יוחנן
טו ”אֲנִי הַגֶּפֶן הָאֲמִתִּית וְאָבִי הוּא הַכּוֹרֵם. 2 כָּל שָׂרִיג בִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פְּרִי הוּא מֵסִיר, וְכָל שָׂרִיג שֶׁעוֹשֶׂה פְּרִי הוּא גּוֹזֵם וּמְנַקֶּה כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה פְּרִי רַב יוֹתֵר.+ 3 אַתֶּם כְּבָר נְקִיִּים בִּזְכוּת הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם.+ 4 הִשָּׁאֲרוּ מְאֻחָדִים אִתִּי וַאֲנִי אֶשָּׁאֵר מְאֻחָד אִתְּכֶם. כְּפִי שֶׁהַשָּׂרִיג אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת פְּרִי מֵאֵלָיו מִבְּלִי שֶׁיִּשָּׁאֵר מְחֻבָּר לַגֶּפֶן, כָּךְ גַּם אַתֶּם אִם לֹא תִּשָּׁאֲרוּ מְאֻחָדִים אִתִּי.+ 5 אֲנִי הַגֶּפֶן; אַתֶּם הַשָּׂרִיגִים. מִי שֶׁנִּשְׁאָר מְאֻחָד אִתִּי וַאֲנִי מְאֻחָד אִתּוֹ, הוּא הָעוֹשֶׂה פְּרִי רַב;+ שֶׁכֵּן בִּלְעָדַי אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר. 6 מִי שֶׁאֵינוֹ נִשְׁאָר מְאֻחָד אִתִּי מֻשְׁלָךְ הַחוּצָה כְּשָׂרִיג וּמִתְיַבֵּשׁ; וּלְאַחַר שֶׁאוֹסְפִים אֶת הַשָּׂרִיגִים הַלָּלוּ, מַשְׁלִיכִים אוֹתָם לָאֵשׁ וְשָׁם הֵם נִשְׂרָפִים. 7 אִם אַתֶּם נִשְׁאָרִים מְאֻחָדִים אִתִּי וּדְבָרַי שׁוֹכְנִים בָּכֶם, בַּקְּשׁוּ מָה שֶׁתִּרְצוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם.+ 8 בָּזֹאת יְפֹאַר אָבִי, בְּכָךְ שֶׁתּוֹסִיפוּ לְהָנִיב פְּרִי רַב וְתִתְנַהֲגוּ כְּתַלְמִידַי.+ 9 כְּפִי שֶׁהָאָב אוֹהֵב אוֹתִי,+ כֵּן גַּם אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם; הִשָּׁאֲרוּ בְּאַהֲבָתִי. 10 אִם תִּשְׁמְרוּ אֶת מִצְווֹתַי תִּשָּׁאֲרוּ בְּאַהֲבָתִי, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵר אֶת מִצְווֹת הָאָב וְנִשְׁאָר בְּאַהֲבָתוֹ.
11 ”אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה בָּכֶם הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ לִי וּכְדֵי שֶׁתִּהְיֶה שִׂמְחַתְכֶם שְׁלֵמָה.+ 12 זֹאת מִצְוָתִי: אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה כְּפִי שֶׁאֲנִי אָהַבְתִּי אֶתְכֶם.+ 13 אֵין אַהֲבָה גְּדוֹלָה מֵאַהֲבָתוֹ שֶׁל הַנּוֹתֵן אֶת חַיָּיו* בְּעַד חֲבֵרָיו.+ 14 חֲבֵרַי אַתֶּם אִם תַּעֲשׂוּ אֶת מָה שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה עֲלֵיכֶם.+ 15 אֵינֶנִּי מוֹסִיף לִקְרֹא לָכֶם עֲבָדִים, שֶׁכֵּן הָעֶבֶד אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה עוֹשֶׂה אֲדוֹנוֹ. קָרָאתִי לָכֶם חֲבֵרִים מִפְּנֵי שֶׁהוֹדַעְתִּי לָכֶם אֶת כָּל מָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵאֵת אָבִי. 16 לֹא אַתֶּם בְּחַרְתֶּם בִּי, אֶלָּא אֲנִי בָּחַרְתִּי בָּכֶם וְהֵטַלְתִּי עֲלֵיכֶם לָלֶכֶת וּלְהַמְשִׁיךְ לַעֲשׂוֹת פְּרִי וְשֶׁפִּרְיְכֶם יַמְשִׁיךְ לְהִתְקַיֵּם; וְכָךְ כָּל מָה שֶׁתְּבַקְּשׁוּ מִן הָאָב בִּשְׁמִי הוּא יִתֵּן לָכֶם.+
17 ”אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲנִי מְצַוֶּה עֲלֵיכֶם כְּדֵי שֶׁתֹּאהֲבוּ זֶה אֶת זֶה.+ 18 אִם הָעוֹלָם שׂוֹנֵא אֶתְכֶם, דְּעוּ כִּי אוֹתִי שָׂנֵא לִפְנֵי שֶׁשָּׂנֵא אֶתְכֶם.+ 19 אִלּוּ הֲיִיתֶם חֵלֶק מִן הָעוֹלָם הֲיִיתֶם שַׁיָּכִים לָעוֹלָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָעוֹלָם הָיָה אוֹהֵב* אֶתְכֶם. אֵינְכֶם חֵלֶק מִן הָעוֹלָם,+ שֶׁכֵּן אֲנִי בָּחַרְתִּי בָּכֶם מִן הָעוֹלָם, וְלָכֵן הָעוֹלָם שׂוֹנֵא אֶתְכֶם.+ 20 זִכְרוּ אֶת מָה שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם: עֶבֶד אֵינוֹ גָּדוֹל מֵאֲדוֹנוֹ. אִם רָדְפוּ אוֹתִי יִרְדְּפוּ גַּם אֶתְכֶם;+ אִם שָׁמְרוּ אֶת דְּבָרַי יִשְׁמְרוּ גַּם אֶת דִּבְרֵיכֶם. 21 אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יַעֲשׂוּ נֶגְדְּכֶם בִּגְלַל שְׁמִי, כִּי אֵין הֵם מַכִּירִים אֶת שׁוֹלְחִי.+ 22 אִלְמָלֵא בָּאתִי וְדִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם, לֹא הָיָה בָּהֶם חֵטְא.+ אֶלָּא שֶׁכָּעֵת אֵין כָּל צִדּוּק לְחֶטְאָם.+ 23 הַשּׂוֹנֵא אוֹתִי שׂוֹנֵא גַּם אֶת אָבִי.+ 24 אִלְמָלֵא עָשִׂיתִי בְּקִרְבָּם אֶת הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר אִישׁ מִלְּבַדִּי לֹא עָשָׂה, לֹא הָיָה בָּהֶם חֵטְא;+ אֶלָּא שֶׁכָּעֵת הֵם רָאוּ אוֹתִי וְשָׂנְאוּ גַּם אוֹתִי וְגַם אֶת אָבִי, 25 אַךְ זֶה קָרָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב בְּתוֹרָתָם: ’שִׂנְאַת חִנָּם שָׂנְאוּ אוֹתִי’.+ 26 כְּשֶׁיָּבוֹא הָעוֹזֵר שֶׁאֶשְׁלַח לָכֶם מֵאֵת הָאָב — רוּחַ הָאֱמֶת+ הַבָּאָה מֵאֵת הָאָב — הוּא יָעִיד עָלַי;+ 27 גַּם עֲלֵיכֶם לְהָעִיד,+ מִשּׁוּם שֶׁהֲיִיתֶם אִתִּי מִן הַהַתְחָלָה.