו של אלהים ובכבודו מעורר היראה. ”שדי לא מצאנוהו”, אמר אליהוא. ”שגיא כוח ומשפט ורוב צדקה לא יענה. לכן יראוהו אנשים” (איוב ל״ז:1, 14, 23, 24). דברי הסיכום של אליהוא מזכירים לנו, שכאשר בקרוב אלהים יוציא לפועל את גזר־דינו על הרשעים, הוא לא יענה או יזלזל במשפט וצדקה, וישמור על יראיו כעובדיו המסורים. מה גדולה היא הזכות להימנות עם שומרי נאמנות אלה, המכירים ביהוה כריבון היקום! החזק מעמד כאיוב, ולעולם אל תניח לשטן להסירך ממקומך המבורך בקרב המונים מאושרים אלה.
יהוה משיב לאיוב
13, 14. (א) בנוגע למה שאל יהוה את איוב תחילה? (ב) אילו דברים נוכל ללמוד מן השאלות הנוספות ששאל אלהים את איוב?
13 מה מופתע ודאי היה איוב לשמע קול יהוה המשיב לו מן הסערה! סערה זו היתה יד אלהים, שלא בדומה לרוח הגדולה שבה השתמש השטן כדי להפיל את הבית על ילדי איוב ולהמיתם. איוב היה מוכה אלם כשאלהים שאל: ”איפה היית ביוסדי ארץ?... מי ירה אבן פינתה, ברון יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני האלהים?” (איוב ל״ח:4, 6, 7) יהוה המטיר על איוב שאלות בזו אחר זו בנוגע לים, לִכְסוּת הארץ בעננים, לשחר, לשערי־המוות, לאור ולחושך ולקבוצות הכוכבים. לא היה מענה בפי איוב כשנשאל: ”הידעת חוקות שמים?” (איוב ל״ח:33).
14 שאלות נוספות מצביעות על כך שלפני שנברא האדם וניתנה לו שליטה על הדגה, העופות, הבהמות והזוחלים, יהוה כילכל אותם — ללא כל עזרה או ייעוץ אנושיים. שאלותיו הבאות של יהוה הזכירו יצורים, כגון רֵים [שור בר], רננים [בת־יענה] וסוס. איוב נשאל: ”אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קינו?” (איוב ל״ט:27) מובן שלא! שער בנפשך את תגובת איוב כשאלהים שאל אותו: ”הֲרֹב עם שדי יִסּוֹר?” [היטיל מישהו מוסר על שדי?] אין תימה אפוא שאיוב אמר: ”הן קלותי, מה אשיבך? ידי שמתי למו־פי” (איוב מ׳:2, 4). מאחר שיהוה תמיד צודק, אם אי־פעם נתפתה לטעון כנגדו, עלינו ’לשים ידינו לפינו’. שאלותיו של אלהים אף מאדירות את עליונותו, כבודו ועוזו, הבאים לידי ביטוי בבריאה.
בהמות ולווייתן
15. לאיזו חיה נחשב לרוב בהמות, ומהם כמה ממאפייניו?
15 יהוה הזכיר לאחר מכן בהמות, חיה הנחשבת לרוב כסוס־יאור (איוב מ׳:15–24). יוצא מן הכלל לגודלו העצום, למשקלו הרב ולעורו הקשה, בעל־חיים צמחוני זה ”חציר כבקר יאכל”. כוחו ואונו אצורים במותניו ובשרירי בטנו. עצמות רגליו חזקות כ”מטיל ברזל”. בהמות אינו מאבד את עשתונותיו למראה מים סוחפים, אלא שוחה בקלות נגד הזרם.
16. (א) איזה בעל־חיים תואם את תיאור הלווייתן, ומה הן מספר עובדות בנוגע אליו? (ב) על מה מרמז כוחם של הבהמות והלווייתן בנוגע להשלמת משימות בשירות יהוה?
16 אלהים אף שאל את איוב: ”תמשוך לווייתן בחכה, ובחבל תשקיע לשונו?” תיאורו של הלווייתן תואם את התִּמְסָח (איוב מ״א:1–34). אין הוא כורת ברית שלום עם איש, ואף אדם נבון לא יעז להעיר זוחל זה. חיצים לא יבריחוהו, ”וישחק לרעש כידון”. לווייתן זועם מרתיח כסיר מצולות. העובדה שלווייתן ובהמות חזקים בהרבה מאיוב, עזרה ללמדו שיעור בענווה. גם עלינו להכיר בענווה בכך שבעצמנו איננו מלאי־עוצמה. אנו זקוקים לחוכמה ולכוח שמאת אלהים כדי להתחמק משיני הארס של השטן, הנחש, וכדי להשלים את משימותינו בשירות יהוה (פיליפים ד׳:13; ההתגלות י״ב:9).
17. (א) כיצד איוב ’חזה אלוה’? (ב) מה הוכיחו השאלות שעליהן לא יכול היה איוב להשיב, וכיצד יכול הדבר לעזור לנו?
