האם אתה באמת מעריך את הברכות שקיבלת?‏

כאשר שוחררו בני ישראל בדרך נס מעבדות במצרים,‏ הם שמחו מאוד על כך שהתאפשר להם לעבוד את יהוה בחופשיות (‏שמ׳ י״ד:‏29 עד ט״ו:‏1,‏ 20,‏ 21‏)‏.‏ אך זמן קצר לאחר מכן השתנתה גישתם.‏ הם החלו להתלונן על מר גורלם.‏ מדוע?‏ כיוון שבמקום להתמקד במה שיהוה עשה למענם,‏ הם התמקדו בתנאים הלא־נוחים ששררו במדבר.‏ הם אמרו למשה:‏ ’‏למה העלית אותנו ממצרים למות במדבר?‏ כי אין לחם ואין מים,‏ ונפשנו קצה בלחם הקלוקל [‏במן]‏’‏ (‏במ׳ כ״א:‏5‏)‏.‏

מאות שנים מאוחר יותר כתב דוד המלך:‏ ”‏ואני בחסדך בטחתי.‏ יגֵל ליבי בישועתך.‏ אשירה ליהוה כי גמל עליי”‏ (‏תהל׳ י״ג:‏6‏)‏.‏ דוד לא שכח את החסד שגילה כלפיו יהוה.‏ נהפוך הוא,‏ הוא הרהר באופן קבוע במה שיהוה עשה למענו (‏תהל׳ ק״ג:‏2‏)‏.‏ יהוה ’‏גומל’‏ גם לנו,‏ וטוב נעשה אם לא נתייחס למה שהוא עושה למעננו כאל דבר מובן מאליו.‏ נבחן כעת כמה מהברכות שאלוהים מעניק לנו כיום.‏

קשר אישי עם יהוה

משורר התהלים כתב:‏ ”‏סוד יהוה ליראיו”‏,‏ כלומר,‏ קיים קשר אישי בין יהוה ליראיו (‏תהל׳ כ״ה:‏14‏)‏.‏ חרף היותנו אנשים לא־מושלמים,‏ יש לנו זכות נפלאה לפתח קשר אישי וקרוב עם יהוה!‏ אולם חשוֹב לרגע מה יקרה לקשר שלנו עם יהוה אם נהיה שקועים בענייני היומיום וכתוצאה מכך נקדיש פחות זמן לתפילות?‏ בתור ידידנו הקרוב,‏ יהוה רוצה שנבטח בו,‏ שנשפוך את ליבנו אליו בתפילה ושנספר לו על הפחדים,‏ הדאגות והרצונות שלנו (‏מש׳ ג׳:‏5,‏ 6;‏ פיל׳ ד׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ לפיכך עד כמה חשוב שנבחן את טיב תפילותינו.‏

כאשר פול,‏ עד־יהוה צעיר,‏ בחן את טיב תפילותיו,‏ הוא הגיע למסקנה שעליו להשתפר בהיבט זה.‏a הוא אמר:‏ ”‏פיתחתי הרגל להשתמש שוב ושוב באותם משפטים בזמן שהתפללתי ליהוה”‏.‏ פול ערך מחקר בנושא התפילות בעזרת הספר מפתח כללי לפרסומי חברת המצפה (‏בלעז)‏ וכך למד שמתועדות במקרא כ־180 תפילות.‏ בתפילות אלו משרתי יהוה מימי קדם הביעו את רגשותיהם הכמוסים ביותר.‏ פול אמר:‏ ”‏הרהרתי בדוגמאות המקראיות הללו והבנתי שעליי להתפלל על דברים יותר ספציפיים.‏ זה עזר לי לפתוח את ליבי בפני יהוה.‏ עכשיו אני מרגיש קרוב יותר אל יהוה ואני נהנה להתפלל אליו”‏.‏

מזון רוחני בעיתו

יהוה בירך אותנו גם בכך שחשף בפנינו אמיתות רוחניות רבות.‏ אנו נהנים משפע של מזון רוחני עשיר,‏ ולכן יש לנו סיבה טובה ’‏לרון מטוב לב’‏ (‏יש׳ ס״ה:‏13,‏ 14‏)‏.‏ עם זאת,‏ עלינו לעמוד על המשמר ולא לאפשר להשפעות שליליות לגרום לקנאותנו לאמת לדעוך.‏ לדוגמה,‏ אם נחשוף את עצמנו לתעמולת כופרים,‏ עלול הדבר לעוות את חשיבתנו ולגרום לכך שנפסיק להעריך את המזון הרוחני שיהוה נותן לנו ”‏בעיתו”‏ באמצעות העבד הנאמן והנבון (‏מתי כ״ד:‏45–47‏)‏.‏

אנדרה,‏ ששירת את יהוה במשך שנים,‏ חווה על בשרו כיצד חומר של כופרים עלול לגרום לאדם לסטות מדרך האמת.‏ הוא חשב שלא יקרה לו כלום אם יביט בחטף באתרי אינטרנט של כופרים.‏ הוא נזכר:‏ ”‏בהתחלה סקרן אותי לדעת מה הן ’‏האמיתות’‏ שעליהן דיברו הכופרים.‏ ככל שבחנתי יותר את טיעוניהם,‏ כך השתכנעתי שיש לי סיבות מוצדקות לעזוב את ארגון יהוה,‏ ולבסוף עשיתי זאת.‏ אבל מאוחר יותר חקרתי יותר לעומק את הטיעונים שהעלו הכופרים כנגד עדי־יהוה והבנתי עד כמה מורי שקר אלה ערמומיים.‏ ההוכחות החותכות כביכול שהיו להם נגדנו התבררו כלא יותר מאשר מידע שהוצא מהקשרו.‏ לכן החלטתי לשוב ולקרוא את הפרסומים שלנו ולנכוח באסיפות הקהילה.‏ עד מהרה הבנתי שהחמצתי דברים רבים”‏.‏ למרבה השמחה,‏ אנדרה חזר לחיק הקהילה.‏

אגודת האחים שלנו

אגודת האחים האוהבת והמאוחדת שלנו היא ברכה מיהוה (‏תהל׳ קל״ג:‏1‏)‏.‏ בצדק כתב השליח פטרוס שעלינו ’‏לאהוב את האחים’‏ כולם (‏פט״א ב׳:‏17‏)‏.‏ אנו חלק מאגודת אחים משיחית,‏ שבמסגרתה אנו נהנים מהחום ומהתמיכה שמעניקים לנו אבות,‏ אימהות,‏ אחים ואחיות לאמונה (‏מר׳ י׳:‏29,‏ 30‏)‏.‏

עם זאת,‏ ישנם מצבים שונים העלולים ליצור מתחים בינינו לבין האחים והאחיות שלנו.‏ למשל,‏ חוסר שלמותו של אדם כלשהו עלול בקלות להכעיס אותנו ולגרום לנו לפתח גישה ביקורתית כלפיו.‏ אם יקרה לנו דבר כזה,‏ חשוב שנזכור שיהוה אוהב את משרתיו חרף אי־שלמותם.‏ נוסף על כך,‏ ”‏אם נאמר שאין בנו חטא,‏ מתעים אנו את עצמנו והאמת איננה בנו”‏ (‏יוח״א א׳:‏8‏)‏.‏ האין זה ראוי שנעשה מאמץ ’‏לנהוג בסבלנות איש עם רעהו ולסלוח זה לזה’‏?‏ (‏קול׳ ג׳:‏13‏)‏.‏

בחורה צעירה ששמה אן למדה בדרך הקשה עד כמה אגודת האחים שלנו יקרת ערך.‏ המקרה שלה מזכיר את משלו של ישוע על הבן האובד.‏ היא עזבה את הקהילה המשיחית,‏ אך מאוחר יותר התעשתה וחזרה לאמת (‏לוקס ט״ו:‏11–24‏)‏.‏ מה למדה אן ממה שקרה לה?‏ היא מספרת:‏ ”‏עכשיו,‏ לאחר שחזרתי לארגון יהוה,‏ אני מעריכה את כל האחים והאחיות שלי חרף אי־שלמותם.‏ בעבר מיהרתי למתוח עליהם ביקורת.‏ אבל עכשיו אני נחושה בדעתי לא לתת לשום דבר לשלול ממני את הברכות שמהן אני נהנית בחברת אחיי ואחיותיי לאמונה.‏ אין שום דבר בעולם הזה ששווה לעזוב למענו את גן העדן הרוחני שלנו”‏.‏

תמיד הייה אסיר תודה על הברכות שזכית להן

תקוותנו בכך שמלכות אלוהים תפתור את כל בעיות האנושות היא אוצר שלא יסולא בפז.‏ עד כמה התמלא ליבנו הערכה כלפי תקווה זו כשרק הכרנו את האמת.‏ הרגשנו בדיוק כשם שהרגיש הסוחר ממשלו של ישוע ש”‏מכר את כל אשר לו”‏ כדי לקנות ”‏מרגלית אחת יקרת ערך”‏ (‏מתי י״ג:‏45,‏ 46‏)‏.‏ ישוע לא ציין שבשלב כלשהו הפסיק הסוחר להעריך את אותה מרגלית.‏ בדומה לכך,‏ לעולם אל לנו לאבד את הערכתנו כלפי תקוותנו הנפלאה (‏תסל״א ה׳:‏8;‏ עב׳ ו׳:‏19‏)‏.‏

שים לב לדוגמתה הטובה של ג׳ין,‏ המשרתת את יהוה כבר למעלה מ־60 שנה.‏ היא אומרת:‏ ”‏השיחות שאני מנהלת עם אחרים על מלכות אלוהים עוזרות לי להמשיך להתמקד במלכות.‏ כשאני רואה את עיניהם בורקות לאחר שהם מבינים מהי המלכות,‏ זה משפיע עליי לטובה.‏ כשתלמיד מקרא מחולל שינויים בחייו לאחר שלמד את האמת על המלכות,‏ הדבר גורם לי לחשוב עד כמה נפלאות האמיתות שאני חולקת עם אחרים!‏”‏

יש לנו סיבות טובות להיות אסירי תודה על הברכות הרוחניות הרבות שמהן אנו נהנים.‏ גם אם פוקדים אותנו קשיים,‏ כגון רדיפות,‏ חולי,‏ גיל מתקדם,‏ דיכאון,‏ שכול ובעיות כלכליות,‏ אנו יודעים שכל הדברים הללו זמניים.‏ תחת מלכות אלוהים,‏ ייווספו לברכות הרוחניות שיש לנו כעת גם ברכות פיזיות.‏ כל הסבל שאנו חווים כעת ייעלם כלא היה בסדר העולמי החדש (‏ההת׳ כ״א:‏4‏)‏.‏

עד אז,‏ הבה נמשיך להעריך את הברכות הרוחניות שיש לנו ונגלה את אותה הגישה שגילה מחבר התהלים אשר שר בלב גדוש הוקרה:‏ ”‏רבות עשית אתה,‏ יהוה אלוהיי,‏ נפלאותיך ומחשבותיך אלינו;‏ אין ערוך אליך.‏ אגידה ואדברה,‏ עָצְמוּ מִסַפֵּר”‏ (‏תהל׳ מ׳:‏6‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 18]‏

בשעת קשיים אנו זוכים לתמיכה רוחנית