17 בהכנעה גמורה, הכיר איוב בהשקפתו המוטעית והודה כי דיבר מבלי דעת. אולם, הוא ביטא אמונה ש’יחזה אלוה’ (איוב י״ט:25–27). כיצד יוכל הדבר לקרות, אם אין איש היכול לראות את יהוה ולחיות? (שמות ל״ג:20) למעשה, איוב חזה בהפגנת הכוח האלוהי, שמע את דבר־אלהים, ועיני הבנתו נפקחו לראות את האמת על יהוה. לפיכך איוב ’מאס וניחם על עפר ואפר’ (איוב מ״ב:1–6). השאלות הרבות שעליהןלא יכול היה להשיב, הוכיחו את עליונותו של אלהים ואת קטנותו של האדם, אפילו של אדם המסור ליהוה כאיוב. הדבר עוזר לנו לראות שאל לנו להציב את עניינינו במקום הראשון מעל לקידוש שם יהוה והצדקת ריבונותו (מתי ו׳:9, 10). שמירת נאמנות ליהוה ומתן כבוד לשמו צריכים להיות בראש מעיינינו.
18. מה היה על מנחמי השווא של איוב לעשות?
18 אולם, מה בנוגע למנחמי השווא הצדקניים? בצדק יכול היה יהוה להרוג את אליפז, בלדד וצופר, על שלא דיברו בנוגע אליו נכונה כאיוב. ”קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים ולכו אל עבדי איוב”, אמר אלהים, ”והעליתם עולה בעדכם; ואיוב עבדי יתפלל עליכם”. נדרשה מן השלושה ענווה כדי לקיים דרישה זו. איוב שומר הנאמנות צריך היה להתפלל למענם, ויהוה שעה לתפילתו (איוב מ״ב:7–9). אך מה באשר לאשת איוב, אשר הפצירה בו לקלל את אלהים ולמות? נראה שבאמצעות חסד אלהים, התפייסה עם אישה.
הגמול המובטח מקנה לנו תקווה
19. בקשר לאיוב, כיצד הוכיח יהוה את עליונותו על השטן?
19 מייד כשחדל איוב להטריד עצמו על סבלותיו וחידש את שירותו לאלהים, שינה יהוה את מצבו. לאחר שהתפלל למען השלושה, אלהים ”שב את שבות איוב” והעניק ’את כל אשר לו למשנה [כפליים]’. יהוה הוכיח את עליונותו על השטן, כשהסיר מאיוב את הנגע שמידי השטן, וריפא אותו בדרך־נס. אלהים אף דחק את צבא השדים לקרן־זווית, כששוב הציב את משוכת הגנתו סביב איוב באמצעות מלאכו החונה (איוב מ״ב:10; תהלים ל״ד:8).
20. באילו דרכים גמל יהוה לאיוב ובירך אותו?
20 אחיו של איוב, אחיותיו ומיודעיו מלפנים, הוסיפו לבוא לאכול עימו, לנוד לו ולנחמו על האסון שפקד אותו ברשות יהוה. כל אחד מהם נתן לאיוב כסף ונזם זהב. יהוה בירך את אחרית איוב מראשיתו, עד כי הגיע לכ־000,14 צאן, 000,6 גמלים, אלף צמד בקר ואלף אתונות. איוב אף הביא לעולם שבעה בנים ושלוש בנות, מספר זהה לזה שהיה לו קודם לכן. בנותיו — ימימה, קציעה וקרן הפוך — היו הנשים היפות ביותר בכל הארץ, ואיוב נתן להן נחלה בקרב אחיהם (איוב מ״ב:11–15). יתר־על־כן, איוב חי 140 שנה נוספות וראה ארבעה דורות של צאצאיו. התיאור נחתם במילים: ”וימת איוב זקן ושבע ימים” (איוב מ״ב:16, 17). שנות חייו הנוספות היו נס שחולל יהוה אלהים.
21. כיצד עוזר לנו התיאור המקראי בנוגע לאיוב, ומה עלינו להיות נחושים בדעתנו לעשות?
21 התיאור המקראי בנוגע לאיוב גורם לנו להיות מודעים יותר לאמצעים שבהם משתמש השטן, ומסייע לנו לראות כיצד ריבונותו האוניברסלית קשורה לנאמנות בני־האדם. בדומה לאיוב, כל אוהבי אלהים יעמדו בפני מבחן. אך אנו יכולים להחזיק מעמד כאיוב. הוא יצא מנסיונותיו עם אמונה ותקווה, וגמולו היה רב. כמשרתי יהוה כיום, יש לנו אמונה ותקווה אמיתיות. ואיזו תקווה נפלאה הציב הגומל הנאדר שלנו בפני כל אחד מאיתנו! בזוכרם את הגמול השמימי, יעזור הדבר למשוחים לשרת את אלהים בנאמנות בשארית ימיהם עלי־אדמות. רבים בעלי התקווה הארצית לא ימותו לעולם, אך אלה שימותו יזכו לגמול התחייה בגן־עדן עלי־אדמות, יחד עם איוב עצמו. כשתקווה אמיתית זו בלבם ובמוחם, הבה יוכיחו כל אוהבי אלהים כי השטן שקרן, כשהם עומדים איתנים לצדו של יהוה כשומרי נאמנות וכתומכים מסורים בריבונותו האוניברסלית.
(מקור המאמר: 1994/11/15)
כיצד היית משיב?
◻ מה היו מספר נקודות שהעלה איוב בנאומו האחרון כתשובה למנחמי השווא שלו?
◻ כיצד הוכיח אליהוא שהיה עד הוגן של יהוה?
◻ מה היו כמה משאלותיו של אלהים לאיוב, ואיזו השפעה היתה להן?
◻ כיצד הפקת תועלת מן התיאור המקראי בנוגע לאיוב?
[תמונות בעמוד 16]
הצהרות יהוה בנוגע לבהמות וללווייתן עזרו ללמד את איוב שיעור בענווה